וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

40 אלף שקלים בחודש בשביל תקווה אחרונה לחיים

14.6.2015 / 16:30

הסרטן התפשט בגופה טל שחף דורון, אמא לשתי בנות מפתח תקווה, והתקווה האחרונה שלה היא תרופה ניסיונית וחדשנית שעלותה אינה בהישג ידה. כעת היא צריכה את עזרתכם

טל שחף דורון. באדיבות המצולמים
טל ומשפחתה. "לבנות יש שאלות קשות, כמו למה מהסרטן לא מחלימים מהר כמו משפעת"/באדיבות המצולמים

החיים של טל שחף דורון היו בתנועה מתמדת עד שאובחנה לפני כשנתיים וחצי כחולה בסרטן השחלות. אז החל תהליך מתיש שכלל ניתוח, טיפולים כימותרפיים קשים שלא הניבו תוצאות והידיעה המאכזבת כי הסרטן התפשט בגופה. כעת היא נושאת עיניה אל מה שרופאיה מגדירים כתקווה האחרונה שלה – תרופה ניסיונית, אשר עלותה איננה בהישג ידה של דורון. לאחרונה החלו בעמותת חברים לרפואה בגיוס תרומות עבורה והיא נרגשת: "אני מודה לכל מי שכבר תרם. לא האמנתי, אבל זה אופייני לעם ישראל".

"הסרטן חזר, ובגדול"

באוקטובר 2012 חשה דורון, תושבת פתח תקווה בת 43, אמא לשתי בנות בגילאים שש וארבע וחצי, כאבים באזור הכליות. אחרי חודשים רבים של בדיקות ואי ודאות, אובחן אצלה סרטן שחלות. היא עברה ניתוח לכריתת רחם, שחלות ועוד מספר איברים בחלל הבטן והחלה בטיפולים כימותרפיים, אשר דורון פיתחה אליהם אלרגיה קשה. בספטמבר 2013, בתום שישה מחזורי טיפול כימותרפי, עברה בדיקת סיטי פט וגופה נמצא נקי ממחלה.

"החיים המשיכו כרגיל", היא מספרת. "ניסיתי לשקם את עצמי מהכימותרפיה. אחרי שלושה חודשים הרגשתי כאבים בשכמות וסבלתי משיעול. הלכתי לכירורג שד והוא עשה פט סיטי. כבר תכננתי לחזור לעבוד ושוב אושפזתי והתחילו סדרת בדיקות, בסופן לצערי התגלה שהסרטן חזר ובגדול, לריאות, לעצמות, לעמוד שדרה ולאגן. התחלתי שוב בכימותרפיה, אבל אחרי ארבעה טיפולים ראו שזה לא עוזר".

"כשטל הראתה עמידות לטיפולים כימיים - הבנו שצריך לחשוב אחרת"

ד"ר רוני שפירא, רופאה במכון אלה לטיפול במלנומה והשרות האונקו-גינקולוגי בבית החולים שיבא, שם מטופלת דורון, המליצה לה על תרופה ניסיונית בשם Opdivo, שאינה כלולה בסל התרופות ולמעשה טרם נוסתה קלינית במקרים של סרטן השחלות. עלותה כ-40 אלף שקל בחודש.

"מדובר בתרופה חדשנית, שפועלת על מערכת החיסון ומפעילה אותה נגד תאי הסרטן", מסבירה ד"ר שפירא. "מערכת החיסון מזהה תאים סרטניים, אבל מעוכבת על ידם. התרופה הזאת היא נוגדן שמעורר מחדש את מערכת החיסון לפעול נגד הסרטן". רק בשבוע שעבר פורסם כי שילוב שתי תרופות המבוססות גם הן על אימונותרפיה -רתימה של מערכת החיסון לטיפול בסרטן - יכול לכווץ גידולים בכמעט 60 אחוזים אצל אנשים עם מלנומה מתקדמת.

לדברי ד"ר שפירא, "התרופה Opdivo לא מאושרת, לא נרשמה ולא עברה מחקרים נרחבים באינדיקציה של סרטן שחלות, אבל הצענו אותה משום שטל הראתה עמידות לטיפולים כימיים, לכן המחשבה הייתה שצריך לפעול בדרך אחרת". על פי ד"ר שפירא, רחוק היום שבו תיכנס התרופה לשימוש בישראל. "אין ניסוי קליני בעולם בתרופה על חולות סרטן שחלות כרגע. גיוס החולות למחקר בחו"ל יחל רק עוד מספר חודשים. עד שזה יגיע לארץ כמחקר, ייקח הרבה מאד זמן. ה-Opdivo יקרה כרגע כי היא חדשנית וחברת התרופות צריכה לכסות את עלות הפיתוח שלה. לפתח תרופה חדשה עולה מאות מיליונים של דולרים, אם לא מיליארדים".

ד"ר שפירא ודורון פנו לחברת התרופות בבקשה לאשר לדורון טיפול חמלה, שימומן על ידי החברה, אולם לדברי שפירא "הסיכוי לכך אפסי, משום שיש אין סוף פניות כאלה כל הזמן. לצערנו אנחנו עומדים הרבה פעמים במקום שבו הכלים הסטנדרטיים שבידינו לא עוזרים וכאן יש תקווה עבור טל". עלותו טיפול שלו זקוקה דורון עומד על כ-40 אלף שקל בחודש. לדבריה, "צריך לפחות בין ארבעה לשישה טיפולים, כדי לראות אם זה עובד. ההשפעה מתחילה אחרי בין חודשיים לשמונה חודשים. במידה שזה יעבוד, אצטרך לפחות שנה טיפולים".

עוד באותו נושא

בעקבות המחקר: האם באמת נמצאה תרופה לסרטן?

לכתבה המלאה

החברים מתגייסים, המשפחה תומכת

בינתיים, היא נמצאת בביתה, כשסביבה בני משפחתה וחברים, אשר תומכים בה. אחת מהבעות התמיכה המרגשות ביותר היו בפייסבוק, שם מכרה שלה פרסמה את סיפורה, וקראה לאנשים לפתוח את הלב והארנק. "אין מצב שהיא לא מקבלת את הטיפול הזה. אין מצב שהטיפול הזה לא עוזר לה להחלים ולחזור לחיים רגילים, בחיק משפחתה המתוקה והמיוחדת. אין מצב", נכתב בפוסט שזכה לכמעט 2,000 שיתופים, "כל סכום יעזור. סכום של ארוחה משפחתית במקדולנדס. סכום של קופסת סיגריות אחת. סכום של תדלוק טנק דלק. סכום של חודש אחד מנוי בחדר כושר. כל סכום. העיקר שלא נהיה אדישים. העיקר שלא נדחיק את זה רק בגלל שזה באמת בלתי נתפס ובלתי ניתן לעיכול. בטח לא כשאפשר באמת להחלים מהסרטן הזה אם מקבלים את הטיפול הזה".

"בעלי וכל הסביבה שלי נרתמה", היא אומרת בקול חלש. "זה משהו שאני לא רגילה אליו. אני מאד אוהבת לארח, אבל לא בצורה כזאת, כשצריכים לעזור לי. אם אני לא יכולה להיכנס למטבח להכין חלות לשבת, זה גומר אותי". אבל הקושי הרב ביותר הוא מול בנותיה. "ההידרדרות מאד מהירה והילדות רואות שאני בקושי יכולה לקום מהמיטה. בתקופה האחרונה יש לי המון נפילות, אני כבר לא יכולה לקחת את הילדות לגן והן באות עם שאלות קשות, כמו למה מהסרטן לא מחלימים מהר כמו משפעת. אלה הדברים שמפילים אותי".

לפרטים על העברת תרומות לטל

טלפון לתרומות: 03-5777666

  • עוד באותו נושא:
  • סרטן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully