בנים מול בנות

השנים עוברות, דור הולך ודור בא והחלוקה נשארת: בנות נולדות לוורוד ובנים לתכלת. עוד לפני שהתחיל תהליך עיצוב הזהות המגדרית, מתחילים לראות סממני שייכות "טבעיים": בנות ישחקו לרוב בבובות ובנים בטרקטורים ומשאיות. האם ישנם הבדלים התפתחותיים בין בנים לבנות בגיל בגיל הרך? ועד כמה אנו אחראים לעיצוב זהותם?

"בשלוש השנים הראשונות של החיים, באופן גורף, הבנות מתפתחות בכל התחומים יותר מוקדם מהבנים: בתחום המוטורי, השפתי, השכלי והחברתי" טוענת ד"ר יוכי בן נון, פסיכולוגית התפתחותית בכירה בשירותי בריאות כללית. בהמשך זה משתווה, ומגיל שש לערך ואילך יהיו דברים מסוימים שהבנים יהיו טובים יותר בהם, ואילו בנות יהיו מפותחות בתחומים אחרים.

ההערכה היא שבסופו של דבר רוב ההבדלים מונחים כבר בתשתית הביולוגית. בשנים האחרונות מחקרים שמנסים לעמוד על השוני בין המגדרים משתמשים בטכניקת SMRI בה ניתן לראות תפקוד של חלקים שונים במוח על ידי תמונה של זרימת דם באזורים שונים המעידים על פעילות קוגניטיבית. אחת מתוצאות המחקרים האלה היא שאצל בנות נרשמה יותר פעילות במוח כשניתנו להן מטלות מילוליות, ואילו אצל הבנים הייתה יותר פעילות כשעסקו בתרגול מתמטי.

"ההבדלים ניכרים כבר בגיל הינקות, יש לזה סימוכין מחקרי ובאופן חד משמעי אני רואה פעוטות בגילאי שנה שנמשכים לצעצועים שונים: בנים יימשכו לצעצועים המבניים והטכניים, לגלגלים ולמכוניות, ובנות יותר לבובות", טוען ד"ר יורם זנדהאוז, מומחה ומנהל רפואי ארצי של התפתחות הילד ונוירולוגית ילדים בקופת חולים מאוחדת. במחקרים שניסו לנטרל מרכיבים חברתיים בהעדפת הצעצועים השונים של שני המינים, הראו לתינוקות בני יומם פנים וחפץ מכני והתוצאות הלמו את הסטריאוטיפ: הבנות התבוננו זמן ארוך יותר בפנים, ואילו הבנים מצאו עניין בחפץ.

בשלבי העוברות לעומת זאת לא ניכרים הבדלים בולטים. "בנות הומוגניות מבחינה גנטית. הכרומוזומים הזהים של הXX מאפשרים יותר נטרול של תקלות גנטיות מאשר אצל בנים שהם XY, כיוון שכל מה שקשור בכרומוזום X אחד לא תקין יכול להיות מפוצה על ידיי הX השני, התקין. כשיש XY אין מה שיפצה ולכן יש יותר אחוזי פתולוגיה בבנים מאשר בבנות" גורסת ד"ר בן נון. זה עשוי לגרום למשקל עוברי נמוך יותר ולמנחי הריון מורכבים יותר או חריגים.

"בנים מועדים יותר לחריגה ולבעיות התפתחות מאשר בנות: הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, תסמונות גנטיות" אומר ד"ר זנדהאוז. אחד מחוקרי האוטיזם המובילים בעולם, פרופ' סיימון ברון כהן סבור כי להורמון הגברי - הטסטוסטרון יש תפקיד כלשהו בהתפתחות האוטיזם. במחקריו האחרונים הוא בודק את הקשר בין רמת הטסטוסטרון שאליה נחשף העובר ברחם אימו לבין הסיכוי שילקה באוטיזם או שיפתח תכונות אוטיסטיות.

לאורך שנים התרבות חיזקה את ההבדלים והפערים בין המגדרים. גברים חונכו לצאת לצייד, ונשים חונכו לקנן, לדאוג לבית ולגדל ילדים. אולי כאן טמונה הסיבה לכך כי נחשפו הבדלים בחדות החושים של שני המינים. "אצל גברים חוש הריח מפותח יותר, וההנחה היא שייתכן קשר להיסטוריית הציד, לעומת זאת נשים יותר מפותחות במגע בגלל הצורך שלהן בטיפול בתינוק. אם הטבע יצר אישה בכדי לטפל בתינוק, הוא גם יבנה אותה כך שתהיה לה רגישות גדולה יותר במגע ובמילוי צרכי התינוק". אומרת ד"ר בן-נון.

במשך שנים רבות, ההורים וכל שאר סוכני החברה נתנו לתינוקות פידבק להתפתח באופן כזה או אחר. מעצם זה שצבע הביגוד - ורוד או תכלת סימן אותם, ובאופן טבעי העדינות והחמלה, גם אם בהבדלים מזעריים, הופנו יותר לתינוקת מאשר לתינוק זכר. משחק נמרץ של הורים עם בניהם או בנותיהם הכולל זריקות באוויר וגלגולים אופייני יותר למשחק עם תינוקות זכרים מאשר עם נקבות.

"עדיין קיימות ציפיות מבנות להיות רכות, עדינות ומטופחות ואילו מבנים להתנהג כגברים קטנים ולא "לבכות כמו ילדה", אומר ד"ר זנדהאוז. מסרים תרבותיים אלו מועברים לילדים ומחזקים תפקידים והתנהגויות מסוימות. זה בהחלט מעצב את התפקיד המגדרי, אך הדברים תלויי תרבות, ולפחות בתרבות המערבית ההבדלים המגדריים הקלאסיים הולכים ומטשטשים. בן נון גורסת כי אנחנו במין דור מעבר, מהבדלים מגדריים מאוד ברורים למין בנייה חדשה של גבר אחר ואישה אחרת.
במשחקים המגדריים יש עירוב, מתווכים דברים טכנולוגיים לבנות ויותר רגש לבנים. מה יהיה בעוד 20-30 שנה? "ההנחה שלי שזה בהחלט ישתווה, נשים תהיינה לא פחות טובות מגברים בתחומים מסוימים ואולי בדברים שנשים טובות גם גברים ישתפרו. היום בדור הצעיר כשגברים מחתלים ומבשלים, זה מפתח רגישות ותקשורת יותר טובה, זה מחייב אותם להפעיל כל מיני יכולות שבעבר גבר לא הפעיל אותם" מוסיפה ד"ר בן נון.