פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תחל שנה ומשימותיה

      צילום: ShutterStock

      כולנו רוצים להיות הורים טובים אפילו יותר, וראש השנה הוא הזדמנות מצוינת לקבל כמה החלטות שיקרבו אותנו אל היעד הזה. האם תצליחו לעמוד בהן?

      שנה חדשה תיכף מתחילה, ואחד הדברים הכי טובים שאנו יכולים לעשות למען עצמנו הוא להכין רשימה של דברים שאנו רוצים לאמץ ולהגשים השנה. זה יכול להיות בכל תחום: עבודה, חברים, תחביבים, טיולים, ובטח ובטח - בתחום ההורות. כדי לעזור לכם בזה התגייסנו והכנו רשימה של החלטות שלדעתנו כל הורה צריך לאמץ לעצמו. רק אל תשכחו לבדוק בסוף השנה אם עמדתן בהן.

      1. נהיה מעורבים בחיי הילדים שלנו

      זה נשמע כמו משהו שמגוחך להכניס לרשימה שלנו. מה זאת אומרת להיות מעורבים בחיי הילדים? ברור שאנחנו מעורבים בהם. ובכן, זה לא כל כך פשוט. כשהילדים צעירים, אנו יודעים בדיוק מה הם עושים, מתי ועם מי. אולם כשהם גדלים קצת אנו מוצאים את עצמנו מנותקים מהם, ממה שהם עושים וממה שמעניין אותם.

      הילדים שלנו נולדו לתוך האינטרנט והם מקבלים אותו כחלק טבעי ומשמעותי מאוד בחיים שלהם, הם נשאבים אל תוך המסכים בגילאים צעירים, ולמעשה הילד שלנו יכול להיות לידנו, בסלון, ואנו לא נדע מה הוא עושה ועם מי הוא מדבר. נוסיף את זה שאנו, ההורים, לעיתים קרובות עם ראשנו בתוך הסמארטפון, או שאנו נאלצים לעבוד מול המחשב גם מהבית, ונקבל מצב שבו הורים רבים באמת לא יודעים מה קורה עם הילד שלהם.

      ילדים צופים בטלוויזיה ובוהים במסכי סמארטפון (ShutterStock)
      זה לא ממש נחשב זמן משפחתי. ילדים עם סמארטפונים (צילום: ShutterStock)

      אז השנה נחליט שאנו מעורבים לעומק בחיי הילדים שלנו. נעביר להם מסר ונתכוון אליו, שהם עצמם, כבני אדם, מעניינים אותנו ושמה שמעניין אותם מעניין גם אותנו. כדי לשמור איתם על קשר ולדעת מה מעסיק אותם ומושך אותם, נפנה זמן, אנרגיה וסבלנות להתעניין בתחומי העניין שלהם, גם אם הם לא מושכים אותנו כהעדפה שלנו. כך נשמור על ערוצי התקשורת והקשר ביננו פתוחים ופועלים, ונעביר אליהם מסר שהם יכולים לשתף אותנו בכל נושא שמעניין אותם, בכל שלב בחייהם.

      כשהם יבואו אלינו השנה עם שאלות מביכות וקשות ככל שיהיו, לא נתעלף מהן ונשדר פאניקה ובלבול, או נשלח אותם למצוא תשובות במקומות אחרים (והם ימצאו, האמינו לי, במהירות שיא). נפנה זמן ותשומת לב להקשיב לשאלה שנשאלת וגם למה שעומד מאחוריה, לדברים הלא מדוברים שאולי גרמו להם לשאול דווקא אותה, ונענה בהתאם לגילם וליכולת הבנתם ומתוך רצון לתת מענה לאותו צורך שלהם שעומד בבסיס השאלה.

      נאמץ את הרעיון של ארוחות משפחתיות ונדבוק בו. נחליט על מספר של ארוחות משפחתיות בשבוע, שהוא ריאלי והמשפחה שלנו יכולה לעמוד בו, בימים קבועים, ונקיים אותן. במהלך הארוחות האלו יחול איסור מוחלט על מסכים דלוקים מכל סוג שהוא. הארוחה המשפחתית נועדה כדי לאפשר לבני המשפחה להיפגש, לשוחח, להשמיע ולהקשיב ולהיות זה עבור זה נוכחים ותומכים.

      נכיר את החברים של הילדים שלנו, נהיה בקשר עם הצוות החינוכי ונדע מהו מצבו החברתי והרגשי של ילדינו, מהם הקשיים מולם הוא מתמודד וגם מהן החוזקות שלו, על מנת שנוכל לחזק אותו ולתת לו את העזרה והתמיכה שהוא צריך. כן, גם אם זה אומר להגיע לימי ההורים במהלך השנה ולחכות שעתיים במסדרון עד לכניסתכם.

      2. נאמן את הילדים לזהות רגשות להיות אמפתיים

      אמפתיה היא היכולת לשים את עצמך בנעלי האחר ולדמיין איך אתה היית מרגיש לו היית במקומו. לפני שילדים יכולים להזדהות ולהרגיש אמפתיה עם רגשותיהם של אנשים אחרים, הם צריכים להבין כיצד לזהות ולעבד את רגשותיהם שלהם. השנה (ותמיד) נאמן את ילדינו בתחום הרגש. נקפיד לתמלל רגשות באופן ברור עבור הילדים, ובכך נרחיב את מנעד הרגשות שלהם. נתחיל בלהגיד לילדים שלנו מה אנחנו מרגישים בזמן מסוים, ונקפיד שתהיה התאמה בין מה שאנו אומרים שאנו מרגישים כרגע לבין מה שמתבטא בשפת הגוף שלנו.

      ילד כועס (ShutterStock)
      "אני רואה שאתה עצבני עכשיו". ילד עצבני (צילום: ShutterStock)

      נתמלל עבור הילדים גם את הרגשות שלהם, כפי שהם משתקפים מהתנהגותם. נאמר להם למשל: "אני רואה שאתה עצבני עכשיו", "שמתי לב שאתה מתוסכל", "וואו, את ממש שמחה כרגע". הדבר יאפשר לילדים להסביר לסביבה מה הם חשים, והם גם ילמדו לזהות ולהבין רגשות ותחושות של אנשים אחרים בסביבתם.

      כדי לזהות רגשות ולהביע אמפתיה יש צורך בתקשורת פנים אל פנים, מה שילדינו לא תמיד יודעים לעשות בעידן המסכים הזה. אנו נלמד את הילדים להסתכל בעיניו של האחר, ולזהות את צבע העיניים של מי שמדבר איתם כי זה יעזור להם להתכוונן לאדם האחר ולהקדיש לו תשומת לב ישירה.

      נשמש דוגמה אישית עבור הילד בהתנהגותנו שלנו כלפי אחרים הנמצאים במצוקה, כי ילדים לומדים בעיקר דרך התבוננות בנו ובדרכי התנהגותנו וחיקוי שלהן. נשים לב להתנהגות שלנו כלפי אחרים ונבדוק האם אנו ערים למצוקות האחר, יודעים לפרש אותן, להבין אותן ולהתייחס אליהן. האם כשאנחנו רואים מישהו שזקוק לעזרה אנחנו אמפתיים כלפיו או שמא אנחנו מתעלמים ממנו? האם התקשורת שלנו מול הצוות החינוכי של ילדינו היא נעימה, סבלנית, מחויכת, או שמא היא תוקפנית ולא מתחשבת? נזכור כל הזמן שאנחנו המודל להתנהגות ילדינו, ונאמן השנה גם את עצמנו בשריר האמפתיה.

      3. ניתן לילדינו לחוות גם חוסר נחת ותסכול, ואפילו בכי

      כולנו רוצים ילדים מאושרים. אולם כדי לחוות אושר צריך לרכוש חוסן נפשי שיאפשר להתמודד עם טלטלות החיים ולצמוח מהם. מצבים של אי נחת, כאב ו-"לא נעים" הם חלק בלתי נפרד מהחיים, וההתנסות של ילדים בהם היא קריטית להתפתחותם הרגשית והמנטלית. הם זקוקים לחוות בעצמם מצבים של תסכול ואי סיפוק כדי לדעת לפתח בתוכם יכולות של התגברות ותפקוד.

      לכן השנה נאפשר לילדינו להתנסות במצבים של חוסר נחת, תסכול ואף בכי. אנו ננשום עמוק, נתגבר על הדחף העז שלנו, ולא נרוץ לתקן עבורם את המצב, או נחנך אחרים כדי שיעזרו לילדינו, או נצעק על מי שאמר "לא עכשיו" לילד שלנו והסב לו עוגמת נפש. במקום זאת נקנה לילדים שלנו מיומנויות של התגברות וצמיחה ממצבים לא נעימים.

      ילד בוכה (ShutterStock)
      ילדים צריכים להתמודד עם קושי כדי לצמוח. ילדה בוכה (צילום: shutterstock)

      כאשר קורה לילד שלנו אירוע לא נעים, נשאל אותו לגבי המקרה, נתעניין בתחושותיו מתוך אמפתיה ותשומת לב, ויחד איתו נחשוב האם הדרך שבה הוא התנהל בתוך האירוע הזה היתה נכונה ושירתה אותו, ומה אפשר ללמוד מתוך האירוע הזה לפעמים הבאות. נכון, דרך פעולה כזו מכריחה אותנו להישאר יחד עם ילדנו בחוויית ה-"לא נעים", כשכל מה שאנו רוצים הוא להעלים אותה מיד, אולם ההישארות שלנו עם הילד חשובה מאוד כדי שהוא ילמד ממה שקרה לו ויוכל לפתח אסטרטגיות התמודדות.

      4. נחנך את ילדינו נגד גזענות ובעד קבלת כל אדם באשר הוא

      גזענות היא תופעה נלמדת, תוצאה של יחסים בין אנשים ודוגמה אישית, וכן של למידה דרך מדיה, ספרות, משחק וכדומה. אומנם במדינות דמוקרטיות, וישראל בתוכן, בני האדם נתפסים כשווים, ואפליה מכל סוג אסורה ויש עליה עונשים הקבועים בחוק, אולם עבור אנשים רבים - שונות בין בני אדם מהווה סיבה לדעות קדומות, ליחס מפלה ולרצון להרחיק מעליהם את אותו אדם או קבוצת אנשים. הגיע הזמן שנקבל החלטה הורית, שהשנה, ותמיד, נקדיש מאמצים לחנך את ילדינו בעד אנשים ולא נגדם.

      מחקרים מראים, שילדים מודעים מגיל צעיר להבדלים השונים בינם לבין האחרים, הבדלים של מגדר, צבע עור, מעמד כלכלי, דת ועוד. יש הבדלים בין בני האדם ואין טעם להכחיש את קיומם. אולם, אנו נבהיר לילדים (וגם לעצמנו) את ההבדל בין הכרה בשוני לבין גזענות. ההתייחסות הגזענית מופיעה לא כאשר רואים ומציינים את ההבדלים, אלא כאשר מייחסים להבדלים האלה הגדרות של עליונות או נחיתות, עוצמה או חולשה, מעמד חברתי גבוה או מעמד חברתי נמוך.

      שני ילדים שוכבים על בדשא בגינת משחקים (ShutterStock)
      נבהיר לילדים את ההבדל בין הכרה בשוני לבין גזענות. שני ילדים שוכבים על הדשא (צילום: shuttlecock)

      נבהיר לילדינו כי גזענות היא סוג של אלימות, וכפי שלא נרשה גילויי אלימות בשום מקום, לא נרשה גם גילויים של גזענות, בצורה חד משמעית, עקבית וברורה. נגיב על כל גילוי גזענות ואפליה שילדינו יבטאו מיד ובאסרטיביות, ולא נחייך או נעמיד פנים שלא שמענו את זה.

      נחקור בסקרנות יחד עם ילדינו כל הזמן את נושא "בני האדם". נכיר מיהו האדם שמולנו, מה מייחד אותו, מעניין אותו, מהו עולמו וגם מה משותף ביננו לבינו. ונזכיר להם כל הזמן, כי מאחורי ההודעות או הפוסטים או הסטורי נמצאים בני אדם ממשיים, בשר ודם, עם רגשות, תחושות, מחשבות ועולם שלם. נדאג להפגיש אותם עם מגוון שלם של אנשים, לא רק עם קבוצות הייחוס המיידיות שלהם

      5. נשקיע בעצמנו כיחידים וכזוג

      כל כך קל לשקוע בדרישות ההורות והיומיום, לנוע בין המטלות השונות ולתפעל את המשימות האלו, שמציפות אותנו בכל תחום בחיינו. אולם ההשקעה בנו, כל אחד בעצמו וגם כזוג, היא קריטית על מנת שנוכל להמשיך להחזיק את כל הדרישות השונות מאיתנו. כדאי שנזכור, שעוד לפני שנהיינו "הורים של" היינו אנשים, עם שמות פרטיים והיינו בני זוג. כדי שלא נגלה יום אחד שהלכנו לאיבוד לעצמנו וגם זה לזו, נחליט השנה להשקיע בנו ובזמן הזוגי שלנו.

      אז השנה נקדיש זמן לברר מה מעניין אותנו ונאמץ לפחות תחביב אחד, שאנו נהנים לעשות אותו לבד או כזוג. נצא יחד לזמן זוגי, שיוגדר בלוח הזמנים הקבוע שלכם, וגם כל אחד עם החברים שלו. נדבר גם על נושאים שאינם קשורים בילדים. נמצא סיבות לצחוק יחד מכל הלב ועוד. בתחום הזה - כל המרבה הרי זה משובח.