לרגש הפחד אין 'יחסי ציבור' מאוד מוצלחים ועם זאת, פחד הוא רגש בסיסי וחשוב עם תפקיד מרכזי בחיינו: הוא מתריע בפנינו כאשר יש סכנה ומכין אותנו גם נפשית וגם גופנית להתמודדות. אז למה אנחנו לא מעריכים אותו ואף מתוסכלים ממנו? חוסר שביעות הרצון שלנו מהפחד קשורה לבלבול שקיים בינו לבין החרדה.
אנו חווים פחד כאשר אנו נמצאים במצב של סכנה. במקרה הזה הפחד מוצדק, ולא נתפלא כאשר מישהו יספר לנו למשל שהוא פחד כאשר גילה שיש לידו נחש ארסי. חרדה לעומת זאת, לא מופיעה כתגובה לסכנה ממשית ומיידית, אלא מתעוררת כתוצאה ממחשבה או דימוי על מצב לא נעים.
עוד בנושא:
הוא מציק לי: מה עושים כשהילד נופל קורבן להצקות?
הורים חרדתיים מעבירים את החרדות שלהם לילדים
לילדים שלכם יש הרבה יותר דאגות ממה שחשבתם. כך תעזרו להם
לקראת ובתחילת שנת הלימודים נראה במתחם החרדות שני סוגים שחשוב לתת עליהם את הדעת. האחת, היא חרדת הפרידה והשנייה היא חרדה חברתית.
חרדת פרידה
היא אולי מהשכיחות ביותר מבין החרדות בגיל הילדות. כשמה כן היא, חרדת פרידה היא רגש חזק של פחד לקראת ובזמן פרידה מההורים. ילדים שסובלים מחרדת פרידה מתקשים לתפקד בפעילויות כאשר הוריהם אינם נמצאים (יסרבו להיכנס לחוג אם ההורה לא יצטרף אליהם, לדוגמה). פרידות יכולות להיות מלוות בצעקות ובבכי רב ולעתים הורים מרגישים שאין להם ברירה אלא להיפרד בכוח מילדם. הדבר גורם למצוקה רבה הן אצל הילד והן אצל ההורים. קיים לעתים קושי רב ללכת לבית ספר בבוקר קושי שמלווה בתסמינים גופניים כגון, כאבי בטן, ראש, סחרחורות, בחילות, שלשולים והקאות - כל אלה הם תסמינים של חרדה.
חרדה חברתית
מופיעה החל מגיל הגן ובאה לידי ביטוי בתחושות של פחד אצל ילדים כאשר הם צריכים לתקשר עם בני גילם. חרדה זו מבוססת בדרך כלל על החשש מלעגם של ילדים אחרים וגרוע מכך, מהחשש שהם יגלו שהוא נבוך או מתבייש (למשל, אם יראו שהוא מסמיק או מזיע). החרדה המופיעה במצבים חברתיים יכולה לגרום לילד לבכות, לזעום או פשוט לקפוא במקומו. ילדים עם חרדה חברתית מתוארים על ידי הוריהם בדרך כלל כילדים מאוד ביישנים אולם אנשי מקצוע יודעים להבדיל בין ילד עם מזג ביישני לבין ילד עם חרדה חברתית. חרדה חברתית תופסת מקום כל כך מרכזי בחיי הילד (בשל היותו במצבים חברתיים בבית ספר, חוגים, תנועת נוער וכו') שהמצוקה נמצאת שם כמעט כל היום. מאחר וההתפתחות החברתית והרגשית של ילדים קשורות מאוד זו בזו, חשוב לעזור לילדים במצב זה.
שני המצבים המתוארים מצריכים בדרך כלל התייחסות מקצועית על אנשי מקצוע בעלי ניסיון וידע באבחון וטיפול בחרדות. בעיקר כאשר מדובר בחרדות, זכרו שטיפול יעיל וטוב יכול להביא להקלה די מהירה בהרגשתו של ילדכם, לשיפור איכות חייו וחייכם. אולם, גם לכם כהורים יש לא מעט כלי עבודה טובים לניהול חרדות אצל ילדכם.
ילדים וחרדות
חרדות הן תופעה נפוצה ביותר בקרב ילדים אף על פי שלא כל חרדה מהווה הפרעה פסיכולוגית חשוב להבחין בין חרדה נורמלית ואופיינית לגיל הילד ובין חרדה פתולוגית. ילדים לרוב אינם עומדים על ההבדל בין פחד וחרדה הם לא יאמרו לנו שהם 'חרדים' מפני משהו הם פשוט יספרו שהם פוחדים.
זה בוודאי לא יפתיע אף אחד אבל זה המקום לציין שחרדה אינה מסוכנת בשום צורה. זה נכון, היא לא נעימה. זה גם נכון שהיא גורמת לנו להרגיש כאילו משהו לא בסדר אצלנו ולרצות להסתיר אותה מפני העולם.
כאשר אנו רואים שהילד שלנו פוחד ממשהו, אנו כהורים לא תמיד יודעים כיצד להגיב. הנטייה הראשונה שלנו היא לפתור לילדנו את התחושה הלא נעימה שיש לו, אבל האם לפתור בשבילו זה תמיד הדבר הנכון? לעתים כן, אולם יש דברים נוספים שאנו יכולים לעשות.
תבהירו להם שהם לא חריגים. אחד הדברים שילדים הכי רוצים, זה להרגיש נורמלי ו'כמו כולם'. כן, אולי כולנו כאלה אבל אצל ילדים התחושה חזקה יותר ואין להמעיט בערכה. נירמול התופעה ויצירת ההבנה שילדים רבים חווים חרדה ושזה בעצם דבר די נורמלי, היא אולי אחד הדברים הראשונים שכדאי לעשות. הילד לא מקבל את הרושם שהוא משוגע או חריג וזה מאפשר לו להיפתח ולדבר עם הוריו על איך שהוא מרגיש במצבים שונים. הדיבור על מה שהילד מרגיש עוזר לו להיתמך על ידי סביבתו. כאשר לילדנו קשה משום שהוא פוחד ממשהו, אבל הוא חושב שזה בסדר לדבר על זה ושהוא לא משוגע או מוזר הרי שכבר עשינו צעד בכיוון הנכון.
סולם הפחד: למדו את ילדכם לדרג את עוצמת הרגש שהוא חווה במצבים שונים. כאשר פחד/חרדה יקבלו את הציון הכי גבוה (8-10), לחץ (6-7), דאגה (4-5), חשש (3-4). הבנת הדירוג הרגשי והעוצמות השונות מאפשרת לילדים לראות את הגוונים הרגשיים הקיימים בין הרגשות השונים ממשפחת החרדה. יש הבדל משמעותי בין ילד שיודע לומר שהוא "מרגיש פחד בעוצמה של 5-6" לבין ילד שרק אומר שהוא פוחד - וזה נותן לילד (ולכם ההורים) תחושת שליטה טובה יותר ומפחית את החרדה.
שיטת העבודה הזו לא מתאימה לילדים קטנים שעדיין לא שולטים במספרים, כמות או מידה - שם אנו יכולים להשתמש בחפצים אשר ימחישו את הכמות: לדוגמה, כדור אחד, זה קצת פחד, 2 כדורים זה קצת יותר וכן הלאה. ככה לא רק שאנחנו זוכים לדבר עם הילדים שלנו על מה שהם מרגישים אלא אפילו נולד משחק שהופך את זה לנעים ואף מצחיק.
אל תתנו לעובדות לבלבל אתכם. חרדה אינה מבוססת בהכרח על אירועים מציאותיים בעלי אופי מסוכן. זה לא אומר שהילד שלכם משקר, מפנטז, ממציא או מגזים. ההרגשה של הילד לא משקרת אל תטילו בה בספק.
תזמון נכון. כאשר פחד או חרדה מציפים אותנו בעוצמה חזקה, "לדבר על זה" לא תמיד עובד ואפילו יכול לתסכל יותר. אופייה של החרדה הוא כזה, שהיא תמיד מתחילה חזק ומפחיתה את עוצמה במהלך זמן קצר יחסית. למדו את ילדכם שכך זה עובד כך הוא יידע שיש למה לצפות. דברו איתו על כך כאשר הוא מרגיש רגוע ונינוח כך, שכאשר הרגש הלא נעים יופיע, תוכלו רק להזכיר לו שכך זה עובד.
שליטה מפחיתה פחד. נקודת אחיזה טובה שכזו, היא ההבנה שהמחשבות שלנו יכולות לעורר אצלנו הרגשה טובה והרגשה לא טובה. לשאול ילד שדואג או פוחד, על מה הוא חשב לפני או בזמן שהוא פחד יכול לתת לנו הצצה מרתקת אל האופן שבו הוא מפרש את מה שקורה בעולמו. המטרה פה היא כפולה: מצד אחד, לאפשר לילד את ההבנה שמה שהוא חושב משפיע על מה שהוא מרגיש. מצד שני ללמד אותו שלפעמים אפשר 'להתווכח' עם המחשבות שלנו.
ייעוץ מקצועי: בשלב מסוים פרק 'עשה זאת בעצמך' מסתיים. מאחר וחרדות עוצמתיות לא נוטות לחלוף מעצמן, חשוב לקבל חוות דעת מקצועית מאנשי מקצוע בעלי הבנה מעמיקה באבחון וטיפול בחרדות אצל ילדים. אדם כזה יכול לבצע הערכה מקצועית ומהימנה לגבי מצב הילד וכיצד צריך להתערב (אם בכלל). אל תהססו לפנות לגורם מקצועי טיפול בחרדות אינו חייב להיות ממושך מאוד לעתים, עבודה עם איש מקצוע מיומן ומנוסה בתחום יכולה להיות ממוקדת וקצרה יחסית.
אורי מלמד הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט וממקימי מרכז 'כישורים' לפיתוח כישורים חברתיים