למה אין בנק של חלב אם בישראל?

בווידאו: ככה נראה חלב אם מתחת למיקרוסקופ

סתיו, בת 36 מצפון הארץ, ילדה את בתה בניתוח קיסרי חירום ובהרדמה מלאה, בשבוע 24 להיריון בלבד. "זה דווקא היה היריון תקין לחלוטין", היא משחזרת. "למרות שזה היריון שני שלי לקח לי זמן לזהות שמדובר בצירים, כי מי חושב על זה באותו הזמן, אבל הערתי את בן זוגי בחמש בבוקר ואמרתי לו "יש לי כאבים ברחם, זה בא כל שלוש דקות והולך ונראה לי שצריך לפעול". למחרת בבוקר הם כבר היו בבית החולים. סתיו ילדה את בתה פגה במשקל זעיר של 746 גרם בלבד.

בתם היתה מונשמת 16 ימים, אחרי שלושה חודשים וחצי הם השתחררו הביתה. באותה תקופה נתקלה סתיו במצוקה נוספת שלא היתה ערה לה - מאחר וילדה בשבוע כה מוקדם, מערכת ייצור החלב שלה לא היתה בשלה עדיין. "יועצות ההנקה בפגיה אמרו לי לשאוב עשר פעמים ביום גם אם זה על ריק. הרי הגוף שלי לא ייצר חלב והיא גם לא יכולה לינוק, מה שעוד יותר השפיע על תפוקת החלב האפסית. היא היתה צריכה רק 8 מ"ל ליממה בהתחלה, כלומר כל ארוחה שלה הייתה מ"ל אחד בלבד אבל אפילו את זה לא יכולתי לייצר", היא מספרת בכאב. "ואז דיברנו עם הרופאים על אפשרות לקחת חלב מאם מניקה אחרת. הרופא המליץ לקחת, כי זה ברמה של הצלת חיים אצל פגים, אבל פחדנו מזיהומים שעלולים להימצא בחלב אם".

סתיו מספרת כי גם בפגיה וגם לאחר שהשתחררו הציעו לה אימהות טריות לקחת מהן חלב אם, ולמרות הפיתוי והידיעה שזה יכול להציל את בתם הם החליטו לוותר. "אילו היה בנק חלב אם מפוקח ומסודר בארץ היינו ללא ספק נעזרים בו. הילדה שלי חולת ריאות וסובלת מעיכוב התפתחותי, היינו יכולים לעזור לה יותר אם היה לי חלב אם לספק לה".

היעדר בנק חלב אם ממשלתי ומפוקח יצר במרוץ השנים הקמת בנקי תרומת חלב אם פיראטיים, לרוב על בסיס התנדבותי אלטרואיסטי של נשים שנתקלו באותה בעיה. התופעה הזאת כה רחבה, שניתן היום לקבל הצעות למנות חלב אם ברשתות החברתיות. "נתקלתי בלא מעט הודעות בפייסבוק "נשאר לי חלב אם בסטוקים, מי רוצה?" אבל למרות הרצון הטוב של אותן האימהות, הסכנה לחשיפה לזיהומים בעייתית, והעובדה שזה הופך לשוק שחור של חלב אם, יוצר פתח לסחר בגוף של נשים ופתח לשחיתויות שבוודאי יהיה מי שינצל אותן", מוסיפה סתיו.

איגוד רופאי הפגים בישראל מנסה מזה עשור לקדם הקמת בנק תרומת חלב אם ממשלתי ומפוקח, בינתיים, ללא כל הצלחה. לפני כשמונה שנים הפיץ האיגוד המלצות להקמת בנק כזה, אם בהקמת מרכז ייעודי של משרד הבריאות או שבית חולים ממשלתי מסויים יקים מרכז כזה בשטחו לטובת הציבור הכללי, אך נייר העמדה נשכח אי שם במרתפי משרד הבריאות. לפני כשנתיים, בסיוע ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר הפורום למען הפגים וממובילי הקמת הבנק וד"ר ליסה רובין, מנהלת המחלקה לאם וילד במשרד הבריאות, הנושא חזר לשולחן הדיונים של משרד הבריאות.

שהוא בטקסט שהיא מובילה בכנסת את היוזמה להקמת הבנק 

באפריל 2014 מנכ"ל משרד הבריאות הוציא חוזר המגדיר את הסטנדרטים והתקנות להפעלת בנק חלב אם בישראל, בשיתוף האיגוד, ושרת הבריאות דאז, יעל גרמן אף ייעדה לפרויקט 2 מיליון שקלים. אלא שמאז הממשלה נפלה וגרמן הוחלפה, ועד היום לא הוקם בנק כזה, ו-13 אלף פגים בישראל נותרו ללא מענה.

על פי נתוני משרד הבריאות לשנת 2014, אחוז לידות הפגים בישראל עומד על 7%-10% מסך הלידות בשנה. "הסיבה שעוד לא הוקם מרכז כזה נופלת על מניעים תקציביים. לאחרונה שמענו שמייעדים כמיליון שקלים להקמת בנק חלב אם ראשון בארץ ואנחנו רואים את האור בקצה המנהרה", אומר ד"ר קובי שיף, מומחה ברפואת ילדים ופגים בי"ח לינאדו, חבר ועד איגוד רופאי הפגים בישראל. "חלב אם מוריד את ימי האשפוז בפגיות, וכפועל יוצא יש פחות חשיפה לזיהומים. בנוסף, הוא מוריד את הסיכוי למחלה נמקית של המעי בקרב פגים, תורם לאיי קיו של התינוק וגם משפיע על תחלואה בגילאים מבוגרים - בני חמישים ושישים, שמחקרים הראו שהם סובלים פחות מלחץ דם, כולסטרול ופחות שמנים".

חלב אם טוב כמובן לכלל התינוקות, אך מאחר ובבנק כזה הוא יעבור תהליך בקרה ופיסטור ושינוע שעולים כסף, וכן בשל העובדה שהוא מוגבל בכמויות, יהיו אלו הפגים שיקבלו עדיפות עליונה, באם יוקם כזה. "בארה"ב עלות למשתמש מסתכמת בכ-4 דולר ל-30 מ"ל חלב אם, ופה בארץ עדיין לא ברור אם המודל יהיה במימון מלא או חלקי, אבל ברור לכל שעצם החיסכון בימי אשפוז ותרופות לפגים מפיקה תועלת גדולה בהפעלת בנק כזה", אומר ד"ר שיף. לדבריו "אנחנו יודעים שיש מרכזים פיראטיים, מה שדוחף אותנו עוד יותר להקים את הבנק, כי אין לדעת אילו וירוסים יש בחלב אם לא מפוקח".

ילד שמקבל חלב אם מאמו מחוסן לרוב הווירוסים הקיימים בחלב שלה, אם בכלל, אבל לשאר התינוקות זה מסוכן מאוד. "מחלת הנשיקה (CMV) לדוגמה, עוברת בחלב אם, ועלולה לגרום למוות ומחלות קשות בפגים. לנו בפגיות אין דרך לדעת אם האם מביאה איתה חלב שאוב שלה או ממניקה אחרת ויש בפירוש פגיות שמנחות את האימהות לשאוב במקום, גם כדי למנוע שינויים בטמפרטורה בין השאיבה להנקה", מסביר ד"ר שיף.

לרגל יום מודעות לפגים בכנסת, מפרסם "הפורום למען פגים בישראל" דו"ח סקירה מקיף אודות מצבם העגום של הפגים, ומעלה כשלים חמורים נוספים. בין הכשלים שהצביע עליהם הדו"ח הוא ששיעור הזיהומים בקרב פגים במשקל לידה הנמוך מ-1500 גרם גבוה פי שניים עד ארבעה יותר בהשוואה למדינות מפותחות במערב אירופה, ארה"ב ויפן, ועומד על כ- 19%. מציאות זו מסכנת את חיי הפגים ומאריכה את משך אשפוזם.

כמו כן, נמשך המחסור האקוטי ברופאי יילודים (מחסור של 52% רופאים ניאונטולוגים) ובאחיות בפגיות (מחסור של 65% ). אם התקינה לשנת 2013 מדברת על 1,676 אחיות, בפועל נכון לשנת 2015 עובדות רק 854 אחיות, מתוכן יותר מחצי הן אחיות שעברו הכשרה בסיסית בלבד לטיפול בפגים. גם הטיפול בפג בקהילה לאחר שחרורו מבית החולים עדיין לקוי. פגים למשל אינם מוכרים כילדים עם צרכים מיוחדים. כ- 82% מהפגים אינם זכאים למעקב התפתחותי וליווי מקצועי בקהילה, ונכון לשנת 2014, למעלה מעשרת אלפים פגים לא זכו לתמיכה כספית מלאה מביטוח לאומי, רק בגלל שנולדו במשקל שגבוה במקצת מעל 1750 גרם.