כל תינוק גולש

היום, 11.2.14 הוא היום הלאומי לגלישה בטוחה באינטרנט בסימן "ביחד טווים ברשת מעשים טובים". במהלך השבוע הקרוב מתקיימות ברחבי הארץ מגוון פעילויות, שיחות והרצאות בנושא בהן אפשר לקחת חלק והן מיועדות ברובם להורים ולבני נוער.

בדרך כלל כשמדברים על תוכן פוגעני ברשת, בריונות, התחזות, אלימות וחשיפה לתכנים בלתי רצויים – פונים להורים לילדים גדולים ולמתבגרים. פחות מדברים על פעוטות וילדי הגנים, אבל הזאטוטים האלה חשופים כיום לאינטרנט מגיל צעיר מאוד והם צורכים תכנים גם דרך הסמארטפון של ההורים והטאבלטים.

למעשה, אם נהיה כנים עם עצמנו, כבר מגיל מספר חודשים נחשפים תינוקות לשימוש שעושה סביבתם בממד הדיגיטלי. "תנו טלפון חכם לילד בן שנה ותראו שמיד הוא יניע את האצבע במיומנות על המסך כאילו זה חלק מה DNA שלו", אומרת אורנה היילינגר, מנהל המרכז לאינטרנט בטוח והקו החם של האיגוד. פעוטות גם צופים בתכני וידאו באינטרנט ואף פעם אי אפשר לדעת על מה הם במקרה ילחצו, מה הם יראו ומה יצוץ להם פתאום על המסך באמצע סרט תמים עם צלילים של תיבת נגינה ובובות פרווה קופצניות.

המרכז לאינטרנט בטוח אותו מנהלת היילינגר הוא יוזמה של איגוד האינטרנט הישראלי הפועל למעלה מעשור לשמירה על האינטרנט והמשתמשים בו. כדאי להכיר את הקו הפתוח הפועל במסגרת המרכז ונועד לתת מענה אנושי לציבור בישראל בכל הקשור ב"תופעות הלוואי" של השימוש ברשת. הקו פעיל בימי חול בין השעות 10:00-20:00 והנציגים יידעו לסייע לכם בזריזות האפשרית במקרי מצוקה וכשמשהו רע קרה לכם ברשת (כי כידוע תכנים אינטרנטיים מופצים כמו אש). המרכז עובד עם רשויות וגורמים שונים בארץ ובחו"ל (גוגל, פייסבוק) ושם לו למטרה להקנות הרגלי גלישה בטוחים ולייעץ לפונים.

מעבר לסכנה שבחשיפה לתכנים בלתי הולמים, היילינגר מדגישה שלגלישה בלתי מבוקרת יכולה להיות גם מחיר כלכלי כבד. ילדים צעירים יכולים לרכוש אפליקציות באלפי שקלים בסמרטפון של הוריהם, "הם מכירים את התנועות אבל לא מבינים את המשמעות. מכיוון שהם לא רואים כסף, קשה להם להבין שנעשתה קנייה וחשוב להסביר להם "שלאשר" יש משמעות של יותר ממעבר לשלב הבא במשחק". היילינגר מוסיפה שברגע שהילדים יודעים קורא וכתוב הם נחשפים לתכנים בעייתיים גם בחיפושים תמימים כמו "דורה".

"בדיוק כמו שאנחנו מלמדים אותם כיצד לחצות כביש (גם אם בגילאים האלו אנחנו מלווים אותם), אנחנו בונים באופן הדרגתי את ההבנה בנושא", מסבירה היילינגר ומדגישה שאי אפשר לסמוך על תוכנות סינון. "הן רק גלגלי העזר, עדיין צריך ללמוד לרכב על אופניים. הרגלים והבנות צריך להבנות ולהקנות". מצד שני מציינת היילינגר שכל ספק אינטרנט מחויב לספק תוכנת סינון ללקוחותיו. לטענתה התוכנות הבסיסיות נותנות מענה הולם ובמרבית המקרים אין צורך ביותר מכך. ההמלצה של איגוד האינטרנט היא להתקין תוכנת סינון לגיל הצעיר (היא הופכת להיות פחות אפקטיבית בגילאים מבוגרים יותר ועם השימוש בסמרטפון ובטאבלט). פירוט תוכנות תמצאו בסוף הכתבה.

היילינגר נותנת דוגמה מעולמות התוכן של פעוטות ברשת ומזכירה שביוטיוב יש סדרות נהדרות לגיל הרך (למשל "טוטיטו", המתאימה לגילאי שנתיים ואפילו פחות). לכאורה, נדמה שמדובר במחוז בטוח, אבל גם במקרה זה חשוב ללוות את הילד בצפייה, כדי למנוע לחיצה שלו על לינקים אחרים. "הטכנולוגיות והאפליקציות הקיימות מותאמות לפייסבוק, למחשב ולא לשימושים שעושים ילדים צעירים", מזכירה היילינגר.

"למרות כל ההכנות חשוב להנחות את הילד כיצד לנהוג אם נתקל בתוכן בעייתי (וחשוב לפרט מפורשות - תמונות לא נעימות, אנשים רעים, אנשים לא לבושים), לעזוב את המסך ולקרוא למבוגר. " זו בעצם בנייה של שפה חדשה וככל שמקדימים לדבר עליה, ככה היא מחלחלת מהר יותר", אומרת היילינגר.
ועוד לא אמרנו כלום על קרינה.

ילדים שמשחקים בטבלטים/ סמרטפונים של הוריהם.= חשופים

ילדים שמחפשים בגוגל את הדמויות המעניינות אותם = חשופים

ילדים שחשופים לגירויים = האתרים מנצלים זאת כולל אתרי משחקים. ישנם אתרי משחקים וסרטים המקפידים על סביבה נקייה (כדוגמת KIDOZ) וכדאי לשאול הורים אחרים להמלצות.

כבר מגיל צעיר צריך להסביר לילדים לא למסור פרטים אישיים.