פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פשוט תרדו מהם

      הילד לא רוצה לנשק ולחבק את הדודה והסבים בחג? זכותו! אל תכריחו ואל תשדלו כי זה הגוף שלהם ולא נעים מת מזמן

      כשהייתי קטנה היו לי לחיים מלאות כאלה שמבוגרים אוהבים לצבוט, וילדים, הרי, כל כך שונאים שעושים להם את זה. לאמא שלי הייתה חברה שהייתה צובטת לי את הלחי, ממש מסובבת ואחר כך "מוחקת" לי את הכאב עם שפשוף. כשהייתי אומרת לה כמה זה לא נעים לי היא לא ממש הקשיבה לי.

      כשחושבים על כך, זה די מדהים מה אנחנו המבוגרים מרשים לעצמנו לעשות בגופם של ילדינו וילדי אחרים מבלי לבקש מהם רשות. שווה להקדיש לכך מחשבה במיוחד עכשיו לפני ארוחות החג והמפגשים המשפחתיים מרובי המשתתפים.

      דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: ערב חג, כולכם מסודרים וחגיגיים, הכל רגוע ונעים ואז סבא וסבתא פותחים את הדלת, כולם מברכים את כולם ב"שנה טובה", מתנשקים ומתחבקים, ואתם בטבעיות אומרים לילדים להגיד חג שמח ולתת נשיקה לסבא וסבתא וגם לדודה שרואים פעמיים בשנה. לאחד הילדים אין בעיה והוא אוהב להיות מחובק ומנושק אבל הילד השני מסרב ולא רוצה. הסבתא מנסה לשדל עם אמירות כמו "ומה עם נשיקה לסבתא?" ו"מי שנותן נשיקה מקבל מתנה" – אבל על הילד הסרבן זה לא עושה רושם ובסוף מסתפקים ב"טוב, אז אני אתן לך".

      נשמע לכם מוכר?

      כאן לא לחי ציבורית

      אני מאמינה שלכל ילד יש את הקצב שלו והלחי שלו אינה ציבורית. לכן חשוב לא להכריח את הילדים לתת נשיקה, חיבוק או כל מגע פיזי אחר למי שהם אינם רוצים (גם אם זה סבתא וסבא או דודים). זכותם של ילדים לסרב ללטיפות, צביטונת או נישוקים והם מעבירים בכך מסר חשוב: שהם אינם רוצים שייגעו בגופם. הקשיבו להם וכבדו את רצונם.

      קחו את עצמכם עשרים שנה קדימה מהיום. אתם אינכם רוצים שלילדה שלכם תיחרט חוויה ולו הקטנה ביותר, שגם אם היא אינה רוצה שייגעו בה, אפשר לעיתים להתפשר על מגע מסוים בגופה. אם היא מסרבת לתת מעצמה מגע ולקבל מגע, אינכם רוצים שהמסקנה שלה תהיה שלפעמים מאחר ש"לא נעים" צריך להסכים לקבל מגע גופני גם אם לא רוצים. זיכרו שכל ילד יודע להקשיב לגופו ועלינו כהורים לכבד את תחושותיו. מעבר לכך, זהו עוד שיעור המלמד את הילדים להגן על גופם.

      החוויות של הילדים שלנו הופכים לזיכרונות העתיד שלהם. לכן, בערב החג כשכולם מתרגשים, לבושים ומסורקים
      וסבתא מאוד רוצה נשיקה - שימו לב איך אתם מגיבים. אם הילדים שלכם מסרבים, הסבירו בנימוס שזה בסדר והקפידו לא לתת להם להרגיש לא נעים. כמובן שאין להפעיל על הילדים מניפולציות מילוליות כמו: "סבתא תהיה עצובה מאוד אם לא תתני לה נשיקה..." כי הדברים הקטנים האלה נחקקים בזיכרון.

      הנה דוגמה נוספת לנושא המגע הלקוחה מחיי האישיים. לבני בן ה-5 יש ויסות חושי עם גרייה עמוקה. הוא ילד מלא באהבה וחום ושמתי לב שהוא נוטה לחבק, לגעת ולנשק מתי שמתחשק לו. בגן העירו לו לא פעם והוא למד לבקש רשות ולשאול ילדים אחרים האם מותר להיכנס למרחב האישי שלהם ולגעת בגופם.
      אני מודה שכאמא אני אף פעם לא מבקשת רשות מילדיי לנשק ולחבק אותם, יחד עם זאת אני מאוד קשובה לשפת הגוף שלהם, למילים שלהם ואם לא מתאים להם אני לא אחבק ולא אנשק גם אם ממש בא לי.

      אז את השנה החדשה תפתחו מחויכים, שמחים ורגישים לאחר, ודעו לקבל את רצונו ולתת לו מקום מבלי לעורר רגשום אשם או ייסורי מצפון.

      שנה טובה!

      ליאת רוקח זמרוני היא מדריכת הורים ויועצת במשפחה בשיטת "שביל ההורות"
      לאתר שלה