נושאים חמים

מסתבר שאפשר ללמוד שפה חדשה בכל גיל. זו הדרך לעשות את זה

עולם המדע מתעסק לא מעט ביכולת שלנו ללמוד ולהפנים מידע, וכעת חוקרים גילו שלא שגם מבוגרים יכולים ללמוד בקלות שפה חדשה. חוקרים אחרים גילו מה הדרך הנכונה ביותר. הנה כל התשובות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
מגדל אייפל (ShutterStock , CSLD)
בונז'ור. אם אתם מתחת לגיל 33 (צילום: shutterstock)

חזרתם פעם מטיול בחו"ל עם חשק עז ללמוד שפה חדשה? אתם לא לבד. וגם אתם, כמו רבים אחרים, וודאי וויתרתם על הרעיון הזה קצת אחרי שסיימתם לפרוק את המזוודה, כי הרגשתם שהמשימה הזו גדולה עליכם, וכי אתם מבוגרים מדי. ובכן, בוודאי תשמחו לדעת שהמדע הרס לכם את התירוצים, וגילה שאתם יכולים ללמוד שפה חדשה גם בגילכם, ודי בקלות.

עוד בנושא:
למה הילדים שלנו חייבים ללמוד ערבית. דווקא עכשיו
זה מה שמפריע לילדים שלכם ללמוד קרוא וכתוב

מחקרים חדשים מראים שהמוח שלנו יכול ללמוד היטב גם בגיל מאוחר, וכי בכדי ללמוד שפה בצורה הטובה ביותר – עדיף לעשות זאת בנינוחות ולקלוט את השפה באופן פסיבי.

יפה שעה אחת קודם? לא בטוח

הנחה מקובלת היא שכדי ללמוד משהו היטב ולהתמקצע בו, עדיף להיות צעיר, וכמה שיותר צעיר יותר טוב. לילדים, כך אנו יודעים, המוח משמש כספוג ויכול לקלוט מידע רב מסביבתו. עם זאת, מחקר חדש שנערך בבריטניה מצא כי קיים "חלון הזדמנויות" נוסף ללמידה בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים, ושלא מאוחר מדי ללמוד גם בגיל מתקדם.

לפי המחקר, שפורסם בכתב העת Psychological Science, אנשים מגיל 16 ועד גיל 33 הצליחו לא פחות – ואף לעתים יותר – ממתבגרים צעירים יותר (בגילאי 11 עד 16) להשלים מטלות אנליטיות שהוטלו עליהן בהן נאלצו ללמוד מידע חדש ולהתמקצע בו.

סטודנט קורא ספר עם אוזניות (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

החוקרים גייסו 600 משתתפים, בגילאי 11 עד 33, וחילקו אותם באופן שרירותי לשלוש קבוצות, כאשר על כל קבוצה הוטלה מטלה קוגניטיבית אחרת, וניתנו לה עשרים ימים להתאמן. הראשונה עסקה בהערכה כמותית (להעריך כמה נקודות מופיעות על מסך). השנייה עסקה ביכולת ההסקה יחסית, כולל פתרון חידות לא מילוליות עם דפוס חוזר, בדומה לשאלות המופיעות במבחני IQ. השלישית בדקה את יכולת זיהוי הפנים של המשתתפים, כאשר הוקרנו להרף עין שתי תמונות והם היו צריכים להגיד האם מדובר באותו פרצוף.

החוקרים בחנו את ביצועיהם של המשתתפים לפני, במהלך ואחרי תקופת האימון שהוקצתה. הקבוצה השלישית שעסקה בזיהוי פנים לא השתפרה לאחר אימון, בעוד שתי הקבוצות האחרות כן הראו שיפור.

בגרות בצרפתית, בית ספר אליאנס, תל אביב, מאי 2015 (יותם רונן)
לא רק לגיל תיכון. בגרות בצרפתית (צילום: יותם רונן)

כשהסתכלו על התפקוד של המשתתפים בני הגילאים השונים בתוך הקבוצות עצמן, הם ראו כי רק המבוגרים הצעירים (גילאי 20 עד גיל 33) והמתבגרים המבוגרים יותר השתפרו בהערכה כמותית לאחר אימון. כמו כן, כל קבוצות הגיל התחזקו בהסקה יחסית, אך השיפור שניכר אצל המתבגרים המבוגרים יותר (גילאי 16 עד 18) היה כפול מזה של המתבגרים הצעירים יותר בתחום.

הממצאים מראים כי חלון ההזדמנויות ללמוד נותר פתוח, וכי קיים יותר מחלון אחד ללימוד ופיתוח המוח, ובעוד חלון אחד נפתח, חלון אחר יכול להיפתח כעבור כמה שנים. החוקרים קוראים לקיים מחקרים נוספים בגילאים שונים, ואומרים כי המחקר עשוי להשפיע על מדיניות החינוך.

"המכשול המשמעותי ביותר - הוא הספק"

ממצאי המחקר מתכתבים עם מטא-מחקר בולט מהתחום, לפיו לא קיימת הידרדרות משמעותית ביכולתנו ללמוד ככל שאנו מתבגרים וגיל הלומד המבוגר אינו מהווה גורם משמעותי ביכולתו לרכוש שפה – אלא מהווה סטריאוטיפ שמהווה בעצמו סוג של מכשול.

"בניגוד לסטריאוטיפים המקובלים, מבוגרים יכולים להצטיין בלימוד שפה זרה", כתבה אז מרי שלפרגל מאוניברסיטת מישיגן, מחברת המאמר. "המכשול המשמעותי ביותר למבוגרים ללמוד שפה חדשה הוא הספק – במוחו של הלומד ושל המורה – שאנשים מבוגרים יכולים ללמוד שפה חדשה".

היא הוסיפה כי בעוד שלילדים יתרון בהשגת שליטה ברמת שפת אם על שפה, המבוגרים הם אלה שהצליחו לרכוש שפה מהר יותר מילדים בשלבים הראשונים.

הסוד הוא ללמוד בעצלתיים

אז עכשיו שאנחנו יודעים שהגיל הוא לא תירוץ, מה לגבי זמן? החיים עמוסים בעבודה, משפחה, סידורים ומה לא, ולפי ההנחות המקובלות צריך להשקיע בלמידה אינטנסיבית ורציפה כדי להשתלט על שפה חדשה. האמנם זה המקרה? בשנתיים האחרונות פורסמו מחקרים המצביעים על כך שהקשבה פסיבית והפסקות בין סשנים של למידת שפה זרה עשויים להועיל ללומדים בהטמעתה.

במחקר הראשון שפורסם בשנת 2015 בכתב העת Journal of Acoustical Society of America, מצאו בלשנים כי אנשים שעשו הפסקות בין סשנים של לימוד שפות חדשות תפקדו לא פחות טוב מאלה שלא עשו הפסקות, כל עוד אותם צלילים הושמעו ברקע.

החוקרים אימנו שתי קבוצות אנשים להבחין בין מקבצים של שלושה צלילים חדשים משפות שנות. אחת הקבוצות תרגלה את ההבחנה במשך שעה רצופה ביום לאורך יומיים. קבוצה אחרת למדה את החומר באותו זמן, שחולק ל- 10 דקות למידה ו-10 דקות הפסקה, עם מטלה מסיחת דעת. שתי הקבוצות תפקדו היטב באותה המידה.

החוקרת ורוניקה גרינווד מצוות המחקר אמרה בהודעה לעיתונות לאחר פרסום המחקר כי למידה פסיבית – לתת למילים משפה זרה "לרחף" סביבך כמו מוזיקה – חשובה לא פחות משיטות הלימוד המסורתיות, בהן קריאה ותרגול ההגייה.

בחורה עם אזניות (ShutterStock)
"תנו למילים לרחף סביבכם כמו מוזיקה" (צילום: shutterstock)

במחקר שנערך בשנת 2016 והתפרסם בכתב העת Journal of Memory and Language, גילו החוקרים כי עדיף להקשיב לצלילים חדשים באופן פסיבי מאשר לתרגל את הגייתם, וכי ישנה חשיבות גדולה לקלוט שפה באורח פסיבי – גם אם איננו מבינים הכל מיד.

דוברי ספרדית שלמדו להבחין בין צלילים שונים וחדשים בשפה הבאסקית תפקדו פחות טוב מעמיתיהם כאשר נאלצו לחזור על אחד הצלילים שלמדו במהלך התרגול, בעוד יתר המשתתפים הקשיבו לצלילים ברקע.

"יש משהו במוח שלנו שמאפשר לנו לנצל את המיטב ממה שכבר שמנו לב אליו, ולהמשיך לשים אליו לב, גם שהשתנה מוקד תשומת הלב שלנו", אמרה הבלשנים מליסה בא'אז ברק מאוניברסיטת מישיגן, שלקחה חלק במחקר השני. "מומלץ להדליק את הטלוויזיה או הרדיו על אותה שפה שרוצים ללמוד בזמן שמבשלים ארוחת ערב או עושים משהו אחר, וגם אם לא שמים לב לגמרי, זה בהחלט הולך לעזור", הוסיפה