פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לנתק או לא?

      לאחרונה שומעים יותר ויותר על תופעת הלשון הקשורה בתינוקות שפוגמת ביכולתם לינוק ומסבה לאם המניקה כאב. מה זה ומתי כדי לבצע ניתוח לניתוק הלשון?

      "פחות משעה אחרי הלידה, הנחתי אותה על השד שלי, והיא התחברה. הייתי בשמיים, חשבתי לעצמי, זה הכי פשוט וטבעי שיש. אבל בפעם הבאה זה כבר מאוד כאב לי, וכל חיבור נוסף הכאיב יותר ויותר. פצעים הופיעו על הפטמות והן החלו לדמם. "זה הפך לסיוט", מספרת נעמה (32) על חוויית ההנקה הראשונה שלה . "כל זה קרה אחרי לידה קשה במיוחד. הרגשתי כמו גוש כאב, והמשכתי להניק ולנשוך את שפתיי כי לא רציתי לוותר על ההנקה". למזל של נעמה חברה חיברה בינה לבין יועצת הנקה מופלאה ששלפה אצבע מיומנת, בדקה את הלשון של בתה ומיד עלתה על הבעיה: "לשון קשורה".

      מה זה לשון קשורה?

      אחת מהתופעות המתקשרות לבעיות בהנקה היא הלשון הקשורה (באנגלית : (Tongue-tie. מדובר במצב מולד שבו הרקמה המקשרת בין הלשון לרצפת הפה קצרה מהרגיל ומגבילה את התנועתיות שלה. תופעה זו מופיעה בדרגות שונות בשכיחות של עד 3%-5% מהתינוקות, השכיחות אצל בנים גבוהה יותר, ולרוב יש נטייה משפחתית לכך.
      אמצעי הזיהוי העיקריים שניתן להבחין בהם הם:
      - כשהתינוק משרבב את לשונו החוצה, הלשון נראית בצורת לב.
      - כשהתינוק בוכה, הלשון נשארת מהודקת אחורנית.
      למעשה, להורים ואף לרופאי ילדים קשה לאבחן זאת ולרוב נדרשת אבחנה של יועצת הנקה מוסמכת, בליווי וייעוץ של רופא המתמחה בבעיה של לשון קשורה.

      ההשפעה על ההנקה

      "תהליך היניקה הוא למעשה ליקוק ותנועה סמי-מעגלית של הלשון על רקמת השד על מנת להוליך חלב", אומרת נירית אוליבקוביץ, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC , בגלל שהמיתר קשור ומפריע לתנועת הלשון יכולים להיווצר שני מצבים:
      - רקמת השד מתחככת בקצה הלשון וכך נוצר כאב ופצעים בפטמה.
      - התינוק לא מנתב חלב בצורה יעילה ואז נוצר חוסר שובע, התנתקויות וסשנים ארוכים של הנקה. כמו כן, עשויות להתחיל תופעות לא נעימות בשד כמו: גודש ודלקות.

      ניתוח להתרת הלשון

      התרה של לשון קשורה נעשית בכל גיל, מהיום השני להולדת התינוק ועד לגילאי העשרה. זוהי פרוצדורה כירורגית פשוטה הנעשית עם מספריים או לייזר. בעבר, היו מיילדות שביצעו את הניתוק עם הציפורן, באפריקה, אגב, ממשיכים לנתק כך עד היום.

      ד"ר בוצר, רופא שיניים מומחה, מנהל מרפאת השיניים לפעוטות וילדים באיכילוב המתמחה בתופעת לשון קשורה מציין שהפעולה הכירורגית יכולה להתבצע על ידי כל רופא שיניים, כירורג אף טןזם גרון או מכל תחום רפואי אחר שיש לו את הידע והחשוב יותר - הניסיון. "הפעולה אינה קשה לביצוע או מסוכנת ובאנגליה למשל מבצעות אותה אחיות ולאו דוקא רופאים".

      ומה בנוגע לכאב שנגרם לתינוק? "ככל שהתינוק צעיר יותר, כך ההחלמה ומשך הכאב יהיו קצרים יותר, תלוי בגודל הפצע שנוצר", טוען ד"ר בוצר. התרת הלשון לא תמיד מסתיימת רק בהליך הכירורגי. לאחר הניתוק, מונחים ההורים להרים את הלשון, ולמתוח את המיתר, על מנת שלא יהיה איחוי לא נכון העלול להחזיר את המצב לקדמותו.
      "זהו מצב שאינו פשוט להורים, הן רגשית והן פיזית. כשהקושי רב, ניתנת המלצה לוותר על מתיחת המיתר. מה גם שלא הוכח מחקרית כי זה מסייע לאיחוי נכון של הלשון" , מוסיף ד"ר בוצר.
      לעתים יש צורך לחזור ולבצע את ההליך פעם נוספת, משום שהניתוק הראשוני לא היה מספיק עמוק, או בגלל איחוי לא טוב. שיעורי ההצלחה של שיפור בהנקה בעקבות הניתוק עומדים על 80%-90%.

      אוליבקוביץ מספרת שיש הורים שבוחרים לא לבצע את ההליך, והם מצליחים לעבור בשלום את התקופה הראשונה, אבל בגלל תנועת הלשון המוגבלת צצות לעתים מאוחר יותר בעיות חדשות למשל באספקת החלב, במעבר למוצקים ואפילו בהגייה. לכן, אם נעשתה אבחנה של לשון קשורה על ידי יועצת הנקה ורופא מוסמך - כדאי לבצע את הפרוצדורה מוקדם ככל האפשר.

      "לאחר שבוצע ההליך ובתום תקופת החלמה קצרה במהלכה בעיקר שאבתי - פטמותיי השתקמו, ויכולתי לשוב ולהתחבר לתינוקת שלי וליהנות מההנקה", מספרת נעמה שהתינוקת שלה עברה את ההליך בגיל שלושה שבועות, "אני עדיין מיניקה אותה ועברו כמעט שנתיים!", היא מוסיפה.