לפני שאתם רצים למיון

בשונה ממה שנראה להרבה הורים צעירים, הילדים שלנו לא עשויים ממרגרינה, ואין שום צורך להכריז על מצב חירום בגלל כל כאב גרון. עם זאת, יש מקרים בהם בהחלט צריך לפנות לקבלת טיפול רפואי. במצבים שבהם יש שינוי במצב ההכרה של הילד, הוא לא מגיב, מתקשה לישון או מאוד חלש - יש לפנות למיון דחוף.

כדי שתוכלו לישון קצת יותר בשקט (בהנחה שהילדים שלכם מאפשרים את זה) ריכזנו בעבורכם את כל המקרים שבהם אתם ממש חייבים לפנות לחדר מיון.

אם הילד שלכם סובל רק מחום, ואין לו תסמינים נוספים - אין צורך להגיע למיון. עם זאת, יש מצבים שבהם החום דורש טיפול רפואי דחוף:

1. תינוקות עד גיל חודשיים שסובלים מחום של 38 מעלות ומעלה (שנמדד בישבן) חייבים להגיע בדחיפות לרופא ילדים. אם זה לא אפשרי יש לקחת אותם לחדר המיון.

2. חום מעל 41 מעלות נקרא היפרפירקסיה והוא עלול להיות מסוכן לילדים בכל גיל. יש להגיע בדחיפות לרופא ילדים או למיון.

3. שילוב של חום עם פריחה, ובפרט פריחה סגולה-אדומה בצורת נקודות או שטפי דם שלא נעלמת בלחיצה או במתיחה של העור. פריחה זו עלולה להיות סימן לדלקת קרום המוח או לזיהום בחיידק טורף. פריחה מגרדת או פריחה שנעלמת בלחיצה, אופיינית בדרך כלל למחלה נגיפית או לתגובה אלרגית.

התייבשות עלולה להיות תוצאה של מחלת חום, של הקאות או של שלשולים, או של כל סיבה אחרת לסירוב של הילד לשתות מספיק. סימני התייבשות הם אי מתן שתן במשך יותר מעשר שעות, בלבול, ישנוניות יתר (מעל 12 שעות) וחוסר הכרה.

אם הילד איבד הרבה נוזלים, יתכן שיהיה צורך לקבל עירוי נוזלים בבית חולים או תרופות מרשם נגד הקאות.

כשני אחוזים מהילדים בגילאי חצי שנה עד שש עלולים לסבול מפרכוסים בזמן חום גבוה. פרכוסים עלולים לגרום לילד לאבד הכרה, לגלגל עיניים, לעשות תנועות לא רצוניות בגפיים ולפעמים גם לאבד שליטה על הסוגרים.

אם הילד מפרכס חשוב להגיע למיון מיד: יש להתקשר למגן דוד אדום (101) לצורך פינוי בשל חשש לחסימת נתיב האוויר. אם הילד מפרכס צריך להשכיב אותו על הצד כדי שלא ייחנק מהקיא. יש לשחרר את בגדיו כדי שינשום היטב, וכדאי גם להפשיט אותו כדי שגופו יתקרר ולהניח מטליות רטובות על מצחו וגופו. אסור לנסות לפתוח את פיו של הילד או להוציא את הלשון.

במצב של פרכוס בלי חום יש להזעיק מגן דוד אדום ולטפל בילד כפי שעושים במקרה של פרכוס עם חום. הפרכוס עלול להיגרם מסיבות רבות ולכן ידרשו בדיקות מעמיקות בבית החולים.

כאבי ראש בשילוב עם סימפטומים נוירולוגיים כמו בלבול, ראייה מטושטשת וקושי בהליכה, צריכים להיבדק על ידי רופא בחדר מיון. כאבי ראש בשילוב עם חום, הקאות, בלבול או נוקשות של הצוואר מצריכים בדיקה דחופה, שכן ייתכן שהילד חלה בזיהום או במחלה קשה כמו דלקת קרום המוח.

חשוב לפנות לרופא כשכאבי הבטן עזים ולא חולפים אחרי אקמול ונורופן, כשכאבי הבטן נמשכים מעל שלושה ימים, כשמופיע שלשול דמי או שלשול רירי או כשמופיעים סימנים נוספים הכוללים ירידה במשקל והזעות לילה.

כשהכאב הוא בבטן הימנית, בין קצה אגן ימין לטבור, או בעת הקאות מרובות לאחר כל ניסיון שתייה, חשוב להיבדק במיון כדי לשלול בעיות כירורגיות כמו דלקת בתוספתן או חסימת מעיים. בנערות חשוב בכל כאב בבטן התחתונה לשלול בעיות גניקולוגיות כמו תסביב שחלה.

כאב חזק או פתאומי באשך מעלה חשד לתסביב אשך, ודורש בדיקה דחופה אצל רופא, שכן יש לקצר ככל האפשר את משך הזמן שבו אספקת הדם לאשך לא טובה.

כאשר ילד מתלונן על כאבים באזור החזה, המלווים בקשיי נשימה, אומנם לא סביר שהבעיה היא אירוע לב, אבל בכל זאת חשוב להיבדק במיון כדי לעבור בירור ראשוני הכולל על פי רוב בדיקת א.ק.ג, צילום חזה ובדיקות דם.

במקרה של מכה בראש, אם הילד מאבד את ההכרה אפילו לשניות בודדות יש להגיע למיון. אם הילד מחוסר הכרה או בהכרה מעורפלת, יש לקרוא למגן דוד אדום. אם מדובר בתינוק מתחת לגיל שנתיים שלא נראה כרגיל אחרי שנחבל בראשו - יש לקחת אותו לחדר המיון. מיון נדרש גם אם יש נפיחות או חתך בראש.

בקרב תינוקות, כל מקרה של נפילה מגובה של מעל 50 סנטימטר מחייב בדיקה במיון, גם אם אין תסמינים. בילדים מעל גיל שנתיים שנפלו מגובה של מעל 50 סנטימטר יש לקחת למיון רק אם חבלת הראש מלווה בהקאות או בישנוניות.

במקרה של נפיחות בראש שהולכת וגדלה, בעיקר ברקות או בצדי הראש, או במקרה של חתך בראש - הילד צריך להיבדק על ידי רופא.

אם הילד נפגע ביד או ברגל ולא מסוגל להניע או להשתמש בה, יש להביא אותו לבדיקה בדחיפות.

בכווייה מדרגה שנייה (המתאפיינת בעור אדום והיווצרות שלפוחיות) יש להגיע למיון אם שטח הכווייה גדול יותר משטח הפנים של כף ידו של הנפגע, או אם הכווייה נמצאת באזורים כמו הפרקים, העיניים, הפנים, איברי המין וכפות הידיים. בכל כווייה בדרגה שלישית דרושה הגעה למיון.

תגובה אלרגית היא תגובה של רגישות יתר לחומר מסוים (למשל מזון, תרופה או מוצר קוסמטי). אם זמן קצר לאחר החשיפה לאלרגן הילד סובל מקוצר נשימה, תחושת חנק, חולשה, עיוורון או מתמוטט יש לפנות אותו מיד למיון באמצעות מגן דוד אדום. אם מדובר רק בתגובה עורית כמו גרד או התנפחות של השפתיים מספיק להגיע לרופא.

דימום (מהאף, מחתכים או מפצעים) שלא פסק לאחר הפעלת לחץ במשך 15 דקות, מצריך בדיקת רופא וטיפול.

אם הילד יציב, בהכרה ולא מתקשה לנשום אחרי שתיית חומר ניקוי או מינון יתר של תרופות, אפשר להתייעץ עם מרכז ההרעלות הארצי בטלפון 04-8541900. לעומת זאת, אם יש ערפול הכרה, בעיות נשימה, או שהילד מתמוטט - יש לפנות אותו מיד למיון.

אם מופיעים פצעים סביב הפה או בתוכו, יכול להיות שהילד שתה חומר קאוסטי (מאכל) שעלול לפגוע גם באיברים פנימיים ולכן חשוב להיבדק במיון.

יש צורך בבדיקת רופא דחופה במקרים הבאים:

1. בכל נשיכת חתול, בשל נטייה גבוהה לזיהום.

2. אם הילד מפגין סימני הלם כמו אובדן הכרה, סחרחורת, חוסר תגובה, בלבול, חולשה ניכרת, דופק מואץ ונשימה מהירה.

3. אם יש דימום חמור שנמשך למעלה מ-15 דקות ולא נעצר על ידי לחץ מקומי.

4. אם יש קשיי נשימה הנובעים מנשיכה בצוואר או בחזה.

5. בכל מקרה של פגיעה באזור העיניים.

6. בכל במקרה של פגיעה בעצמות, במפרקים, בגידים ובעצבים.

7. במקרה של קטיעה או קריעה של חלק מהרקמה. במקרים אלה יש לשטוף את החלק הקטוע במים ולהכניס לשקית או למיכל אטום. להכניס את המיכל או השקית לכלי עם מים קרים כקרח (אך לא בקרח) ולהעביר אותו לבית החולים כדי שאפשר יהיה לחבר את האיבר הקטוע בניתוח.

יש צורך בבדיקת רופא דחופה אם מתפתחים:
1. נפיחות או גרד באברי גוף אחרים (לא רק באזור העקיצה).

2. חרחורים וקשיי נשימה, דופק מואץ.

3. כאב ראש, סחרחורת, תחושת עילפון.

4. בחילה, קשיי בליעה, נפיחות בפנים או בפה.

בגלל שכיחות נחשים ארסיים בכל הארץ, תמיד צריך להביא את הילד לבדיקה במיון.

חשוב להגיע לבדיקת רופא אם נפגעו חלקי עור נרחבים או העיניים.

שימו לב: אצל ילדים שסובלים ממחלות רקע או ממחלות כרוניות, כל מחלה או פגיעה עלולה להיות מסובכת יותר מאשר בילד בריא, ולכן חשוב מאוד להיבדק על ידי רופא בדחיפות.



ד"ר אילת רמון היא מנהלת מיון בית חולים דנה-דואק לילדים