חומצה פולית היא ויטמין מקבוצה B. בגרסה הסינתטית הוא נקרא חומצה פולית ובגרסה בטבעית הוא נקרא פולאט. התפקיד העיקרי של החומצה הפולית הוא בחלוקת תאים ושכפול תקין של DNA. בנוסף, היא גם עוזרת לגוף, יחד עם הויטמינים 6B ו 12B בסילוק הומוציסטאין: תוצר לוואי של חלבונים שהצטברות שלו ברמות גבוהות עלולה להוביל לסיבוכים שונים בהיריון, מומים ואפילו להפלה.
קצב חלוקת התאים בעובר בזמן ההיריון מסחרר. כך נבנה גוף העובר. לחומצה הפולית תפקיד חשוב במהלך ההיריון כולו, אך התפקיד החשוב ביותר הוא דווקא בתחילתו, בשלב בו נשים רבות עדיין לא יודעות על קיומו של ההיריון.
התעלה העצבית הנמשכת מהמוח ועד הגב התחתון, ממנה יתפתחו חוט השדרה והמוח, מתפתחת כ-18 ימים אחרי ההפריה. החומצה הפולית מסייעת לסגירה תקינה של התעלה ובכך מונעת מומים פתוחים בתעלה העצבית. היות ומדובר בשלבים מוקדמים כל כך בהיריון, רק כמה ימים לאחר האיחור בוסת, נשים רבות עדיין לא מודעות להיריון.
הקטנת הסיכוי למומים ב-50%-70%
בסוף שנות ה 80 של המאה הקודמת התגלתה חשיבותה של החומצה הפולית בהיריון. מחקרים הוכיחו כי נטילת חומצה פולית טרם ההיריון ובמהלכו מקטינה ב 50% עד 70% את הסיכון למומים בתעלה העצבית.
בתחילת שנות 90 יצאה המלצה של המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בדבר נטילת תוסף חומצה פולית לנשים בגיל הפוריות ובשנת 2000 הצטרף לראשונה משרד הבריאות הישראלי להמלצה על נטילת חומצה פולית. עם השנים המודעות באוכלוסייה גדלה ובשנת 2009 דיווחו 50% מהיולדות כי נטלו חומצה פולית כהכנה להיריון. במקביל, נרשמה ירידה של כ 30% במומים המולדים של התעלה העצבית.
נכון להיום המלצת משרד הבריאות היא על נטילת תוסף של 0.4 מ"ג חומצה פולית באופן יומי. ההחלטה להמליץ לכל אישה בגיל הפוריות על נטילת התוסף נובעת מהעובדה, העשויה להפתיע רבים, כי כ 50% מההריונות בארץ אינם מתוכננים. כמובן שקיים דגש על נטילת התוסף שלושה חודשים לפני ההיריון במקרה של היריון מתוכנן כמו גם בשלושת חודשי ההיריון הראשונים. לנשים שמשתמשות באמצעי מניעה מומלץ להתחיל ליטול חומצה פולית חודש לפני הפסקת השימוש באמצעי המניעה. במקביל לנטילת החומצה קיימת המלצה על צריכת מזון עשיר בויטמין 12B או תחליפים לנשים שלא אוכלות מהחי.
קיימים בשוק מספר תוספים הנותנים מענה להמלצות משרד הבריאות, כדוגמת La-M של חברת "כצט" או תוספים של חברת "הדס" או "מדיטק". נשים בקבוצות סיכון (כגון נשים שהרו בעבר תינוק עם מום פתוח בתעלה העצבית, זוגות שיש במשפחתם היסטוריה של מומים מסוג זה, נשים הנוטלות תרופות נגד אפילפסיה, נשים עם סוכרת, נשים עם BMI של שלושים ומעלה ועוד) צריכות לבדוק עם הרופא המטפל - ייתכן שיומלץ להן מינון גבוה יותר.
לאכול אוכל עשיר בוויטמין זה לא מספיק
הפולאט הטבעי קיים כאמור גם במזונות. למרות שזה עשוי להפתיע, הצורה הסינתטית של הוויטמין, כלומר החומצה הפולית, נספגת בגוף בצורה טובה יותר מהפולאט הטבעי ולכן צריכה של מאכלים עשירים בפולאט אומנם חיונית, אבל לא מספיקה. בנוסף למזונות המכילים פולאט באופן טבעי, כגון כבד בקר, עדשים, חומוס, ירקות עלים ירוקים (תרד, חסה) וירקות ירוקים ואחרים (במיה, אספרגוס, ברוקולי) ופירות הדר, ישנם מאכלים המועשרים בחומצה פולית כגון דגני בוקר, קמח חיטה ותוצריו: פסטה, לחם ועוד.
לחומצה הפולית מיוחסים יתרונות רבים גם ללא קשר להיריון; היא מקטינה את הסיכוי לחלות במחלות לב וכלי דם, ללקות בשבץ מוחי ולחלות בסוגי סרטן שונים. חשוב, עם זאת, לצרוך את המינונים המומלצים ולא מינונים גבוהים מדי.
ומה אם לא לקחתי?
לא נורא. אין ספק שעדיף לקחת, אבל זכרי שעד שנת 2000 לא היה נהוג לקחת בארץ חומצה פולית ולמרות זאת נולדו גם אז תינוקות בריאים, בלי מומים ועם חלוקת תאים תקינה. בסך הכל מדובר במומים נדירים ומרבית הסיכויים שגם ללא נטילת החומצה התעלה העצבית תתפתח באופן תקין. אם גילית שאת בהיריון ולא לקחת תוסף, התחילי לקחת אותו עכשיו ודווחי לרופא הנשים על המועד בו התחלת ליטול את התוסף.
דפי קומרינר היא דולה, מדריכת הכנה ללידה ויועצת למותג La-M מבית "כצט"