סעו אתם ליורו-דיסני

בהתחלה רק הצעירים המשוגעים נסעו לטיול גדול, אחר כך זו הפכה לתחנת חובה אחרי הצבא ואז גם ההורים התחילו להצטרף לטיול של הילדים הבוגרים. ועכשיו? בשנים האחרונות פוגשים יותר ויותר משפחות עם ילדים שנוסעות לטיול ארוך במזרח הרחוק ובארצות אקזוטיות אחרות.

בדרך כלל אלה זוגות צעירים שלרוב אחד מההורים טייל בעברו במזרח ונדבק שם בחיידק המסעות ועכשיו הוא חוזר עם המשפחה והילדים לטיול של חודש, חודשיים ולעיתים גם לשנה ויותר. המסע המשותף מייצר פורמט אחר של משפחתיות והוא חוויה בלתי נשכחת ,אבל הוא מציב גם אתגרים חדשים.

אם אתם חושבים על זה ולא יודעים מאיפה להתחיל - אספנו טיפים ממשפחות מנוסות וגם המלצות מרופאה מומחית במחלות זיהומיות לגבי חיסונים והיערכות רפואית. אז הנה כל מה שצריך לזרוק לתרמיל מלבד קצת אומץ ותושייה.

אם נסיעות משפחתיות ליעדים קלאסיים כמו ארה"ב או אירופה כוללות זמנים קצובים וסימוני וי על ביקורים ביורו דיסני ומוזיאון השעווה, נסיעה למזרח - כנראה בגלל אופי היעד או השהות הארוכה במקום - שומרת גם במסגרת הטיול המשפחתי על צביון הזרימה.

כשאוריה ושחר חשבו על טיול עם בנותיהן הם ידעו שהכיוון הוא המזרח הרחוק לתקופה של מספר חודשים וכלל לא תכננו את הטיול. הם ארזו שתי ילדות בנות חמש וחצי ושנתיים וחצי, עגלה והתחילו את הטיול באיים בתאילנד. משם המשיכו לוייטנאם, מקום שבו היה נדיר למצוא משפחות מטיילות. "המטרה שלנו הייתה לקחת את הזמן, להשתהות ולחוות את הדברים, להיות נטו עם המשפחה", אומרת אוריה. היא מציינת שמדברים שקראה ברשת ומאנשים שנידבו לה אינפורמציה על וייטנאם עלתה תמונה של מקום מאיים ולא חברותי, אך המציאות שם הייתה רחוקה מאוד מכך: "מעבר לנופים המדהימים, פגשנו לכל אורך הדרך מקומיים מקסימים שעשו הכול כדי לעזור ולהנעים את זמננו".

ההישארות במקום אחד מאפשרת לספוג את האווירה, להכיר את התרבות המקומית לעומקה, וגם נותנת לילדים תחושה של קביעות, הנחוצה להם. דניאל ושלי מרכוס מפרדס חנה, שניהם עצמאיים, החליטו לעצור את מירוץ החיים כאן, להיפרד מהמסגרות, להשכיר את ביתם – ולצאת לדרך. הם נסעו עם שלושת ילדיהם: יהלי (8.5) יונתן (6.5) ואוריאל (2.5) ויצאו למסע שהתחיל בהודו. הם עדיין מטיילים בתת היבשת גם בימים אלה.

רק אל תקראו להם "תיירים" - "אנחנו טיילים במסע ואנחנו ממש חיים כאן: יש לנו בית ואוכל חם במטבח, חברים, ים, בית קפה קבוע. אנחנו נחים וממשיכים הלאה כשהשגרה מתבססת יותר מדי", אומרת מרכוס מהמקום הזמני-קבוע שלהם בגואה. בדומה למשפחות מטיילות רבות גם שלי נותנת הצצה למסע המשפחתי שלהם דרך הבלוג "לך לך – מסע כדרך חיים".

נסיעה ליעדים אקזוטיים ולארצות מתפתחות, בין אם לגיחה קצרה או לתקופה ממושכת מחייבת היערכות מראש מבחינה רפואית. לאחר גיבוש היעד ומסלול הטיול ניתן לקבל ייעוץ רפואי במרפאה למטיילים בנוגע לחיסונים ורצוי שהבירור ייעשה לפחות שישה שבועות מראש. חלק מחיסוני השגרה אותם מקבלים ילדים עד גיל שנתיים יעילים נגד מחלות באזורים אלה. לעיתים יש לנקוט בתוכנית חיסונים מואצת על מנת להשלים את מירב החיסוניםץ

ד"ר רונית זיידנשטיין, מומחית במחלות פנימיות ובמחלות זיהומיות ברשת מרפאות מור למטייל, מציינת שלא מומלץ לקחת ילדים מתחת לגיל חצי שנה לארצות שבהן אפשר להידבק בקדחת צהובה או קדחת מוח יפנית, אך מבהירה: "באופן עקרוני אין גילאים שמגבילים את היציאה, אבל ככל שהתינוק רך יותר וככל ששגרת החיסונים לא הושלמה הוא חשוף יותר להדבקה במחלות שקיימות בארצות העולם השלישי".

חיסונים נוספים, מעבר לחיסוני השגרה, הניתנים בהתאם ליעד הם:
- חיסון נגד דלקת קרום המוח המנינגוקוקלית (מחלה ויראלית העוברת במגע בייחוד באזורים בעלי צפיפות אוכלוסין גבוהה כמו הקרנבל בברזיל לדוגמה)
- חיסון כנגד קדחת צהובה (מחלה נגיפית העוברת בעקיצת יתוש). ניתן רק מעל גיל תשעה חודשים.
- חיסון כנגד קדחת המוח היפנית (מחלה ויראלית המועברת באמצעות עקיצת יתוש, השוכן בעיקר באזורים כפריים במזרח שיש בהם שדות אורז המושקים בהצפה)
- חיסון כנגד טיפוס הבטן (מחלה חיידקית הנגרמת על ידי חיידק הסלמונלה ומועברת במזון ובמים מזוהמים).

מסע למזרח יכול להיות מאופיין במפגשים עם לא מעט פחדים, בעיקר בכל מה שנוגע לביטחונם של הילדים. אוריה ובן זוגה חששו ממחלות, מהדרכים ומעצם השהות במדינת עולם שלישית עם הבנות. במהלך הטיול, הגיעו למפרץ האלונג ביי, אחד משבעת פלאי עולם הנמצא בצפון וייטנאם. אחרי יומיים של אופוריה והתענגות על יופיו של המקום הם התבשרו כי עומדת להגיע סופת טייפון שכמותה לא הייתה כבר זמן רב. עם שחר הם אספו את הכול ונמלטו על נפשם.

שלי ובנה הקטן אוריאל נקלעו לסבך של גלים אדירים בשיט סירה בגואה. תוך שניות התמלאה סירתם במים ובאורח פלא הדבר הסתיים רק באובדן של חפצים ומצלמה.

אך מעבר להתמודדות עם איתני הטבע, מעידות המשפחות שהאתגר הכי קרוב, מהותי ואמיתי טמון במפגש עם עצמך ובשהות המרוכזת עם בני המשפחה שלך. "אנחנו לומדים להכיר אחד את השני מחדש, לדבר, להקשיב, להיות ביחד, להתחשב ברצונות של כל אחד מאיתנו", מספרת מרכוס, "וגם לקבל את החוויה האישית שלנו, כבוגרים, כאנשים פרטיים, בלי קשר לילדים", היא מוסיפה.

אוריה מציינת שבמסע הייתה להם הזדמנות להיות משפחה נטו, ללא הסחות דעת, עבודה וטלפונים. השהות הממושכת יחד גיבשה וחיזקה את המשפחתיות שלהם, שהתווסף לה אוסף עצום של חוויות שבארץ היה לוקח שנים לחוות אותן, אם בכלל. "פתאום פוגשים את הילדים בסיטואציות שאין הזדמנות לראות אותן בשגרה ומגלים אותם מחדש, זה כל כך מרגש", אומרת אוריה.

המראה של ילדים מערביים יכול בהחלט להמיס לבבות אסייתים, בתה בת השנתיים וחצי של אוריה הייתה מוקד לליטופים ונגיעות בלתי פוסקות מצד אנשי המקום. "בכל מקום שעברנו, בשווקים צפופים וברחובות הם הושיטו יד לגעת בה", מספרת אוריה, "התלתלים והמראה שלה היו כמו פלא בשבילם", היא מוסיפה. אבל בזכות הילדים הם גם זכו בהתחשבות גדולה והתייחסות נעימה יותר מצד המקומיים, ובנוסף, חברו לטיילים ולמשפחות אחרות.

מרכוס מציינת שילדים פותחים שיחה עם אנשים אחרים ויש יותר מפגשים וחיבורים עם זרים שהופכים לחברים. "בזכות הילדים אנחנו מכירים עוד משפחות מכל העולם ובתי ספר אלטרנטיביים בינלאומיים".

ד"ר זיידנשטיין ממליצה על מספר דברים שכדאי לקחת מהארץ: "במקרה שיש תינוק שאינו יונק, רצוי לקחת את הפורמולה הספציפית שהילד רגיל בה כי הפורמולות משתנות לעתים ממדינה אחת לאחרת. כדאי שיהיו תמיסות להידרציה (התייבשות), תכשירים להורדת חום ותחבושות".

בכל מה שנוגע לאריזת המזוודות, כדאי יהיה להוסיף לבגדים גם משחקים, ספרים, צבעים, חוברות עבודה או צביעה, מוצצים ואם תרצו גם לפטופ. בכל מקרה ההמלצה היא לארוז כמה שפחות, כי את הכל סוחבים.

מעבר לאבזור התרמיל בחפץ כזה או אחר, הצידה המנטאלית והרגשית היא לב העניין במסע למזרח. אוריה ממליצה שיהיה מי שיכתוב את הדברים וינהל יומן מסע, כדי שבחלוף הזמן אפשר יהיה להיזכר בחוויות בבהירות.

מרכוס מציעה לייצר סדר יום בתוך החופש המבורך. לקבוע זמנים לטיול, ללימודים, למשחקים ולארוחות משותפות וגם לשלב עשייה כלשהי במסע. משפחת מרכוס לדוגמה, ממשיכה בימים אלו במסעה ונוסעת להתנדב בכפר בדרום הודו. "חוויה כזאת יכולה לשנות חיים, היא יכולה להיות החיים עצמם. חיים שהם מסע איטי, מעמיק ואישי של כל אחד ואחת מכם", מהרהרת אם המשפחה בקול.

ד"ר זיידנשטיין מונה מספר מחלות שבהן יכולים ילדים להידבק במהלך הטיול ואת אופן ההימנעות מהן, עד כמה שניתן:

שלשולים - אחת הבעיות היותר שכיחות שממנה יסבלו הילדים בשלב מסוים של הנסיעה ובייחוד אם היא מתארכת, וילדים חשופים יותר ממבוגרים למחלות מעי שלשוליות ובגינן להתייבשות. חיידקי מעיים הם הגורמים העיקריים לשלשולי מטיילים: חיידק הסלמונלה המועבר במגע ובמזון וחיידק הקולי.

לעיתים ילדים לא יקפידו על רחצת ידיים לאחר ביקור בשירותים. ניתן למנוע זאת בעיקר על ידי שמירה על כללי היגיינה קפדניים: רחיצת ידיי הילדים במים ובסבון אחרי שימוש בשירותים וכן היגיינת ידיים קפדנית של המבוגר המחליף חיתולים ומטפל במזון.

לגבי שתיית מים: המים חייבים להיות מבקבוקים סגורים, כאשר רוצים להכין דייסות או חלב יש להשתמש במים מבקבוקים סגורים או במים רתוחים, ואם לא ניתן אז כדאי להשתמש בתמיסות מוכנות מראש. יש להימנע מלתת לילדים מזון שנמכר בדוכני רחוב ובכלל יש לבשל ירקות ולתת מיד עם סיום הבישול.

מומלץ לאכול פירות שניתן לקלף ולתת מיד לאחר הקילוף. כל מה שלא ניתן לקילוף - לבשל ולהרתיח. תרופות למניעת שלשולים הן אסורות לילדים כיוון שעשויות לגרום לחסימת מעיים. כמו כן אין לתת לילדים מתחת לגיל שלוש תכשירים דמויי 'קל בטן'.

מרכוס מציינת שהיא ומשפחתה מקפידים לאכול במקומות נקיים והומי אדם, אך מציינת שיהלי ואוריאל סבלו בהתחלה משלשולים והיא נתנה להם כדורים הומאופטיים מתאימים בהם הצטיידה מראש.
אוריה ושחר מעידים שבנותיהן הרבו להקיא הרבה בגלל כלי התחבורה הרבים בהם נסעו, שטו וטסו – מרכבות ולילה ועד טוקטוקים וסירות. "התרגלנו להיות בכוננות הקאות בכל נסיעה", מספרת אוריה.

מחלות המועברות על ידי יתוש: קדחת צהובה, קדחת מוח יפנית ומלריה מועברות על ידי עקיצות יתושים לכן המיגון מפניהם חשוב, ובייחוד כאשר מחלות כגון קדחת הדנגי ומלריה נוטות להיות חמורות יותר אצל ילדים.

חומרים המכילים חומר פעיל הנקרא deet בריכוז של 25% ניתן לשימוש רק בילדים מעל גיל חודשיים. יש למרוח על האזורים החשופים, ולהימנע ממריחה על חתכים פתוחים, סביב הפה והעיניים על כפות הידיים כי ילדים נוטים להכניס אצבעות לפה וזה מסוכן לבליעה. בנוסף, ניתן לרסס את הבגדים בתכשיר ששמו פיקרדין, בריכוז של 25% לצורך הגנה ארוכת טווח. את המריחה יש לבצע כשראשית מורחים תכשיר נגד שמש ועליו תכשיר נגד יתושים.

נשיכות בע"ח: כלבת היא מחלה קטלנית, ובמקרה שננשכים על ידי חיה (בעיקר חתולים, כלבים, קופים, ועטלפים) ואין חיסון נגד כלבת יש להגיע במהירות רבה למרכז בריאות סביר שבו אפשר לקבל חיסון פעיל וסביל נגד כלבת. חשוב שיהיה ביטוח בריאות הכולל פינוי על ידי הטסה.

מלריה: מחלה העשויה להיות קטלנית לילדים. יש צורך במתן טיפול מונע: סירופ לריאם או כדור הנקרא "מלרון" לתינוקות החל ממשקל 5 ק"ג. כמובן שאין זה מייתר את ההתגוננות בפני עקיצת יתושים.