חשיפה לאור השמש גורמת לשחרור של הורמון רעב מהעור - אך ההשפעה הזו נפוצה רק אצל גברים, כך מצא מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים טוענים שלגברים יש סיכוי גבוה יותר לעלות במשקל בקיץ בגלל הורמון זה. עם זאת, אצל נשים, הורמון המין אסטרוגן מפריע לשחרור הורמון הרעב הזה, כלומר אינו מוביל לשינוי בתיאבון.
המחקר נערך באמצעות נתונים אפידמיולוגיים שנאספו לאורך שנה שלמה על הרגלי האכילה של כ-3,000 ישראליות וישראלים, באמצעות דיווח עצמי של סטודנטיות וסטודנטים שיצאו לשמש ובאמצעות מחקר גנטי מקביל בחיות מודל. תוצאות המחקר מזהות את העור כגורם מווסת ראשון במעלה של אנרגיה ותיאבון פשוט (מטבוליזם) הן בקרב חיות המודל והן בקרב בני אדם.
המחקר שנערך על חיות מפענח את ההבדלים בהפעלת המנגנון המטבולי שבין זכרים לנקבות. לטענת החוקרים, הן בקרב חיות מודל זכריות והן בקרב זכרים אנושיים, החשיפה לשמש מפעילה חלבון בשם p53 שמטרתו לתקן נזקי דנ"א לעור שנגמרים בשל החשיפה. הפעלת ה-p53 מאותתת לגוף להפריש הורמון בשם גרלין - שמעודד תיאבון. מנגד, בקרב נקבות, הורמון האסטרוגן בולם את האינטראקציה בין ה-p53 לגרלין, ולכן הן לא חשות צורך לאכול אחרי החשיפה לשמש.
החוקרים מסבירים כי בין המינים קיימים הבדלים מטבוליים דרמטיים, שמשפיעים על בריאותם ועל התנהגותם - אבל עד היום לא היה ברור אם זכרים ונקבות מגיבים אחרת גם לטריגרים סביבתיים, כמו חשיפה לקרינה על-סגולה (UV) מהשמש.
המחקר נערך בהובלת פרופ' כרמית לוי והדוקטורנט שיוונג פריק מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בבית הספר לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף שורה ארוכה של חוקרים מהארץ ומהעולם, בהם חוקרים מהמרכזים הרפואיים איכילוב, אסותא, מאיר ותל השומר, וכן ד"ר יפתח גפנר וד"ר ליאור ביקובסקי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' אהרון וולר מאוניברסיטת בר אילן. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Metabolism.
"בדקנו את ההבדלים בין נשים לגברים אחרי החשיפה לשמש ומצאנו כי גברים אוכלים יותר מאשר נשים כיוון שהתיאבון שלהם עולה", הסבירה פרופ' לוי. "זאת הפעם הראשונה שמפענחים את הקשר המולקולרי בין חשיפה ל-UV לתיאבון, וכמובן הפעם הראשונה שנערך מחקר רפואי מבוסס מין בנושא חשיפה ל-UV. מחקרים רפואיים מבוססי מין מורכבים בהרבה, ומצריכים פי שניים יותר נבדקים כדי למצוא את ההבדלים במובהקות סטטיסטית".
"אנחנו בני האדם השלנו את הפרווה שלנו, מה שאומר שהעור שלנו, שזו הרקמה הכי גדולה בגוף, חשופה לקבלת אותות מהסביבה", הוסיפה לוי, "החלבון p53 בעור, שנועד להתמודד עם הנזקים הגנטיים של החשיפה לשמש, בעצם, לא רק מתקן את הנזקים, אלא גם מאותת לנו שנגמר החורף ושיצאנו לשמש, אולי על מנת להתכונן לעונת הרביה? התוצאות מהוות בסיס מעודד למחקרי המשך, הן לגבי מטבוליזם בקרב בני אדם והן למציאת שיטות טיפול מבוססות UV למחלות והפרעות של תיאבון וחילוף חומרים".