וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדריך לטבעונית המניקה

אורית אופיר

14.10.2013 / 8:32

האם התינוק של אימהות טבעוניות מקבל כל מה שהוא צריך בהנקה? התשובה בפנים

לאחרונה, הפכה הבחירה בטבעונות לפופולרית. גם אם רוב הציבור מודע לכך שתזונה מאוזנת מהצומח מספקת את צרכיו התזונתיים של אדם בוגר, שומעים לעיתים על כך שהיא אינה מתאימה לשלבים בהם הצרכים מוגברים, כמו בהנקה למשל.

נייר העמדה של ארגון הדיאטנים האמריקאי (ADA) מפריך זאת: "דיאטות צמחוניות בנויות כהלכה, ובכללן דיאטות טבעוניות, הן בריאות, מספקות מבחינה תזונתית, ועשויות לספק יתרונות בריאותיים במניעה של מחלות מסוימות ו?בטיפול בהן. דיאטות אלה מתאימות לבני אדם בכל שלבי החיים, כולל היריון, הנקה, ינקות, ילדות ונעורים".

הבחירה להניק שכיחה בקרב נשים טבעוניות וצמחוניות, והצרכים התזונתיים שלהן בתקופת ההנקה אינם גבוהים יותר משל נשים שכן אוכלות דגים ובשר. בדיוק כמוהן, הן זקוקות לרמה גבוהה יותר של ויטמינים, אך הצורך בחלבון, סידן וויטימין D זהה לכמות המומלצת לצריכה בהיריון. הדגש הוא שכל אישה מניקה צריכה לשמור על תזונה טובה ומאוזנת ואפשרי ליישם זאת גם בתזונה טבעונית.

דגשים תזונתיים לנשים מניקות

באופן כללי, הרכב החלב אינו מושפע מכמות החלבון והמינרלים בתזונת האם, אך במידה ואינה מאוזנת הגוף ישתמש במאגריו כדי לשמור על ההרכב הרצוי. לעומת זאת כמות הוויטמינים בחלב עלולה להיות מושפעת ממחסור תזונתי, לכן כדי להימנע מחוסרים תזונתיים על מנת לשמור על איכות חלב אופטימלית.
חשוב להקפיד על תזונה הכוללת:
קטניות: עדשים, חומוס, שעועית, סויה ועוד. דגנים (רצוי מלאים): אורז, שיבולת שועל, חיטה (קוסקוס, בורגול ועוד), שיפון, שעורה (גריסים) ועוד. ירקות ופירות: מ-5 צבעים: ירוק (במיוחד עלים), אדום, לבן, כתום/צהוב וסגול.
אגוזים וגרעינים: אגוזי מלך, שקדים, גרעיני דלעת ,טחינה משומשום מלא ועוד .
יש להשתדל להימנע משומן טרנס-שומן צמחי מוקשה המצוי במרגרינה, מאפים שונים, מלאווח, בורקס, מוצרי בצק קפואים ומזון מטוגן.

בששת החודשים הראשונים דרושה תוספת של כ 330 קלוריות (לדוגמה: 2 פרוסות לחם עם כף טחינה גולמית, ירק ופרי) ולאחר מכן -400 קלוריות (למשל: פרי נוסף).
ניתן לרזות מבלי לפגוע בכמות ואיכות החלב, כל עוד שומרים על דיאטה מתונה המכילה לא פחות מ-1800 קלוריות ביום.

- במהלך ששת השבועות שלאחר הלידה, יש מקום להמשיך ליטול תוסף ברזל או מולטי ויטמין לנשים הרות ומניקות, בין היתר כדי לפצות על אובדן הדם בלידה .
לאחר מכן אין הכרח ליטול תוספים אלו, אלא אם כן בדיקות הדם מעידות על מחסור או במידה והצריכה הקלורית נמוכה מ1800 קלוריות (כאמור, מצב לא רצוי).

- ויטמין B12 - חיוני לתפקוד מערכת העצבים ויצירת תאי דם.
מצוי במזון מהחי , במוצרים צמחיים מועשרים ובתוסף.
לוויטמין אין מקור צמחי טבעי אמין, אך יש לציין, שהמחסור בו שכיח למדי באוכלוסייה ללא קשר לסוג התזונה, משום שקשה לספוג אותו מהמזון (הספיגה מתוסף יעילה יותר במקרה של ויטמין זה). נשים טבעוניות המניקות צריכות להקפיד על צריכה סדירה של תוסף ויטמין בי 12 (המינון בהתאם לבדיקות הדם).

- אומגה 3 (מסוג DHA) - חשובה להתפתחות המוח ובמיוחד מערכת הראייה של התינוק . הרכב החלב מושפע מסוגי השומן השונים וכמותם היחסית בתזונת האם.
הDHA נמצאת בחלק מהדגים כמו: סלמון, הרינג וסול, אך החיסרון המשמעותי בצריכתם ובפרט בתקופת ההנקה, הוא נוכחות מזהמים כמו: כספית ודיוקסינים שיכולים לפגוע במערכת העצבים ונחשבים כמסרטנים. חומרת הסיכון תלויה במידת החשיפה - מינהל המזון והתרופות האמריקני (הFDA ) ממליץ להגביל את צריכת הדגים בהריון והנקה לעד 340 גרם בשבוע (כשתי מנות).

טבעוניות ונשים שלא מעוניינות לצרוך דגים יכולות לאכול באופן יומיומי מזונות צמחיים העשירים באומגה 3 (מסוג חומצה אלפא לינולנית) כמו: אגוזי מלך לא קלויים וזרעי פשתן או זרעי צ'יה (שלא עברו חימום). גוף האם והתינוק מסוגלים להמיר את החומצה האלפא לינולנית ל DHA, יחד עם זאת היות שאיכות ההמרה משתנה מאדם לאדם מומלץ גם ליטול במקביל תוסף DHA מאצות.

מה עם הגזים?

- תופעת הגזים אינה קשורה לרוב לתזונת האם, אלא נובעת בעיקר מחוסר בשלות של מערכת העיכול של התינוק, או כתוצאה מבליעת אוויר בעת היניקה עקב תפיסה לא נכונה של השד.

אין ראיות מדעיות לקשר בין מזונות מסוימים לגזים בתינוקות יונקים, אך מזונות הנחשבים כבעייתיים בפוטנציה כוללים את משפחת המצליבים (כרוב, ברוקולי, צנון ועוד), בצל ומוצרי חלב פרה. הרכיב שעלול לעורר גזים בקיטניות אינו עובר לחלב, כך שאין סיבה לחשוש מצריכתן.

אם עולה חשד כי מזון מסוים גורם לגזים יש להוציאו מהתזונה לשבוע-שבועיים, ולאחר מכן להחזירו ולראות אם אכן היה הבדל.

כמו כן, אין צורך להימנע ממזון חריף או מתובל, מזונות כאלה יכולים אמנם לשנות את הריח והטעם של החלב. אך מדובר דווקא ביתרון משום שחשיפה לטעמים שונים של חלב אם יכולה לסייע בקבלה ראשונית של מזונות מוצקים בהמשך הדרך.

אורית אופיר היא דיאטנית קלינית ונטורופתית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully