שיזוף נטול סיכון: האם בקרוב נוכל להשתזף בלי להיחשף לשמש?

בווידאו: איזה מקדם הכי יעיל בהגנה נגד השמש?

עונת הרחצה כבר כאן והמוני אנשים מנצלים את השמש הקיצית כדי לעבוד על השיזוף. אידאל היופי של רבים מאיתנו קשור במידה רבה גם לשיזוף מוקפד, וזאת למרות הסכנות הבריאותיות הידועות שבחשיפה לקרינת השמש, בהן הזדקנות מואצת של העור והגדלת הסיכון לחלות בסרטן העור. האם יש דרך להשיג עור שזוף ללא הסכנות לבריאות? למציאת מענה לשאלה זו התגייסו גם חוקרים רפואיים בשנים האחרונות וכעת יש בפיהם בשורה משמחת.

במחקר חדש, שפורסם השבוע בכתב העת Cell Reports, הצליחו חוקרים לזהות מולקולה קטנה שהצליחה להכהות את הפיגמנט של תאי עור אנושיים במעבדה, ללא החשיפה לקרינה אולטרה-סגולה מהשמש. האם מחקר זה איתר לראשונה דרך להשיג את השיזוף המושלם ללא סכנה לעור?

עוד בנושא:
נשרפתם בשמש? 7 הטעויות האלו מחמירות את השפעת הכוויות
טרנד מזעזע של כוויות שמש "יצירתיות" סוחף את ארה"ב
למה העור מתקלף אחרי חשיפה מוגזמת לשמש?

כדי להשיב על שאלה זו, יש להבין מהו בעצם שיזוף של העור. תהליך השיזוף הוא בעצם מנגנון הגנה של הגוף כנגד עודף קרינה, והוא מתרחש כאשר קרני השמש האולטרה-סגולות פוגעות בעור. תאי העור מפרישים בתגובה פיגמנט המכונה מלנין, והדבר מתבטא בגוון עור כהה יותר.

לפני עשר שנים פרסמו חוקרים מבית החולים הכללי של מסצסוסטס ומכון דנה פרבר לחקר הסרטן מחקר בנושא, בו הצליחו להתחקות אחר פעילותן של מולקולות בתאי העור המשפיעות על תהליך השיזוף. במחקר אחר בעבר, ד"ר דיוויד פישר, מוביל המחקר הנוכחי, גילה כי תרכובת המכונה פורסקולין, שמקורה בצמח מאותו שם, הצליחה לגרום לשיזוף בקרב זן של עכברים "ג'ינג'יים" שעברו שינויים גנטיים, כך שלא יכלו להפיק יומלנין, סוג מסוים של מלנין.

לאותם עכברים הייתה שונות גנטית שהפריעה לסדרת תהליכים המתרחשים בתאי העור וגורמים להפקת מלנין. במחקר הוכיחו כי תרכובת הפורסקולין גרמה להפעלת החלבון שהגביר את ייצר היומלין בעכברים ובכך תרם לפיגמנטציה של העור. יחד עם זאת, בקרב בני אדם – וליתר דיוק, בבדיקות של תאי עור אנושיים במעבדה – לא זכו החוקרים להצלחה דומה במחקר הקודם.

הם החלו לחשוד שהסיבה לכישלון הייתה ההבדל במבנה של העור האנושי לעומת עור העכבר, שכן העור האנושי עבה פי חמישה מזה של העכבר. הודות לתובנה הזו, החליטו ד"ר פישר ועמיתיו לנקוט בגישה שונה כדי להכהות את תאי העור האנושיים.

לאחר שמחקרים אחרים מצאו כי השבתת פעילותם של אנזימים מסוימים יכולה להגביר את הפיגמנטציה בקרב עכברים, החליטו החוקרים להתמקד באותם אנזימים, המכונים Salt-Inducible Kinases, או בקיצור SIKs, ולנסות, באמצעות השפעה עליהם, לגרום לתהליך השיזוף להתחולל בתאי העור האנושיים. אותם אנזימים מייצרים גירוי בקרב גנים הקשורים לתהליך הפיגמנטציה.

צוות החוקרים יצר מולקולות המשביתות את פעילותם של אנזימי SIKs, והנדס אותן כך שיוכלו לחדור ביעילות לעור האנושי העבה והצפוף. כדי לעשות זאת הם הפכו אותן לקטנות יותר ו"מסיסות". הם גילו שככל שהחדירו יותר מולקולות לתרביות העור במעבדה, כך העור נהיה כהה יותר. ה"שיזוף המלאכותי" הזה נמשך מספר ימים.

כמו כן, כשהחוקרים החדירו מינון גבוה יותר של המולקולות לעכברים הג'ינג'יים", הם נהיו שחורים למשך יום עד יומיים. מאחר ותאי העור מחדשים את עצמם, השיזוף חלף לאחר מכן.

"הפעלת התהליך של הפיגמנטציה על ידי השימוש במולקולות הזעירות הללו זהה באופן פיזיולוגי לפיגמנטציה הנגרמת בעקבות חשיפה לקרינה אולטרה סגולה, ללא ההשפעות המזיקות לדנ"א", אמר ד"ר פישר לאתר Medical News Today. "אנחנו צריכים לערוך בדיקות נוספות כדי לבחון את בטיחות השיטה, ולהבין יותר טוב את הפעולות של המולקולות הללו", הוסיף.

הצעד הבא שהחוקרים מתכננים הוא ביצוע בדיקות רעילות על חיות, לפני שיעברו לבדיקות על בני אדם, כדי לוודא שלפעילות שהם מעוררים בגופנו אין השפעות שליליות אחרות בגוף.

אז מה התחזית לגבי שיטת השיזוף המלאכותי החדשה? יש סיכוי טוב שתכשירים שמבוססים על השיטה הזו ימצאו את דרכם לבתי המרקחת. אבל לעת עתה, ועד שהנושא ייבחן עד תום, כדאי להשתמש בקרם שיזוף ולהיזהר מחשיפת יתר לשמש.