בסרטון: חברי מערכת וואלה! טועמים חומוס
המיתוג החדש יחסית של חג השבועות כחג החלב השכיח מרבים מאיתנו את שורשיו המקראיים של החג כ"יום הביכורים" ו"חג הקציר". בנוסף להיותו חג מתן תורה, שבועות הוא במקורו חג חקלאי שמוקדש להילולת תנובת האדמה.
פרט לשבעת המינים, ישנו יבול נוסף שראוי לפנות לו מקום בטנא - החומוס. וזו לא המצאה שלנו. במגילת רות, בועז מזמין את רות להצטרף אליו ואל הקוצרים לארוחה, באומרו: "ואכלת מן הלחם וטבלת פיתך בחומץ". יש שהעניקו לפסוק פרשנות לפיה "חומץ", הוא למעשה "חימצה" - שמו העברי של החומוס, כך שלמעשה במגילת רות מופיע התיעוד הראשון של ממרח האהוב.
עוד בנושא:
בא לכם להקיא מקינואה? 5 חלופות למזונות על
צפו בחומוס מככב בקמפיין ארצי למניעת עישון
7 מאכלים שיסדרו לכם שיער יפה ובריא
בין אם פרשנות זו נאמנה לאמת ההיסטורית או לא, ללא ספק ממרח החומוס הוא מאכל שראוי לחגוג אותו לא רק בשל טעמו, אלא גם בגלל ערכיו התזונתיים הגבוהים שבהחלט יכולים היו לענות גם על צרכיו של החרוץ שבקוצרים.
כיתר חבריו למשפחת הקטניות (עדשים, שעועית, אפונה, פול, סויה ועוד), החומוס הוא מקור עשיר לחלבון: 100 גרם גרגרי חומוס מבושל מכילים כ-10 גרם חלבון (כמות הנמצאת למשל ב-100 גרם גבינה לבנה). כמו כן, השילוב הייחודי בין חלבון לסיבים תזונתיים הופך את הקטניות למזון משביע לאורך זמן.
החומוס מהווה גם מקור למינרלים חשובים כמו: ברזל, אבץ ואף סידן. ובואו לא נשכח שממרח החומוס מכיל בתוכו שחקנית חיזוק מנצחת הטחינה. למעשה ממרח חומוס המוכן יחד עם טחינה מלאה יכיל יותר סידן מאשר כמות מקבילה של גבינה לבנה.
בניגוד לתדמית עתירת הקלוריות, ממרח חומוס ביתי המכיל כמות מתונה של טחינה (ללא תוספת שמן), אליו מצוותים לחם מלא במקום פיתה - יכול בהחלט להשתלב בתהליך ירידה במשקל.
וזה לא הכל. לחומוס, כמו ליתר משפחת הקטניות, יתרונות בריאותיים משמעותיים במניעה וטיפול במחלות עידן השפע. הסיבים התזונתיים שבהן מסייעים בהורדת רמות הכולסטרול בדם, ונוגדי החימצון מונעים את החימצון המסוכן של ה-LDL (הכולסטרול הרע). קטניות מכילות כמות אפסית של שומן רווי- המעלה את רמות הכולסטרול וה-LDL, והן כמובן גם נטולות כולסטרול - שמגביר את ההשפעה השלילית של השומן הרווי שנצרך בארוחה.
צריכת קטניות נמצאה קשורה לירידה בסיכון לסוכרת סוג 2, וסקירה של מחקרים קליניים שנעשו בחולי סכרת מצאה כי הקטניות הורידו את רמות הסוכר בצום ואת רמת ההמוגלובין A1C (המשקפת את איזון הסוכר לאורך זמן). לקינוח, הקטניות גם נמנות על רשימת "המזונות שנלחמים בסרטן" של המכון האמריקאי לחקר הסרטן (AICR), בין היתר בזכות פיטוכימיקלים כמו: ספונינים, ליגננים, חומצה פיטית ומעכבי פרוטאזות.
מעניין לציין שהקטניות זכו לכבוד רב ברומא העתיקה, ולמעשה שמות של משפחות אצולה נגזרו לעיתים מקטניות, כך למשל המדינאי והנואם הנודע קיקרו קרוי על שם "קיקר" שמו הלטיני של החומוס.
ללא ספק הגיע הזמן להפנות שוב את אור הזרקורים אל הקטניות - ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הכריז על 2016 בתור "שנת הקטניות הבינלאומית", תחת הסלוגן: "זרעים מזינים עבור עתיד בר קיימא". ואכן הבחירה בקטניות נבעה מטעמים סביבתיים ובריאותיים כאחד: קטניות הן מזון ידידותי לסביבה, במיוחד בהשוואה לבשר, ועמדת הארגון היא ש"קטניות צריכות להיכלל במסגרת תזונה בריאה על מנת להתמודד עם השמנה, ולמנוע ולסייע בטיפול במחלות כרוניות כגון: סכרת, מחלות לב וסרטן".
כדי להפוך את צריכת החומוס למנהג בשגרה ואף ספונטני, מומלץ לבשל בפעם אחת כמות גדולה (ללא מלח או תבלינים) , לחלק למנות בשקיות, ולהקפיא. החומוס נשמר במקפיא לחודשים, וניתן להפשיר בקלות מנה לפי הצורך (למשל הכנת ממרח). אפשרות נוספת היא לקנות חומוס קפוא ברשתות השיווק.
השריית החומוס תקצר את זמן הבישול, תעלה את הערך התזונתי וגם תסייע במניעת גזים. יש להשרות לפחות 12 שעות, במהלכן יש להחליף את המים לפחות פעם אחת. מומלץ גם להחליף את מי הבישול לאחר הרתיחה הראשונה.
לטיפים ורעיונות נוספים אתם יכולים להיכנס לאתר הקטניות הישראלי בשיתוף עמותת עתיד.
אורית אופיר היא דיאטנית קלינית B Sc, נטורופתית וממובילות פורום צמחונות וטבעונות של עתיד- עמותת התזונאים בישראל