יכול להיות שלתינוק נתפס הצוואר?

אחת הבעיות השכיחות אצל יילודים ותינוקות רכים היא טורטיקוליס – מנח לא תקין של הצוואר. זהו למעשה פיתול צווארי, הגורם לכך שיש העדפה בהטיית הראש לצד אחד, וכך נוצרת זווית לא תקינה של הסנטר ביחס לבית החזה. טורטיקוליס עשוי להיות מינורי, אך לעיתים יש מצבים חמורים יותר. החדשות הטובות הן שאפשר לטפל בכך לרוב בקלות.

ד"ר דניאל וייגל, אורטופד ילדים במכבי שירותי בריאות ומנהל המרפאה האורטופדית שיקומית בבי"ח שניידר, מסביר כי הטורטיקוליס הקלאסי אך לאו דווקא הנפוץ הוא המולד. הוא מופיע לדבריו על רקע בעיה בשריר, (שנגרמת בגלל הפרעה בהתפתחות השריר) או מאיזשהו נזק שנגרם לעיתים במהלך הלידה, עקב מתיחה של הצוואר.

ד"ר וייגל מסביר שהצורה היותר שכיחה של טורטיקוליס היא זו הנרכשת ורואים אותה בקרב תינוקות רכים, בששת השבועות הראשונים לחייהם. "זה קורה על רקע מנח קבוע שבו שמים את ראש התינוק" הוא מסביר ומציין כי מאז הנחיות משרד הבריאות שלא להשכיב תינוקות על הבטן, שכיחות הטורטיקוליס הנרכש - עלתה. "השארת תינוקות בשכיבה ממושכת על הגב מבלי להפעיל אותם או לשנות תנוחה והושבה בסלקל באוטו לזמנים ממושכים - מעודדת את הבעיה", מבהיר ד"ר וייגל.

ד"ר טל קבסה, מנהלת תחום רפואת ילדים משולבת במכללת רידמן, מציינת שטורטיקוליס נרכש נגרם כשביומיום חושפים צד אחד של התינוק לגירויים הרבה יותר מהצד השני: אם נושאים את התינוק רק על צד אחד ובאמבטיה או במנשא שוב מגרים רק את אותו הצד.

זיהוי הבעיה בייחוד במקרים הפחות חמורים טמון בעירנות של ההורים והגורמים המטפלים. ד"ר קבסה מעידה כי בשלבים הראשונים של הינקות ניתן לראות שראשו של התינוק מוטה לצד אחד, ישנו צד מסוים שאליו התינוק מסתכל באופן קבוע וגם כשהוא מסובב את הראש לצד השני הסיבוב אינו מלא. לדבריה, כשהסממנים הויזואליים אינם משמעותיים, ניתן לחשוד בכך כשמתגלים כבר בחודש הראשון שיבושים בהנקה - בשד אחד ההנקה טובה, ומהשד השני התינוק מסרב לינוק (וזאת בהנחה ששוללים בעיה בשד עצמו).

ד"ר וייגל טוען שלרוב התינוקות שנולדו עם טוריטיקוליס היה צפוף ברחם (תופעה שכיחה יותר אצל אימהות לילד ראשון) מסיבות שונות: היריון רב עוברי, מומים רחמיים, רחם קרני (עיוות במבנה הרחם), תינוקות גדולים מעל 4.5 קילו ומיעוט מי שפיר. בגלל הצפיפות ברחם אין תנועתיות של הצוואר בזמן החיים העובריים.

בשלב ראשון, כשהשרירים רכים, מבהירה ד"ר קבסה להורים המודאגים כי התינוקות לא חווים כאב אבל חשים את המוגבלות בתנועה ויכולים להגיב על כך בעצבנות, באי נוחות ולעיתים בנמנעות. התינוקות לא יניעו את הצוואר לכיוון הזה וילמדו לתפקד עם הבעיה. "חשוב להבין שטורטיקוליס מתחיל בצוואר אך זה לא נגמר שם, הוא עשוי להשפיע על כל התהליך ההתפתחותי של התינוקות", אומרת ד"ר קבסה ומפרטת: "הם ישכבו על צד אחד, יתהפכו לצד אחד, יזחלו על הגחון דרך צד אחד ויעברו לישיבה דרך צד אחד. כל ההתפתחות עלולה להיות חד צדית וזה יכול להשפיע על התפקוד של העיניים, האוזניים ושיווי משקל, כיוון שהראש מטה את כל הכובד לצד אחד".

ד"ר קבסה מוסיפה שחשוב להקפיד לתת מענה נכון כיוון שהיעדר טיפול יכול להשפיע בסופו של דבר על בחירת הצד הדומיננטי. "אם התינוק יעשה התפתחות לדוגמה לצד שמאל יהיה לו סיכוי להפוך להיות ילד שמאלי, אך לא מתוך בחירה דומיננטית של המוח אלא מתוך אילוץ של הגוף, וזה עשוי להוביל לסרבול, לקושי בשיווי משקל, לקשיים בלמידה ובתפקוד היומיומי"

ד"ר וייגל ממליץ להתחיל את הטיפול מוקדם, סביב החודשיים הראשונים לחיי התינוק ובשלב הראשון לגשת לפיזיותרפיה כדי לקבל הנחיות ותרגילים לתרגול יומיומי. הטורטיקוליס הנרכש מחייב שינויי תנוחה, וגירוי אקטיבי של המבט כדי שהתינוק יסובב את ראשו לאותו הצד שאליו הוא מתקשה. רצוי לתרגל בשעות הערות וכשהתינוק שוכה על הבטן (תחת השגחה).

טורטיקוליס מולד דורש טיפולים מרובים וממושכים יותר על ידי פיזיותרפיסט. במצבים קשים יותר כשהקיצור של השריר מתקבע וטווח התנועה לא מושג, מאריכים את השריר על ידי התערבות ניתוחית. עד גיל 7-8 שנים יש טעם בניתוח כיוון שאחר כך העיוות כבר מתקבע.

ד"ר קבסה מבהירה כי בהתאמה לגיל התינוק חשוב להביא אותו למנח של מתיחה ולא לעשות עבורו את המתיחה, בגלל החשש ליצור לחץ על העורק הראשי של הצוואר וכן על מנת לחזק את הצד השני של הצוואר. בנוסף, ההורים מונחים כיצד להחזיק את התינוק, לעשות לו אמבטיה לא רק על הגב אלא גם כשהוא שוכב על ידו של ההורה. באופן כזה מתאפשרת תזוזה של הראש לשני הכיוונים.

גם רפואה אלטרנטיבית יכולה לתרום למנח הבעייתי. קרניו סקראל ואוסטיאופתיה הם שני תחומי טיפול שמונה ד"ר קבסה ויכולים להקל, אך היא מדגישה שמדובר בטיפולים פסיביים וחשוב לשלב גם עבודה אקטיבית עם התינוק.