"מוגבלות שווה לעוני": המחיר האמיתי של החוסר ברופאי שיקום

מה גורלו של חולה אנוש או פגוע תאונה לאחר שהרופאים בבית החולים סיימו את מלאכתם? הגוף והנפש לא חזרו לאיתנם ונדרש שיקום ארוך טווח או בבית או במוסד רפואי המתמחה בכך. הזמנו לאולפן את ד"ר דב אלבוקרק, מנהלו הרפואי של המרכז הרפואי שיקומי "רעות" .

החולה יוצב, הטיפול בבית החולים נגמר, אבל מה עושים אחרי?

"השאלה היא מה קורה אחרי הטיפול מציל החיים, איך גורמים לאותו אדם לחזור לתפקוד, מצב שהוא יכול לדבר, ללכת, להתלבש ולאכול באופן עצמאי", אומר ד"ר אלבוקרק. "איך בעצם אנחנו מעבירים אותו למצב מתפקד ולא למצב סיעודי. ישראל מובילה בעולם ואנחנו יודעים לעשות את זה בצורה טובה".

לדברי ד"ר אלבוקרק, מה שמאפיין את הטיפול הוא טיפול רב מקצועי. "ראש הצוות הוא רופא שיקומי אבל יש גם קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, פסיכולוג שיקומי, עובד סוציאלי דיאטנית ועוד מקצועות נוספים, כשכל אחד מהם מטפל באספקט אחר של השיקום".

האוכלוסייה שלנו הולכת ומזדקנת ומספר המחלות הכרוכות בגיל הולך וגדל. האם המדינה והחברה ערוכה לזינוק הסטטיסטי הזה שמדבר על כמיליון וחצי זקנים עד 2030?

"המדינה לא רק שלא ערוכה לזינוק הזה, אלא היא לא ערוכה להיום, לצרכים של 2016", מבהיר ד"ר אלבוקרק, "15 אלף חולים בשנה בשבץ בישראל. שליש מהם זקוקים לשיקום, אליהם תוסיפו מחלות שונות, פגיעות מוחיות, אנשים אחרי תאונות וניתוחים. היום אנחנו נותנים תת שיקום בישראל ולא ממשים את הפוטנציאל השיקומי של מטופלים. המחיר הוא כבד כי המוגבלות שווה לעוני".


צפו בראיון המלא באולפן