שיח רב-תחומי: למה יש לנו שיער ערווה?

אם הגעתם ו/או עברתם את גיל ההתבגרות, סביר מאוד להניח ששמעתם אינספור דעות, עמדות והערות על שיער ערווה בחייכם, ובמיוחד בחייכן (אם אתן נשים). ועם זאת, רוב הסיכויים שלא תדעו לומר בוודאות מה התוחלת של השיערות הללו, למה בכלל צימחנו אותן מלכתחילה ולמה עדיין יש לנו אותן?

כמו כל דבר אחר בגוף שלנו, חייב להיות הסבר אבולוציוני או ביולוגי שיסביר את נוכחותן של השיערות הכהות והמקורזלות הללו סביב איברי המין שלנו, לא? אלא שכנראה לא תיפלו מהכיסא אם נספר לכם שלא מדובר בתחום מאוד נחקר. "בגדול, אנחנו משתדלים להתמקד בתחומי מחקר שתהיה להם השפעה ציבורית נרחבת", אומרת ד"ר ראקל דרדיק מהמרכז הבריאותי לנגון באוניברסיטת ניו יורק, בראיון לאתר The Cut. ולמרות זאת, ישנן כמה תיאוריות מדעיות (מגובות גם בראיות תומכות) לגבי תפקידן של שיערות הערווה בחיינו.

עוד בנושא:
גם החוקרים הופתעו: רבע מאנשים שמסירים את שיער הערווה - נפצעים
למה נשים מסירות את שיער הערווה שלהן, והאם זה בריא?
ממש לא כדאי לעשות מפשעות לפני הלידה - וזו הסיבה

המבוסס ביותר מבין ההסברים הקיימים הוא גם האינטואיטיבי ביותר והוא טוען ששיער הערווה קיים כדי להגן על העור שלנו. "הסברה המקובלת ביותר היא שתפקידו של שיער הערווה להגן על אזור הערווה, קרי על איברי המין. מעין ריפוד מגן שכזה, שיכול למנוע חיכוכים, שפשופים, גירויים וחשיפה לאבק, למשל", מסבירה ד"ר דרדיק. האם זה אומר שהסרת שיער הערווה מחבלת בהגנה הזאת? "בערך. אנחנו יודעים שהסרת שיער הערווה לא גורמת לבעיות בריאותיות משמעותיות עבור נשים, בהנחה שההסרה נעשית בשיטה ותנאים היגייניים. אם נגרם נזק כלשהו, כמו חבלה, פציעה או זיהום - הגורם לכך הוא לרוב הליך ההסרה עצמו", אומרת ד"ר ג'ן גונתר, גניקולוגית ומחברת הספר "התנ"ך של הוואגינה". "יש לא מעט מחקרים שעוסקים בטראומה שנגרמת כתוצאה מהסרת שיער: כוויות משעווה חמה, פציעות מסכיני גילוח, מורסות ועוד דברים מהסוג הזה. הרבה נשים מגיעות לחדר המיון או לרופא/ת הנשים עם פציעות שקשורות להסרת שיער הערווה שלהן שדורשות טיפול. אבל שוב - הגורם לנזק אינו העובדה שאין להן שיער ערווה, אלא האופן שבו השיער הוסר", היא מדגישה.

לדברי ד"ר גונתר העור של הפות לח יותר מהעור במקומות אחרים בגוף, וייתכן שתפקידו של שיער הערווה הוא לשמור על הלחות הזאת. "שיער הערווה ככל הנראה תורם לשמירה על תכולת לחות גבוהה בעור של הפות משום שהוא 'לוכד' את הלחות", היא מפרטת.

על אף שחוקרים ורופאים מדגישים שעדיין אין מספיק הוכחות מדעיות מבוססות לכך, ישנן ראיות לכך שהסרת שיערות הערווה עשויה להכפיל את הסיכון להדבק במחלות מין. "יש נתונים שמצביעים על כך שישנו קשר בין הסרת שיער הערווה ובין עלייה בשיעורי ההידבקות במחלות מין ויראליות כמו: הרפס, פפילומה (HPV) וייתכן שגם במחלות מין נוספות", אומרת ד"ר גונתר. ,המחקר העדכני ביותר מצא קשר בין הסרת שיער ודיספלסיה, שהיא מצב טרום סרטני שככל הנראה נגרם מווירוס הפפילומה האנושי". עם זאת, טרם הוכח קשר סיבתי מובהק בין שני הדברים, ועל כן ייתכן שיש לכך גם הסברים אחרים, כמו למשל שאנשים שנוהגים להסיר את שיער הערווה שלהם נוטים גם לקחת חלק בהתנהגויות מיניות שמגבירות את הסיכון שלהם להידבק במחלות מין.

לא לגמרי ברור איך שיער הערווה תורם להגנה מפני הדבקות במחלות מין, אך הסברה היא שהסרת השיער משבשת את רף החומציות - שילוב של סבום וחיידקים שחיים על העור ומהווים את קו ההגנה האחרון מפני מגע ישיר של נוזלים עם העור שלנו. ייתכן ששיטות כמו שעווה, גילוח או אפילו לייזר פוגעות בשכבת ההגנה הזאת. גם ממחקרים אחרים, כמו למשל כאלה שעסקו בהסרת שיער לפני ניתוחים (מהאזור שצפוי להיות מנותח) למדנו שהסרת שיער מובילה לסיכון מוגבר לזיהומים. ולכן, יש היגיון בכך שהעיקרון חל גם במקרה של הדבקה במחלות מין.

ההסבר האפשרי האחרון (וגם זה שיש לו הכי מעט גיבוי מדעי), הוא זה שגורם שלשיער הערווה יש חלק כלשהו בתהליך של פליטת פרומונים (שזה מראש תחום קצת פחות מבוסס אצל בני אדם, להבדיל מבעלי חיים). "אין ראיות מדעיות או רפואיות שקושרות את קיומן של שיערות הערווה עם ייצור פרומונים", אומרת ד"ר דרדיק וד"ר גונתר מחרה מחזיקה אחריה: "הרבה מאוד אנשים סבורים שלפרומונים כבר אין תפקיד משמעותי בתהליך הרבייה של בני אדם, כיום. לכן, אנחנו לא מייחסים חשיבות רבה להסבר האפשרי הזה".