הכל מתחיל בבכי

התינוק בוכה כבר שעות. ניסיתם הכל כדי להרגיע אותו ואתם מותשים. כל מה שאתם רוצים זה שהבכי ייפסק. ברגע אחד של חוסר אונים אתם עשויים לעשות את החמור מכל – לטלטל אותו.

צריך רק כמה שניות של טלטול כדי להרוג תינוק. החדשות על התאומים שנוערו על ידי אביהם זעזעו את כולם, אך התופעה הזו לא התחילה והסתיימה שם, רחוק מאיתנו. היא מסתובבת בינינו, לידנו, המודעות אליה לא גבוהה מספיק והיא פוגעת בהרבה תינוקות חסרי ישע.

אז מה זה בדיוק טלטול תינוקות, מה הנזק שגורם הטלטול ומתי הנפה תמימה באוויר או נענוע משחקי הופך לפעולה מסכנת חיים?

"טלטול תינוקות" היא תופעה שבה ההורה או מטפל אחר אוחז את התינוק בצדי גופו, תוך הפעלת כוח רב ומנענע אותו חזק, באופן שראשו של התינוק נע במהרה וללא שליטה קדימה ואחורה. בגלל שהראש מהווה כ- 25% ממשקל גופו וכיוון שלתינוק אין עדיין שליטה על שרירי הצוואר, תנועת הראש גורמת למוח, המצוי במים, להיחבט בדפנות הגולגולת. כלי דם וורידים מגשרים נקרעים ונוצרים שטפי דם ודימומים תוך גולגולתיים.

זה עשוי לקרות גם מטלטול בודד. הניעור, גם אם לא נעשה מתוך כוונה לגרום נזק, עלול להיות כל כך חזק עבור התינוק עד שרק האחיזה בו עלולה לגרום לשבר צלעות. לאחר הטלטול, התינוק אכן שקט יותר, אך זה מבהלה או בגלל חבלה. תוך זמן קצר הוא יכול לאבד את הכרתו.

אם הטלטול לא הסתיים במות התינוק, הנזק הוא חבלות וטווח הפגיעות רחב, רובן נוירולוגיות. בהמשך עלול להופיע פיגור או הפרעות מוטוריות, עיוורון, דימומים ברשתית העין, שברים בצלעות ועוד. לרוב אין לכך סימנים חיצוניים, למעט שטפי דם באזור בית השחי בגלל האחיזה החזקה.

בישראל תינוק יכול למות מטלטול על ידי אחד ממטפליו, מבלי שניתן יהיה לאתר זאת. אם התינוק מגיע מחוסר הכרה לבית החולים וההורה לא חושף את הסיבה - הדבר עלול שלא להיבדק לעומק. ההצהרה הרשמית עשויה להיות: מוות בעריסה.

מתברר שבעולם לא קובעים מוות בעריסה אלא אם כן עשו ניתוח שלאחר המוות ושללו גורמים אחרים. "חקיקה בנושא הזה תעזור לזהות את התופעה ולמנוע את ההישנות שלה. יש לחוקק חוק שיחייב נתיחה לאחר המוות לתינוקות שמתו מסיבה לא ידועה", אומרת חניתה קושר, עובדת סוציאלית ומנהלת מחלקת ההדרכה במועצה לשלום הילד.

לאחרונה, יש יותר מודעות של רופאים לתופעה, ואז נערכות לתינוק בדיקות מתאימות. נתונים מצביעים על כך ש ב-70% מהמקרים יש עדות לדימום קודם, כלומר שטלטול אינו קורה פעם בודדת, אלא הוא לרוב סדרתי.

במחקר שנעשה באירופה 24.6 תינוקות מכל 100,000 תינוקות באוכלוסייה נפגעים בשנה מטלטול אלים. להערכת המועצה לשלום הילד, בישראל מתים מדי שנה כמה עשרות תינוקות כתוצאה מטלטול מסיבי, באופן הגורם לפגיעה מוחית קשה. ברוב המקרים מדובר בתינוקות מתחת לגיל שנה. רמת הסיכון הגבוהה ביותר לפגיעה היא בחצי השנה הראשונה, זוהי גם התקופה בה תינוקות בוכים הרבה יותר. אולם הסיכון קיים עד גיל שנתיים.

חשוב להבין שכל אקט שאינו עדין ונעשה בעוצמה סבירה אינו נעים לתינוק. כשמניפים תינוק באוויר צריך לזכור שלמרות איתותי הנאה אפשריים, זה מסוכן כי הם יכולים ליפול או להיפגע (ב-2009 פעוטה כבת שנתיים נחבלה קשות בפניה ממאוורר תקרה שפעל בעת משחק תמים של הנפה באוויר). זה חיובי שהורים משתעשעים עם התינוק כל עוד העוצמה והמנח מתאימים. גם בתרגילי יוגה לתינוקות, חשוב להיות רגישים ועדינים ולדאוג כל הזמן לתמוך בראש ולהימנע מהנפות וטלטולים לא מבוקרים.

"תסמונת התינוק המנוער" Shaken Baby Syndrome היא תופעה ידועה בעולם, אך בארץ הידע והמודעות של אנשי מקצוע והורים לתופעה לוקים בחסר. ב-2009 הושק במועצה לשלום הילד בתמיכת קרן שוסטרמן ישראל הפרויקט למניעת תסמונת התינוק המנוער – טלטול?א. בנוסף לקמפיין תקשורתי החלו להפעיל תוכנית חינוך והסברה בקרב קהלי יעד מקצועיים, הורים, בתי חולים וטיפות חלב.

"אנו מאמינים שהמודל צריך להיות של מניעה חיובית ולא של מניעה מפחידה או מאיימת. אנו מדריכים הורים וצוותים מקצועיים לגבי בכי של תינוקות, איך לפרש נכון יותר את הבכי, כיצד להגיב ומעלים את המודעות בסכנות בטלטול שיכול להימשך שניות ספורות" , אומרת קושר.

בכי הוא דבר תקין ובריא, זהו דפוס התקשורת היחיד של התינוק. התמודדות עם בכי היא אחד האתגרים הגדולים בגידול תינוק.

חלק מהתינוקות בוכים יותר מאחרים. יש מומחים שסבורים שבנים בוכים יותר מבנות אולי זה מה שמסביר את הנתונים הסטטיסטיים המצביעים על כך ש 57% תינוקות ממין זכר נפגעים יותר. "דפוסי בכי מבטאים דפוסי התנהגות אוניברסליים לינקות, שאינם קשורים למזון, לסוג התזונה או לתפקוד ההורי. הבעיה בבכי היא רק אחת - הלחץ והחרדה של ההורים" מסבירה חניתה.

"הבכי חשוב להתפתחות התקינה של הריאות ומערכות הנשימה, זהו מנגנון שקיים אצל כל היונקים, כשמשכו משתנה מיונק ליונק. אצל קופים למשל הוכח חד משמעית שתקופת הבכי דומה לזו שאצל בני האדם" אומר ד"ר יורם בן יהודה, רופא ילדים ומנהל המרכז למניעת טלטול תינוקות, התעללות והזנחה שלהם. "הבכי הוא בלתי נפרד מהגדילה וההתפתחות, ומה שצריך לדעת זה איך להתמודד אתו כי זה ללא ספק מתסכל", מוסיף ד"ר בן יהודה.

המרכז אותו מנהל ד"ר בן יהודה עוסק בשיתוף של התכנית "טלטול?א" של המועצה לשלום הילד עם תכנית המיובאת מארה"ב הנקראת The period of purple crying program העוסקת בהסברת הבכי, בדרכים להתמודדות עימו, ובהימנעות מכניסה למצבי סטרס בטיפול בתינוקות.

בשלב הראשון, כשהתינוק בוכה צריך לבדוק אם הצרכים הבסיסיים שלו נענים - רעב, חיתול, רצון בחום ותשומת לב. אם התינוק עדיין לא נרגע לאחר הרמה ומגע אוהב, מגיע השלב השני בו נוקטים בדרכים יצירתיות להרגעה. לרוב, כל אימא מוצאת את הדרך: להשמיע מוזיקה או סאונד מונוטוני, להוציא לאוויר הצח, לערסל ולנענע בצורה עדינה ועוד. בסופו של דבר, מרבית ההורים מוצאים מה מרגיע את התינוק שלהם.

השלב השלישי נועד להרגיע את ההורה. ברגע שההורה מתחיל להיות מתוסכל ואינו מסוגל להרגיע את התינוק עדיף שימצא דרך להרגיע את עצמו: הוא יכול להשאיר את התינוק בחדר אחד ולהירגע בחדר אחר, אך כמובן להיכנס מדי פעם לחדר ולבדוק שהתינוק שמור ומוגן. כדאי שלהורים צעירים תהיה תמיכה ועזרה, שלא יתמודדו עם זה לבד. פעמים רבות, כשהתינוק עובר ליד אחרת, של השכנה או הסבתא הוא נרגע. ואז, כשהתינוק בהשגחה, ההורה יכול לצאת לסיבוב ולהירגע בעצמו.

להורים עם נטייה לכעסים מומלץ לעבור סדנה לניהול כעסים. חשוב לפתח מודעות ולהבחין מתי אתם מותשים וחסרי אונים או מגיעים לקצה גבול היכולת. אם ההורה לרוב כן נוהג לגשת לתינוק ולהרגיע אותו, לא יקרה לתינוק דבר אם ההורה יניח לו לרגע. זה לא מה שיפגע בו. חשוב לזכור שבכי לא הורג את התינוק אבל טלטול כן.

כל אחד יכול למצוא את עצמו מטלטל תינוק, אולם מחקרים מארה"ב מצביעים על כך שזה קורה יותר לגברים. למעשה כ-70% מהמטלטלים הם גברים, וזאת למרות שבאופן יחסי הם מבלים פחות עם התינוקות מאשר האימהות. זו גם כנראה הסיבה. אמהות מפתחות עם הזמן דרכי הרגעה ייחודיות משלהן בגלל שהותן הממושכת עם התינוק.

אחד מהמחקרים בתחום מצביע על כך שבכי גורם ללחץ בקרב גברים הרבה יותר מאשר נשים. הגברים, שנוהגים לנהל בעיות על ידי שליטה, הם בעלי סף תסכול נמוך יותר, נלחצים מהבכי ומחפשים דרך יעילה וקצרה כדי להרגיע את התינוק.

בכי מתמשך של תינוק מוביל לתסכול, חרדה, דאגה, כעס, מתח וחוסר אונים הצירוף הזה הוא חומר נפץ, שיכול להוביל לאובדן עשתונות בייחוד כשמצטרפת לזה עייפות, המאפיינת כל הורה לתינוק חדש. ההורה מאבד את העשתונות ומטלטל את התינוק כדי שיפסיק להרעיש. הרבה פעמים התינוק מפסיק לבכות בגלל הבהלה ועוצמת הטלטול וההורה, שלא מודע לסכנות הטלטול, חושב שאולי מצא דרך להרגיע אותו.

גורמים נוספים שמעלים את הסיכון לטלטול תינוקות מלבד עייפות הם: הורות צעירה (בגיל ההתבגרות), חוסר תמיכה חברתית, משברים סביבתיים (גירושין, אבטלה, עוני, חד הוריות) וגורמים הקשורים בתינוק (מומים ופגים בעלי עיכובים רבה יותר).

המסקנה היא שתינוקות ימשיכו לבכות, וטוב שכך, זו הרי דרך הטבע. מה שרצוי שישתנה הוא הפרשנות שאנו נותנים לבכי שלהם, שתסייע לפתח את העמידות שלנו בפניו ולהרחיב את דרכי ההתמודדות.

* הנתונים בכתבה נמסרו מהמועצה לשלום הילד.