טוהר החשק

זה נראה קצת מוזר, אבל עד לא מזמן חשבו שהתהליך הפסיכולוגי והגופני שמלווה את התגובה המינית זהה אצל נשים וגברים. היום כבר ברור שהתהליך שונה ומניעיו שונים ביסודם. ועם זאת יש גם קווי דמיון: מתברר שגם נשים סובלות מעוררות מינית טורדנית וגם גברים סובלים מהעדר חשק מיני.

בשנות ה?50 בנו צמד החוקרים מאסטרס וג'ונסון את מודל מעגל התגובה המינית, המבוסס על שינויים גופניים ונפשיים המגולמים בארבעה שלבים: שלב העוררות המינית, שלב המישור, שלב האורגזמה, שלב הרגיעה.

לשיטתם היתה התגובה המינית תלויה בנכונות הנפשית לקבל גירוי מיני, והיא נוצרה כתוצאה משינויים גופניים שבבסיסם זהים אצל גברים ונשים: גודש בכלי הדם בכל הגוף ובעיקר באברי המין ועלייה במתח השרירים הרצוניים בגוף.

עשור אחרי כן הוסיפה למודל חלוצת הטיפול המיני הלן זינגר קפלן את התשוקה, החשק המיני, כתנאי הכרחי להתפתחות התגובה המינית.

כ?50 שנה שימש המודל של מאסטרס, ג'ונסון וזינגר קפלן את הסקסולוגים, עד לשנות האלפיים, שבהן חל מהפך. רוזמרי בסון, רופאה פנימית מוונקובר, ערכה ראיונות עם אלפי נשים ומצאה שאצל חלק גדול מהנשים שראיינה, שחיות בזוגיות קבועה, אין תשוקה ספונטנית כמו אצל הגברים. תשוקה ספונטנית אצל נשים מתרחשת בעיקר בתחילת קשר חדש, בשלב שנמשך שלושה חודשים עד שלוש שנים.

ממה נובע אפוא הדחף להיענות ליחסי מין או ליזום אותם אצל נשים? מהצורך באינטימיות רגשית עם בן הזוג. עם התבססות הקשר המיני והזוגי אצל חלק גדול מהנשים לא תהיה תשוקה ספונטנית. מה שיכניס את הנשים "לעניינים" הוא הצורך שלהן לתת ולקבל חום ואהבה, הצורך בקרבה רגשית וגופנית, הרצון להרות ולפעמים אף הרצון להודות לגבר.

בסון מצאה שהעוררות והתשוקה מתפתחות במהלך יחסי המין, ושהן לא תנאי מקדים להם. אם האינטימיות מושגת, רבים הסיכויים ליוזמה חוזרת.

לאור מחקרה של בסון ברור היום כי מעגל התגובה המינית הנשי והגברי שונים תכלית השינוי זה מזה, וגם ההפרעות הנגזרות מהמעגל ה"נורמטיבי" משויכות לגברים או לנשים, אבל לא לשניהם יחד.

נשים סובלות מהפרעות בחשק המיני, מהפרעות בהתעוררות המינית, מקשיי אורגזמה ומתסמונות כאב. גברים, מצדם, סובלים מקשיי זקפה, שפיכה מהירה, שפיכה מעוכבת, ירידה בחשק המיני (!) וכאבים בעת קיום יחסי מין. הנה כמה מהתופעות.

הפרעות בחשק המיני: מתבטאות בהעדר מחשבות או פנטזיות מיניות, העדר תשוקה תגובתית (מעבר לירידה הנורמטיבית שמתרחשת עם הגיל או עם שנות הקשר הזוגי).

אברסיה המינית: הקצנה של חוסר החשק, חרדה קיצונית או גועל מקיום יחסי מין מכל סוג.

הפרעות בעוררות המינית: מתרחשות כשלמרות הגירוי המיני ישנה ירידה משמעותית בתחושות הפיזיות או הרגשיות המלוות את ההתעוררות המינית (רטיבות, למשל).

גירוי מיני טורדני: מדובר בתופעה חדשה יחסית במחקר: קבוצה קטנה של נשים מדווחות על תחושת גירוי מיני ספונטנית וטורדנית באבר המין, המופיעה גם במצב של חסר חשק או עניין מיני. העוררות לא עוברת לאחר אורגזמות חוזרות ויכולה להימשך ברצף שעות או ימים. אין מדובר ברצון לקיים יחסי מין כל הזמן, אלא בעוררות פיזית.

קשיי אורגזמה: העדר אורגזמה, או ירידה בעוצמה של תחושת האורגזמה למרות עוררות מינית גבוהה.

תסמונות כאב וגינלי: בקבוצת תסמונות הכאב נמצא את הווגיניזמוס – הימנעות מחדירה בשל כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק, את הדיספראוניה - כאב המתעורר בעת כל ניסיון חדירה לנרתיק (אצבע, טמפון, בדיקה גינקולוגית ויחסי מין מלאים), ואת הוולוודינייה - כאב קבוע ללא ממצא רפואי וללא קשר לקיום יחסי מין.

קשיי זקפה: קושי מתמשך להגיע לזקפה ולשמור עליה בעת קיום יחסי מין תקינים. זו כמובן הגדרה סובייקטיבית של כל גבר.

שפיכה מהירה: מצב חוזר של שפיכה עם גירוי מיני מינימלי, לפני שהגבר מעוניין בה. רוב הגברים הסובלים משפיכה מהירה מבלים בתוך הנרתיק פחות מדקה. חשוב לדעת שהממוצע העולמי הוא שתי דקות וחצי בלבד.

שפיכה מעוכבת: חוסר יכולת להשיג אורגזמה בזמן הרצוי (או בכלל) בזמן פעילות מינית קבועה או משתנה.

ירידה בחשק המיני: תופעה זו דומה לתופעה המקבילה אצל נשים, אבל הרבה פחות שכיחה.

כאבים בזמן פעילות מינית: כאבים בפין או באשכים אחרי השפיכה או במהלכה.

ד"ר ליאורה אברמוב היא גינקולוגית בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בבית החולים ליולדות "ליס", המרכז הרפואי תל אביב