פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אשכים טמירים בתינוקות

      אם נדמה לכם שהאשך של התינוק מסתכל עליכם מלמעלה, מדובר כנראה באשך טמיר. איך זה נוצר ומהן הדרכים לטיפול?

      נולד לכם בן זכר? מזל טוב! עכשיו כדאי לבדוק מה מצב האשכים שלו. האשכים נוצרים מרקמה בחלל הבטן של העובר שמיועדת להוות את בלוטות המין. בשלב הראשון של ההתפתחות העוברית הרקמה זהה אצל בנים ובנות, ורק אחר כך היא מקבלת אופי נפרד בזכות גנטיקת הכרומוזומים והשפעות של הפרשות הורמונוליות.

      בשלב זה האשך נודד מהבטן ומתמקם בשק האשכים. אשך טמיר "נתקע" בדרך ואינו מגיע ליעדו. במקרים מסוימים האשך נתקע במפשעה, בתעלה שיורדת למפשעה או בכניסה לשק האשכים. לעתים האשך נעלם ועובר נמק וזה נובע מכך שהסתובב או שהייתה בעיה בכלי הדם שהיו אמורים להזין אותו (ניתן לראות זאת בבדיקת אולטרה סאונד).

      הבעיה העיקרית עם אשך טמיר היא פגיעה בפריון. אם האשך נמצא בכניסה לשק האשכים, אחרי הלידה ינסה הרופא להכניס אותו לשק על ידי הפעלת לחץ. בכל מקרה, יש להבחין בין אשך טמיר לאשך נייד הממוקם גבוה יותר בשק האשכים, ניתן למישוש ואפשר להוריד אותו לשק. אשך טמיר שאינו יורד לשק האשכים נמצא בגוף היכן שהטמפרטורה גבוהה יותר והחום פוגע בפוריות. מעבר לכך הדבר מעלה את הסיכון לגידולים ממאירים באשך ויש עלייה בסיכון לתסביב אשך – מצב בו האשך מסתובב על צירו, כלי הדם שמזינים אותו נסתמים והאשך עלול לעבור נמק.

      ירידה לשם עלייה

      - קצת אחרי הבכי: אחד הדברים הראשונים שרופא בודק כבר בחדר הלידה הוא מצב האשכים. תופעת האשך הטמיר שכיחה ב-5% מהתינוקות הנולדים. האשך יכול להיות טמיר משני הצדדים או רק מצד אחד (כשמדובר בשניים ההשפעה על הפריון משמעותית יותר).

      - עד גיל שנה: רוב האשכים הטמירים יירדו לשק האשכים עד גיל חצי שנה. עד אז נמצאים במעקב אצל רופא בטיפת חלב ו/או רופא הילדים ולא עושים דבר כי בדרך כלל זה מסתדר מעצמו. אם האשך לא ירד למקומו עד גיל חצי שנה-שנה הסיכויים לירידה ספונטנית פוחתים והסיכוי לנזק לאשך גדל. לפיכך דרושה התערבות רפואית, או בתרופות (זריקות הורמונים) או על ידי ניתוח. בדרך כלל אשכים ניידים יירדו לשק בעזרת זריקות הורמונליות ולאלה הממוקמים גבוה יותר יידרש ניתוח.

      - ירידה לשם עלייה: אשכים טמירים מומלץ להוריד למקומם עד גיל שנה אם הדבר לא קרה מעצמו. עד גיל שנתיים בוודאי שכדאי לטפל בכך.

      - קול קורא לנדוד: אשך נייד שרופא מצליח על ידי הפעלת לחץ להכניס לשק, סביר שינדוד עוד פעם. אם הוא יורד בצורה קלה סביר שלא ייגרם נזק לאשך אבל המצב מצריך מעקב רפואי של לפחות פעם בשנה.

      - אפילו עד גיל ההתבגרות: אצל חלק מהילדים לאשכים יש נטייה לעלות לתעלה. אם הם יורדים בקלות בפישוק או בישיבה מזרחית, באמבטיה חמה או בכריעה סימן שהאשך הוא נייד ולא טמיר וזה משהו שגם ההורים יכולים לראות ולבדוק. אשך נייד יכול להיות כזה עד גיל ההתבגרות, אך יש לעקוב אחריו.

      - תצפתו: אם הצלחתם לראות בעין שהאשך יורד למקומו - מה טוב. אם אתם לא בטוחים, מוטב לפנות לרופא שימשש את האשך. אם הוא לא מצליח פנו לאורולוג או לאנדוקרינולוג.

      - מה שאפשר לבדוק היום אל תדחו למחר: הנזק נגרם עם הגיל אז הקפידו להיות תחת ביקורת רופא, לטפל ולא לדחות.

      - הניתוח: המהלך הניתוחי הוא פשוט ובמהלכו מושכים את האשך לשק ומקבעים אותו על ידי תפירה. אחרי הניתוח יש לשים לב שאין דימום, נפיחות או שינוי צבע. ההחלמה – תוך שבוע.

      ד"ר דורון כרמי הוא מומחה ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה