כמה פעמים שאלתם את הילדים מה הם רוצים לארוחת ערב והתשובה הייתה פיצה, פסטה או טוסט? כנראה שלא מעט. זה קל ונוח לרצות אותם, וגם חוסך מריבות מתישות בשעה ביום שבה כולם עייפים והעצבים קצת מרוטים, אבל הנה סיבה נוספת למה כדאי להוריד קצת את מינון המנות האלה מהתפריט שלהם: על פי מחקר שפורסם השנה ב-JAMA, ילד שצורך בחמש השנים הראשונות לחייו רמות גלוטן גבוהות מהרגיל הוא בעל סיכוי מוגבר לפתח צליאק - אותה מחלת מעי אוטואימונית הנובעת מרגישות לחלבון גלוטן.
הגלוטן מצוי בדגנים מסוימים כמו חיטה, שעורה ושיפון, ועבור חולי צליאק, אכילה ממנו פוגעת בדופן המעי הדק ומונעת ספיגת חומרים מזינים. גם בשיבולת שועל יש חומר קרוב לגלוטן שרוב חולי הצליאק אינם יכולים לאכול. על פי הקרן למחלת הצליאק, המחלה משפיעה על כמאה מכל מאה אנשים ברחבי העולם, ויותר משני מיליון אנשים אולי אפילו לא יודעים שיש להם אותה.
כיום ידוע כי מחלת הצליאק נגרמת בגלל שילוב של כמה גורמים, ובראשם גורם תורשתי. מעבר לנטייה הגנטית יש צורך בגורמים נוספים כדי לחלות, והמרכזי שבהם הוא כאמור צריכת גלוטן. החידוש של המחקר הוא בגילוי שגם כמות הגלוטן שאליו נחשף הגוף ממלאת פה תפקיד מרכזי. החוקרים הראו שצריכה גבוהה של גלוטן נקשרה לסיכון גדול יותר ב-6.1 אחוזים לצליאק כתגובה אימונולוגית לגלוטן, וסיכון מוגבר ב-7.2 אחוזים למחלה מכל גרם נוסף של צריכת גלוטן ליום.
המחקר בדק יותר מ- 6,600 ילדים בארצות הברית, פינלנד, גרמניה ושוודיה שנולדו בין השנים 2004 - 2010. כל הילדים נשאו גנוטיפ הקשור לסוכרת מסוג 1 ומחלת צליאק. מדי כמה חודשים השוו החוקרים את צריכת הגלוטן של הילדים עד גיל 5 מול רמות הגלוטן אצל ילדים בריאים בגיל המקביל. מנהלת המחקר, ד"ר קארין אנדרן-ארונסון מהיחידה לסוכרת ומחלת צליאק באוניברסיטת לונד בשבדיה, אמרה שבמהלך המחקר 1,216 מהילדים (כמעט 20 אחוזים מהם) פיתחו מחלת צליאק אוטואימונית, הסימן הראשון לתגובה השלילית של הגוף לחלבון. 450 משתתפים אחרים במחקר פיתחו מחלת צליאק, בערך 7 אחוזים. רוב האבחנות התרחשו בין הגילאים שנתיים עד שלוש.
ויתור מוחלט על גלוטן הוא הדרך היחידה להתמודד עם מחלת הצליאק, על פי המרכז למחלות הצליאק באוניברסיטת שיקגו. בעקבות המחקר ממליצה ד"ר ארונסון להורים לתינוקות שיש להם את הגן למתן את רמת צריכת הגלוטן שלהם כדי למנוע את הופעתם בעתיד. עם זאת, לדבריה, לא ידוע על "גבול בטוח" של גלוטן לילדים הנושאים את הגן.
עוד בוואלה!
גל המודעות למחלת הצליאק בשנים האחרונות הוביל את רשתות השיווק, המרכולים, המסעדות ובתי הקפה להציע אלטרנטיבות זמינות וראויות לסובלים מהמחלה. בשנים האחרונות אפילו צמח טרנד של אכילת מזון ללא גלוטן גם למי שלא סובל מהבעיה, מתוך הנחה שמדובר בתזונה בריאה יותר. זו הנחה שהייתה מקובלת מאז שנות הארבעים של המאה העשרים, אך כיום התזונאים כבר לא תומכים בה. תזונה ללא גלוטן מחליפה לרוב מרכיבים גלוטניים בדברים כמו טפיוקה וקמח אורז לבן, המכילים לעתים קרובות כמויות גבוהות יותר של קלוריות, סוכר ושומן מאשר גלוטן. תזונה זו גם עשויה להוביל לחסרים של סידן, ברזל, סיבים תזונתיים, ויטמינים מקבוצת B, אבץ ועוד.
בשנים האחרונות החלה לפעול קבוצת חוקרים אוסטרלית על ניסיון לפתח טיפול חדש ושונה לצליאק, טיפול שמנסה להחזיר את ה"סובלנות" של מערכת החיסון לגלוטן. הפטנט שנמצא בידיה של חברת ImmusanT נמצא עדיין בשלבים ראשונים בחינה. החיסון הנסיוני שקרוי כיום Nexvax2 החל בספטמבר האחרון את שלב 2 של הניסוי שלו, כלומר, בפעם הראשונה הוזרק לחולי צליאק. בשלב הקודם הוא הוזרק לנבדקים ללא צליאק על מנת להעריך את בטיחותו בבני אדם. רק לאחר שיגיעו תוצאות השלב הזה נראה האם אכן מדובר בהבטחה גדולה לחולי הצליאק ברחבי העולם.