קופות החולים דיווחו בשנת 2015 על גירעון שיא של 1.07 מיליארד שקלים, לעומת 382 מיליון שקלים בשנת 2014 כך עולה מדוח קופות החולים שפרסם היום (חמישי) משרד הבריאות. בעקבות כך, החליטה הממשלה על שינוי מודל התמיכה הכלכלית בארבע הקופות הגדולות, וכן על תוספת תקציב.
עד היום, משרד האוצר תקצב את ארבע הקופות בכשני מיליארד שקלים, תחת סעיף "תמיכות ממשלה", שהתחלקו בין הקופות על פי גודלן וכמות המבוטחים של כל אחת מהן, ובכפוף לעמידה ביעדים שהממשלה הציבה לכל קופה. לפי התכנית החדשה, קבלת רוב התקציב כלל לא תהיה תלויה בעמידה ביעדי הממשלה. במסגרתה, יועברו לבסיס התקציב של הקופות כ-420 מיליון שקלים מדי שנה, שיחולקו ביניהן לפי גודלן וכמות המבוטחים שלהן, וגם כ-800 מיליון שקלים נוספים שיועברו לתקציב סל שירותי הבריאות, ללא כל דרישה לעמוד ביעדים ממשלתיים.
עוד בוואלה! NEWS:
כדי למנוע את התפשטות השפעת: תלמידי כיתות ב' יתחסנו בבתי הספר
מטופלי השיקום עתרו לבג"ץ: הפסיקו אפליית הפריפריה בשירותים הרפואיים
חשד להתעללות באברבנאל: "חולים נקשרו בניגוד לחוק, אחד הצית את עצמו"
החלטת הממשלה תיכנס לתוקפה כבר השנה, ובמהלכה יועברו לבסיס התקציב 175 מיליון שקלים, בהתאם לזמן שנותר עד סוף השנה. בשנת 2017 יועברו 390 מיליון שקלים נוספים, והחל משנת 2018 יועברו 422 מיליון שקלים בשנה. בנוסף לכך, החליטה הממשלה על עדכון מדד יוקר הבריאות, שכולל בין היתר את מדד מחירי תרופות, מדד השירותים לצרכן ומדדי שכר, שהיה לא מעודכן עד כה ויצר פערים בין התקציב הממשלתי לבין ההוצאות שנדרשו הקופות לכסות.
מודל תמיכות הממשלה לא ייעלם לחלוטין, אך תקציבו יצומצם לכמיליארד שקלים בשנה, שאותם יקבלו הקופות באופן מודולרי ובכפוף לעמידה ביעדים שהציבה המדינה לכל קופה. השינוי הוא בבחינת גלגל הצלה רחב היקף לקופות החולים, שסוחבות גירעון תקציבי זה שנים רבות, ומעתה לא יהיו נתונות עוד לחסדי המדינה ולשאלה אם התוספות התקציביות המיועדות יעברו בתקציב הממשלתי מדי שנה. כך, יוכלו הקופות לתכנן באופן ודאי את תקציבן השנתי, מאחר שהוא הופך לקבוע ולא לתקציב "על תנאי".
אולם המעבר למודל תמיכה קבוע בקופות אינו חף מבעיות. העיקרית שבהן היא מתן תמיכה ללא תמורה. מודל התמיכות שהיה נהוג עד כה חייב את הקופות לעמוד ביעדים קשיחים, כמו צמצום הוצאות שכר, שירותי תרופות והוצאות אשפוז מיותרות, או שהיה מותנה, למשל, בהשקעת הקופות בפרויקט בריאות מסוים שהמדינה מקדמת, ברכישת תרופות מסוימות או בהנחה בתרופות לקשישים. מעתה תקבל מלכתחילה כל קופה תקציב הרבה יותר גדול, ובמצב הנוכחי, כאשר הקופות מגלגלות גירעונות תהומיים במשך שנים על גבי שנים, לא בטוח כי השינוי יביא אותן לצמצום הגירעון.
מכבי עברה מעודף של 124 מיליון שקלים לגירעון של 462 מיליון
דוגמה לכך היא קופת חולים מכבי, שבדוח הנוכחי רשמה מעבר חד מעודף של כ-124 מיליון שקלים בשנת 2014 לגירעון של כ-462 מיליון שקלים. הסיבה לכך היא אי העברת כספי תמיכה של המדינה בשנה שעברה, מכיוון שהקופה לא עמדה ביעדי האיזון התקציבי שקבעה לה המדינה, והיא חורגת באופן כללי ב-8% בכלל הפרמטרים, לעומת ממוצע הקופות העומד על חריגה של 6.5%.
עיקר ההפרזה התקציבית של הקופה התבטאה בארבעה היבטים, ומשרד הבריאות הדגיש כי בימים אלה נערכים דיונים עם בכירי הקופה בנוגע לצעדים שיובילו לבלימת הגירעון ולצמצום היקפו, וכן לייצוב מצבה הפיננסי. מתן תמיכות ממשלתיות למכבי בשנת 2016 עדיין מוטלת בספק.
ההיבט הראשון מבין הארבעה הוא גידול בשכר הרופאים. בשלוש הקופות האחרות, ממוצע השכר עלה ב-5.8%, ואילו במכבי נרשם גידול של 8.5% בשכר הרופאים, הכולל העלאת משכורות הרופאים, לצד העסקת רופאים נוספים חדשים.
גם בתחום התרופות הקופה העמיקה את הגירעון ב-9.2%, לעומת 7.7% בשאר הקופות. הסיבות האפשריות לגידול בתחום זה הן תשלום גבוה יותר משאר הקופות לחברות התרופות, מתן תרופות ביד רחבה לקהל המבוטחים, או לחילופין התייעלות בתחום התרופות בקרב שאר הקופות, מה שעשוי להסביר את הפער הגדול ביניהן. כמו כן, השנה הרחיבה מכבי את שירותי הרוקחות שלה ונפתחו סניפים חדשים של "מכבי פארם", מה שמעלה את האפשרות כי נרכשו יותר תרופות מאשר בעבר.
היבט נוסף שמכבי העמיקה בו באופן ניכר את הגירעון לעומת מתחרותיה הוא בתחום הפיתוח, הכולל פתיחת מרפאות חדשות וסניפים חדשים, וכן קניית מכשור חדש. בכך העמיקה מכבי את הגירעון שלה בכמעט 50 מיליון שקלים, לעומת שאר הקופות שדווקא רשמו ירידה בגירעון בתחום הזה.
ההיבט האחרון שבו רשמה מכבי הפרזה תקציבית הוא בעלויות האשפוז. הקופה רשמה עלייה של 7.9% בעלויות האשפוז, הכוללים אשפוזים ממושכים יותר או גידול בכמות האשפוזים ביחס לשנים קודמות, לעומת שאר הקופות שהעלו בממוצע 6.5% בעלויות האשפוז.
מאוחדת הציגה את התוצאות הכספיות הטובות ביותר
אחריה ברשימה עומדת שירותי בריאות כללית, הקופה הגדולה ביותר במדינה, אשר הגדילה את הגירעון שלה ב-52 מיליון שקלים בשנת 2015, לסכום כולל של 575 מיליוני שקלים. עם זאת, נתון זה כולל את מצבם התקציבי של 14 בתי חולים כלליים, פסיכיאטריים, שיקומיים, וכן בתי חולים לחולים ממושכים ולילדים שברשות הקופה. בלעדיהם, הקופה הייתה מצליחה לייצב את גירעונה או לפחות לבלום את הידרדרות. כמו כן, הגידול בהיקף הגירעון נבע מהירידה בהיקף התמיכות הממשלתיות שקיבלה הקופה, שכן אם מחשבים את הגירעון ללא התמיכות, הוא נותר ללא שינוי משנת 2014.
לעומתן, הקופות הקטנות, לאומית שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת, דווקא הפחיתו את היקף הגירעון שנמדד ללא תמיכות ממשלתיות. לאומית עומדת על גירעון תקציבי של 12 מיליון שקלים, לעומת עודף פעילות של שישה מיליון שקלים בשנת 2014. נתון זה ראוי לציון במיוחד, שכן בשנה החולפת המדינה החסירה 36 מיליון שקלים מהיקף התמיכה בקופה, מה שמעיד על השמת תכנית התייעלות מוצלחת יותר מבשנים קודמות.
כמוה גם קופת חולים מאוחדת, שעומדת על גירעון של 23 מיליון שקלים בלבד. עם זאת, לפי הקופה, בהסתכלות על השנים 2015-2014, מציגה מאוחדת את התוצאות הכספיות המצטברות הטובות ביותר מבין הקופות, עם עודף מצטבר של 188 מיליון שקלים.
סיבה נוספת להמשך הגירעונות של כלל הקופות היא רפורמת בריאות הנפש שהושקה בשנה שעברה, ותכליתה העברת האחריות על חולים במצוקה נפשית וחולי נפש מבתי החולים לקופות החולים בקהילה. צעד זה הכביד באופן ניכר על התקציב של הקופות, מאחר ועלות ההשתתפות העצמית של המבוטחים ירדה מ 6.45% ל-1.5%, ואת ההפרש נאלצו לכסות הקופות. כ-2.4% מסך הוצאות הקופות במגזר הקהילה וכ-2.1% מסך ההוצאות בכלל המגזרים מוסברות בכניסתה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש ביולי 2015.
באופן כללי, שיעור הכנסות קופות החולים ממבוטחים במסגרת הסל הציבורי, הכולל בין היתר ביקורי רופא, תרופות ושירותים רפואיים, המשיך לרדת ועמד בשנת 2015 על 6.52% מעלות סל הבריאות, לעומת שיעור של 6.68% בשנת 2014. הירידה בשנים האחרונות מוסברת בין היתר בשינויי מדיניות ובחקיקה, העיקריים שבהם הם פטור מלא מתשלום עבור תרופות הכלולות בסל לניצולי שואה ומעבר לגבייה במנגנון של רבעון צף, כלומר תשלום רבעוני מיום הביקור אצל הרופא ולא חלוקה רבעונית קלנדרית.
כמו כן, נרשם גירעון גבוה בהון העצמי של כלל הקופות, כמו לדוגמה במבנים ושטחים שהקופות משכירות לגופים אחרים, המסתכם ב-1.99 מיליארד שקלים, לעומת 1.4 מיליארד שקלים בשנת 2014. גם המזומנים שבחשבונות קופות החולים הסתכמו בכ-1.84 מיליארד שקלים, לעומת 2.06 מיליארד שקלים בשנת 2014, מה שמעיד על איתנות פיננסית רעועה מתמשכת.
"המדינה מקצצת את תקציבי מערכת הבריאות"
מקופת חולים מכבי נמסר בתגובה: "המדינה מקצצת את תקציבי מערכת הבריאות ובכל שנה מחריפה עוד יותר את הקיצוץ. מכבי משקיעה ותמשיך להשקיע בפיתוח שירותי בריאות עבור החברים. מכבי מזהירה כי בשנת 2016 יגדל גירעון הקופות, נוכח פערים שהעמיקו בין מחיר יום האשפוז למדד יוקר הבריאות.
"בשנת 2017 הגירעון יגדל פעם נוספת נוכח חוק הקאפ החדש, שמזרים מאות מיליוני שקלים מקופות החולים אל בתי החולים. המדינה חומקת מהאחריות שלה לתקצב את מערכת הבריאות ובמקום זאת מושכת את השמיכה הקצרה מצד לצד. אופן הצגת הנתונים בהודעת משרד הבריאות עלול להטעות ולהסיט את הדיון מהנושא העיקרי, והוא שגירעון קופות החולים הוא הגבוה ביותר מאז חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובכך המדינה לא מטפלת".
משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה: "הדוח מראה גם השנה את המצוקה התקציבית הקשה של קופות החולים והיעדר השינוי הנדרש בתקציבי הבסיס. עוד מבטא הדוח את המצב שבו מממנת הקופה הכללית מתקציביה את בתי החולים הציבוריים שבבעלותה, ללא מענה הולם מהמדינה".
מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה: "לאומית שירותי בריאות מחויבת לעמידה ביעדים בהתאם להסכמים שנחתמו מול משרדי הבריאות והאוצר. לאומית שומרת זה כעשור על אחריות תקציבית ארוכת טווח, וכך נמשיך גם בעתיד לטובת חוסנה הכלכלי של הקופה".
מקופת חולים מאוחדת נמסר בתגובה: "כפי שעולה מהנתונים, מאוחדת הינה הקופה היחידה שעמדה באופן מלא בהסכם הייצוב בשנים האחרונות, ויצרה למבוטחיה ערכים מוספים ברפואת הקהילה".