דמיינו עולם בו אתם שומרים על הבריאות והתזונה שלכם ומקפידים לעשות פעילות גופנית, הכל כדי להישאר בריאים ולחיות חיים איכותיים, אבל מה שמונע זאת מכם היא העובדה שהעולם שבו אתם חיים פשוט לא מאפשר את זה. מה שווה להיות בריאים בעולם חולה? כשמדברים על הסביבה יש תחושה שמה שקורה, כמו שינוי האקלים, הוא דבר שאין בידינו לשנות. ובכן, חשבו שוב.
לפני ימים אחדים פורסם דו"ח שמציע מהפכה תזונתית גלובלית. הדו"ח הזה יוצא דופן כי ההמלצות בו, לראשונה, נותנות מענה לא רק לשמירה על בריאותנו האישית אלא גם להקטנת הפגיעה בסביבה ותמיכה בקצב הגידול של האוכלוסייה בעולם.
עוד בנושא:
זה מה שיקרה לגוף שלכם כשתפסיקו לאכול מזונות מעובדים
הילדים שלכם חשופים לזיהום אוויר יותר מכם, והסיבה לכך מפתיעה
האם זיהום אוויר מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד?
את הדו"ח לא מפרסם ארגון בריאות רשמי ומוכר, באופן אליו אנחנו רגילים. זוהי יוזמה של כתב העת היוקרתי Lancet שאיחד מעל 30 חוקרים וחוקרות מובילים ממדינות שונות בעולם, בהובלתו של החוקר המוכר וולטר ווילט מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד. הדו"ח כולל סקירה מדעית נרחבת לגבי מה כוללת תזונה בריאה ובת קיימא, לצד הפעולות שניתן לבצע על מנת לתמוך ולזרז את השינוי במערכת המזון - The planetary health diet. הרעיון הוא לייצר שינוי גלובלי בהרגלי התזונה שיחד ייצרו שינוי מהותי. ההמלצות מתפרסמות כקווים מנחים, כאשר כל מדינה צריכה לערוך התאמות על פי הרגלי הצריכה של תושביה.
הראייה הגלובלית הזו נרקמה על רקע ההבנה שתזונה לקויה היא הסיבה המובילה לתחלואה בעולם. זה בא לידי ביטוי גם בחוסר האיזון המשווע שקיים בין אזורים שונים בעולם - בשעה ש-800 מיליון מתושבי העולם סובלים מרעב ושני מיליארד סובלים מתת תזונה, שני מיליארד אחרים סובלים מהשמנה וסיבוכיה.
אם תורידו בחצי את צריכת הבשר, תצילו 11 מיליון בני אדם בשנה
ההתייחסות העיקרית בדו"ח היא לצריכת מזון מן החי ולהשפעה של גידול משק חי על שינויי האקלים, החרבת יערות וזיהום נהרות ונחלים. הסיבה לכך טמונה בגידול המשק החי לצורכי מאכל שגורם בין היתר לפליטה מוגברת של גזי חממה ושינוי בהרכב האדמה.
ההמלצה של החוקרים היא לקצץ בכ-50 אחוזים את צריכת הבשר האדום, לצד הכפלת צריכת הקטניות, הירקות, הפירות והאגוזים. לאחר עריכת ההתאמות לתזונה של תושבי ארה"ב, למשל, נמצא שהם נדרשים לאכול 84 אחוזים פחות בשר אדום ופי ששה יותר קטניות בכדי לעמוד בהמלצות.
לטענתם של החוקרים מהלך שכזה יציל ממוות לפחות 11 מיליון בני אדם בשנה, וימנע את קריסתו של העולם הטבעי. עוד מציינים החוקרים כי בשנת 2050 צפויים לחיות בעולם כ-10 מיליארד בני אדם, ולכן המשך ההזנה כפי שהיא היום צפוי להוליד תחלואה מרובה בקרב תושבי העולם העתידי לצד המשך התחממות גלובלית.
זו הצלחת המושלמת
לעתים קריאה לצמצום במקור מזון מסוים עלולה להישמע מפחידה, אך אל חשש אין זו דיאטה המושתת על צמצום. הרעיון הוא ליצור תפריט עשיר, מגוון, טעים ובריא, שהשינוי העיקרי בו הוא כמויות. אכילה על פי הדיאטה אותה מציעים החוקרים כוללת 2,500 קלוריות בממוצע, כאשר כל צלחתצריכה להיות מאוזנת באופן הבא:
חצי מהצלחת תכלול ירקות ופירות, שליש מהצלחת תכלול דגנים מלאים, והשאר - חלבון. המקורות העיקריים לחלבון על פי ההמלצות הן משפחת הקטניות ואגוזים, לצד אכילת מנה של בשר אדום אחת לשבוע, מנת דג פעמיים בשבוע, 2 ביצים בשבוע ומנת מוצרי חלב ליום.
אם התפריט הזה נשמע לכם מוכר אתם לא טועים, ההצעה הזו דומה לתבניות אכילה שכבר מוכרות בעולם וגם פה בישראל, בהן הדיאטה הים תיכונית. הדיאטה הים תיכונית ידועה כמיטיבה עם הבריאות ואף מומלצת על ידי האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל.
אבל למרות שמרביתנו אוכלים לפי עקרונות התזונה הים תיכונית, על פי נתוני משרד החקלאות הישראלי הממוצע צורך כקילו של בשר בקר בחודש, כארבע קילו עוף וכ- 1.4 קילו דגים. ועל פי ההמלצות החדשות, זה הרבה יותר מדי.
כאמור, הדו"ח נולד מיוזמה של מגזין Lancet והחוקרים שהשתתפו בכתיבתו, כך שאין הכרח שההמלצות בו יתקבלו על ידי ארגוני הבריאות בעולם. עם זאת, בשנים האחרונות בישראל התפרסמו הנחיות שבהחלט מתיישבות עם רוח ההמלצות בדו"ח, כמו הנחיות משרד הבריאות לתזונת ילדים בצהרונים ומוסדות חינוך. בהנחיות החדשות הושם דגש על שילוב של קטניות בתפריט השבועי ועל הגבלה של כמות החלבון מן החי. ייתכן ובעקבות פרסום הדו"ח המגמה תתעצם בישראל ובתקווה גם בעולם עד למימושן באופן מלא.
קרן אן גיימן היא תזונאית קלינית, מרצה לארגונים וחברות ומנחת טלוויזיה