וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חיים של אבא: אני טקסט פוליטי

24.10.2013 / 16:00

הילדה הודיעה שהיא רצה למועצת התלמידים ואני גבהתי בעשרה ס"מ. הבת הגדולה שלי הופכת מילדה לחיה פוליטית. מיד מיניתי את עצמי לקמפיינר שלה. אם רק הייתי יודע מה מחכה לי

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

פתאום באמצע היום, בשיא הלחץ בעבודה, קיבלתי שיחת טלפון משמחת. "אבא, עברתי את ההצבעה הראשונה של המועמדים ובחרו בי". יש! המשוכה הראשונה מאחורינו. החברים שלה בכיתה בחרו בה לאחת מחמשת המועמדים ש-ד'1 תספק לרשימת המתמודדים על כיסאות עור הצבי במועצת התלמידים. "טוב מאוד", עניתי לה, "בערב נשב על המצע".

שלושה ימים קודם היא אמרה לי שהיא רוצה להיבחר למועצת התלמידים, ואני גבהתי בעשרה סנטימטרים ברגע אחד. הבת הגדולה שלי הופכת מילדה לחיה פוליטית, לאחת שרוצה לקבוע את המציאות ולא להיגרר לתוכה, למשפיעה ולא למושפעת, בקיצור, לכל מה שרובנו לא. מיד מיניתי את עצמי לקמפיינר שלה. אידיאולוגיה, ניסיון, כריזמה ואמביציה לבדם לא מספיקים כיום, והחלטתי שאני אהיה יועץ התקשורת, האסטרטג הפוליטי והפרקליט שלה, מעין שילוב של מוטי מורל, איל ארד ודוד שומרון, שינתב אותה עד לשפיץ של הפירמידה.

מכיוון שאין קולות חרדים, ערבים ורוסים להילחם עליהם, כי אנחנו גרים בסתם שכונה חילונית, המשימה הייתה פשוטה – לשמור אותם עם הראש מעל המים בעזרת קצת לחם ושעשועים. מיד העמדתי תקציב בחירות על סך 50 שקלים לשילוט וקניית מדבקות, ושקלתי לפתוח עמותות פיקטיביות שיאפשרו לנו להכפיל את ההון ולהעמיד קמפיין שטרם נראה כמותו. התחלתי לחשוב גם על קמפיין שלילי, למצוא עדים שילכלכו בתשדירים על הילדה ההיא שלא מכבדת את כולם בממתקים בטיול השנתי, ועל הילד ההוא ששואל ספרים מהספרייה ולא מחזיר בזמן. כן, הכי צהוב, הכי מלוכלך, הכי נמוך. ככה זה עובד.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

אבל אז שמעתי שמתמודדים איתה חברות וחברים, ומיד שיניתי כיוון. למה לשרוף גשרים, הרי כולנו אחים ואחיות, ולפיד עם בנט ירבץ. הדבר האחרון שאני צריך בחיים עכשיו זה איומים מחברי מרכז ותביעות לשון הרע שנשלחות אליי בדואר מעו"ד ציון אמיר האורגינל. היא אמנם פוליטיקאית בהתהוות, אבל זה זמן הפוליטיקה החדשה ככה שבמקום להתלכלך אנחנו נהיה נקיים, מחבקים, מכילים, נתרכז בהבלטת היתרונות שלה ונהיה הוגנים כלפי כולם. אולי זה יסכן את בחירתה, אבל לפחות היא ואני נוכל לישון טוב בלילה.

הבעיה עם בית ספר שקיים עשרות שנים היא שמישהו כבר חשב על כל הרעיונות למועצת התלמידים קודם. כל הצעה לשיפור או שינוי שזרקתי לאוויר נהדפה ב"כבר יש" שהבהיר לי בדיוק איך מרגישים המתווכחים המתוסכלים בין הישראלים לפלסטינים. שוק קח-תן, ועדה "ירוקה", יום להקות, הפסקה פעילה, הפסקה מתוקה, הפסקה ללא הפסקה, יום בישול, תיבת הצעות ועוד ועוד. עם כל כך הרבה פעילויות העשרה נראה לי שהזמן היחיד שלהם ללמוד חשבון, אנגלית ולשון זה רק ביום שלישי, ה-17 בדצמבר בין 8:00 ל-11:00 בבוקר, כי בשאר הזמן הם מכינים כדורי שוקולד בפסטיבל יום הפוך או מה שזה לא יהיה.

הילדה הייתה מתוסכלת מחוסר היצירתיות שלי, והחליטה שפשוט נציע ממה שיש עכשיו, אבל "יותר". מבריק. הכי מרכז פוליטי. למה להציג משנה סדורה, בשביל מה להציע תכניות פעולה ולפרט אידיאולוגיה? מה, אני צריך שהיא תגמור כמו עמרם מצנע? זרמתי עם המועמדת הפרטית שלי, והחלטנו שמעמעמים מסרים. מה שטוב לדה ליברמן ולהיידה ביבי, טוב גם לי. כלומר, לה. אז אם כל פעילות אפשרית כבר הומצאה ומומשה בבית הספר, ואין דרך לחדש, אז אולי במקום להמציא את הגלגל פשוט נסובב אותו יותר מהר כשמילת המפתח היא, כאמור, "יותר". יותר פעילויות בהפסקה, שירותים יותר נקיים, יותר בטיחות, יותר מודעות. עוד מאותו דבר, אבל יותר. אולי זה יביא יותר קולות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

החלטנו לעבוד על סיסמת בחירות. מסתבר שכל המועמדים מכל גווני הקשת הפוליטית משתמשים באותה סיסמה "מורן/שקד/אלעד למועצה – יהיה פצצה", החלטתי לנקוט באסטרטגיית הבידול. אנחנו לא כמו כולם. בלי פצצות ובלי רמיזות ביטחוניות, ממילא המצב במזרח התיכון נפיץ ומעורפל, ויוקר המחיה הוא זה שבוער בקרב התלמידים. אז היא הציעה סלוגן מתחרז "הצביעו ל(שם חסוי) – לא יקרה דבר". היא התכוונה לכך שהכול ימשיך לזרום והחיים הנעימים שלה ושל חבריה יופרעו רק מדי פעם בגלל שיעורים במולדת ובמדעים. אבל אני מיד עיקמתי פרצוף.

את משדרת שליליות וחוסר אקטיביות, מי יצביע לזה? את צריכה לתת להם תקווה, להראות שאת אקטיבית ויוזמת, שאיתך יהיה להם טוב יותר. מיד שיניתי את הסלוגן ל"הצביעו ל(שם חסוי) – יקרה כל דבר". אשתי התלהבה והנה קיבלנו אישור רשמי מהסמכות הרוחנית העליונה שזו אכן צריכה להיות סיסמת הקמפיין. אמנם זה לא סוחף כמו yes we can, לא חד כמו "זאת הכלכלה, טמבל", ואפילו לא נחרץ כמו "רק הליכוד יכול", אולי כי אנחנו כבר יודעים שאנחנו לא ממש יכולים, זאת לא רק הכלכלה, והטמבלים הם בעיקר אנחנו. "יקרה כל דבר" כולל את הכול וסוגר את כל הפינות, כל אחד יכול לחבר לזה מה שהוא רוצה שיקרה, זה נשמע אופטימי, זה נשמע מבטיח והכי חשוב – זה נשמע אמורפי. אנחנו מכוסים מתביעות ייצוגיות ונמצאים בדרך הנכונה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

הילדה בולדוזר. הדגשתי בפניה את חשיבות הקשר עם השטח, והיא אכן חילקה מדבקות לילדים, הפכה את החברות לקבלני קולות ולחצה ידיים לכל אחד. על הסיור בשוק הכרמל ויתרנו כי הרגשתי שהעם ממילא איתנו, או לפחות התלמידים מכיתות ד' ו-ה'. הצדעתי לה. היא הוכיחה שהיא מועמדת ממושמעת, ואני יודע כמה זה חשוב, כי כשדבקים באסטרטגיה ובמטרה אפשר להפוך אפילו גנרל שגורר קופת שרצים לסבא חביב שמניף כבשים.

באיזשהו שלב החלטתי להרפות קצת מהקמפיין, כי הבנתי שהיא מסתדרת לבד יפה מאוד. זה קרה כשבאמצע השבוע היא עמדה על הבמה מול כל בית הספר, וכמו יתר המועמדים, הציגה את עצמה ואת המצע שלה. ילדה עם ביצים. היא אפילו מצאה רעיון שטרם יושם – מוזיקה בהפסקות – והוכיחה שוב שמנהיגים אמיתיים לא צריכים יועצי תקשורת או אסטרטגים פוליטיים.

גם אני בסך הכול הורה מודאג שרוצה שלילדים שלו תהיה פנסיה מובטחת ואם אפשר אז גם איזו לשכה צמודה לפני הפרישה לגמלאות. למה שהיא לא תשב באיזה קבינט ותמשיך משם לאיזה דירקטוריון? זה נשמע לי כמו אורח חיים בריא יותר מזה שיש לי. טוב שמגיל צעיר היא רוצה להיות שייכת לאלה שמובילים ולא מובלים. הרי עדיף להיות חלק מ"פורום החווה" מאשר אחת הכבשים שמשוטטות בחוץ. אנחנו יודעים שבטוח ונעים בעדר, אבל תראו לי אחד פה שהזדכה על הצמר שלו בכבוד. ובכל זאת, ברור לי שזה לא מה שהכי חשוב, כי בין אם היא תיבחר ובין אם לאו, העיקר שיש בה את הניצוץ, את המודעות, את הרצון להיות מעורבת, לשנות ולעשות. אלה הבחירות שהוכיחו לי שבאמת יש עתיד.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

עוד בוואלה! גבר:

4
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully