אין ספק שנגיף הקורונה תפס אותנו לא מוכנים. ובכל זאת עברה למעלה מחצי שנה מאז הגיע לישראל, ובזמן הזה למדנו כמה דברים, שלמרבה הצער חלקם אינם מיושמים.
"ההתמודדות עם המאבק בקורונה על ידי מסיכות, היגיינה, ריחוק, בידודים וסגרים, הן שיטות יחסית פרימיטיביות שאבד עליהן הקלח", כך אומר ד"ר רפי ברכאן, ראש רשות המחקר והחדשנות במכון הטכנולוגי חולון, HIT, "מדינת ישראל מנסה להילחם בקורונה בשיטות המוכרות לעולם הרפואה מהמגיפה הקודמת שתקפה את העולם, לפני יותר ממאה שנים". לטענתו של ברכאן, שיטות אלה אינן מתאימות לבעיה עימה אנו מתמודדים כיום, ויתרה מכך הרפואה לא מנצלת דיה את הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים הקיימים.
"אנחנו לא משתמשים מספיק בטכנולוגיה שזמינה לנו למלחמה בקורונה" אומר ד"ר ברכאן" "קיים מחסור בנתונים קריטיים, בפרט בזמן אמת, וזאת משום שמערכות הבריאות מתקשות באיסוף, אינטגרציה וניתוח הנתונים הללו. בנוסף, קיימות היום שיטות וגישות רפואיות מתקדמות המסייעות לאיסוף נתונים למען ניתוח 'ביג-דאטא', שהמדינה אינה עושה בהן שימוש מספק, כדוגמת הבדיקות הסרולוגיות".
"אף שהרפואה בישראל היא מהטובות בעולם, ראשי מערכת הבריאות עדייו לא הפנימו כי יש צורך ברופאים עם הבנה טכנולוגית ודיגיטלית. אנחנו צריכים להתחיל במהרה ליישם שיטות שכבר עובדות ומוכרות בעולם ההייטק ולהעתיק אותן לצורך הלחימה בנגיף. רק כך נוכל לאסוף את הנתונים הרבים המתקבלים מהמחלה, לנתח אותם ולהוציא מידע רלוונטי, נכון, אמיתי וישים".
עוד בוואלה!
נדרש דור רופאים עם זיקה חזקה לטכנולוגיה
ד"ר ברכאן טוען כי המדינה חייבת להכשיר דור רופאים שתהיה להם זיקה חזקה יותר לטכנולוגיה, עם הבנה בעולמות הדיגיטל. "לאחרונה הקמנו במכון טכנולוגי חולון, בשיתוף ובתמיכה של מרכזים רפואיים גדולים ומובילים בארץ - איכילוב, רבין, שיבא, הדסה, רמב"ם, וולפסון ועוד - תכנית אקדמית ייחודית שתכשיר את רופאי המחר במדינת ישראל, רופאים עם ידע והבנה בטכנולוגיות מידע רפואי. התכנית משמשת קדם רפואה, פרימד עם הדגש טכנולוגי-דיגיטלי, כשלאחריה הבוגרים יכולים להמשיך ללימודי ד"ר ברפואה במסלולים הארבע שנתיים באוניברסיטאות ת"א, בר אילן (צפת) ואריאל או בחו"ל.
גם בעולם הרפואה חושבים כי ישנם כלים שלא עושים בהם שימוש מספיק כדי להפיק נתונים רחבים ולהחזיר את המשק לפעילות בלי סגר ובלי בידודים מיותרים. "אחד המפתחות להתנהלות בקורונה נמצא ממש מתחת לאפינו ולצערי לא עושים בו עדין שימוש" מסבירה פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בבית החולים שיבא. "בדיקות סרולוגיות יכולות להראות על התפתחות נוגדנים בגופו של אדם בעקבות התמודדותו עם נגיף הקורונה". הנוגדנים לנגיף מתפתחים בתהליך ההחלמה ולפי מחקרים בתחום, הנוגדנים שורדים לפחות ארבעה חודשים.
מאתרת את אלה שכבר היו חולים
"היתרון הגדול של הבדיקות הסרולוגיות הוא ביכולת הבדיקה לאתר גם את אלו שכלל לא יודעים שהיו חולים. לא סוד הוא שקבוצות גדולות באוכלוסייה חוות את מחלת הקורונה באופן א-סימפטומטי וכלל אינן מודעות לכך שחלו. קבוצה גדולה זו, של אנשים שהיו חולים, ידעו או שלא ידעו, התמודדו עם הנגיף בהצלחה והחלימו, הם בעלי נוגדנים בדמם ולכן בעלי הגנה נגד הוירוס".
באחרונה השקנו בשיבא מערך בדיקות סרולוגיות עבור ארגונים וחברות שנקרא - TARGET MEDCARE במסגרתו עשרות צוותים מגיעים לארגונים ומבצעים בדיקות דם לגילוי נוגדנים לנגיף הקורונה. המגזר העסקי החל להבין שמדובר בפתרון יעיל להיערכות המשך עבודה בצל הקורונה, אך מערכת הבריאות הציבורית עוד לא שם.
לפי פרופ' רגב-יוחאי, אילו היו מבצעים בדיקות סרולוגיות בישראל באופן רחב יותר, ניתן היה לאפשר לכ-10-20 אחוזים מהאוכלוסייה להמשיך ולעבוד, גם בימי סגר. "אילו ארגונים היו מבצעים את הבדיקה הסרולוגית לכל העובדים, ניתן היה להימנע מבידוד לכל מי שכבר נושא נוגדנים כיוון שחשיפה לחולה מאומת אינה מסכנת אותו בהדבקה חוזרת. אצלנו בבית החולים שיבא אנו מקיימים מערך בדיקות סרולוגיות מזה מספר חודשים, במסגרתן בדקנו עד כה כ-2,000 מעובדי בית החולים. המידע הסרולוגי מאפשר לנו להימנע מבידוד מיותר של צוותים רפואיים שכה חיוניים בימים אלו.
"בינתיים, עד שימצא חיסון נצטרך לחיות לצד הקורונה בצורה הטובה ביותר", מסכמת פרופ' רגב-יוחאי. "הדרך היחידה לחזור לפעילות, היא לשחרר את כל אלו שכבר נחשפו ופיתחו נוגדנים במקביל למציאת שיטות לאבחון מהיר וזול ובכך לקטוע את שרשראות ההדבקה. הבדיקות הסרולוגיות הן אחד הכלים שיאפשרו למשק לחזור לשגרת פעילות זהירה ונכונה".