פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל מה שאתם חייבים לדעת על הקשר בין עוף ואנטיביוטיקה

      אכילת מזונות המכילים שאריות אנטיביוטיקה אינה מומלצת ועלולה לגרום לנזקים בריאותיים חמורים. על אף האזהרות בנושא, בישראל, צרכנית העוף השנייה בעולם, התקנות עדיין לא הושלמו. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת

      אילוסטרציה מרק עוף (ShutterStock)
      אדם ישראלי צורך בממוצע 42 ק"ג של עוף בשנה. מרק עוף (צילום: shutterstock)

      מזג האוויר המתקרר העלה לכם את החשק למרק עוף טעים ומחמם? מסתבר שאתם לא היחידים. על פי נתוני מועצת הלול, הישראלי צורך בממוצע 42 ק"ג של עוף בשנה. מדובר על נתון לא מבוטל המצביע על כך שמדובר באחד המאכלים הפופולריים ביותר בישראל. היתרונות התזונתיים שבאכילתו ידועים וקשורים בין השאר להיותו בשר דל שומן ועשיר בחלבון. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מבעיה מהותית הקשורה לגידולו, והיא נושא האנטיביוטיקה.

      הדיון סביב תכולת אנטיביוטיקה במזונות מן החי אינו חדש, ובעת האחרונה ניתן לראות יותר ויותר כתבות באמצעי התקשורת על כך שאכילת מזונות המכילים שאריות אנטיביוטיקה אינה מומלצת ועלולה לגרום לנזקים בריאותיים. עם זאת, חלק ממגדלי העוף בישראל עדיין משתמשים באנטיביוטיקה, שניתנת מצד אחד למטרה הברורה מאליה של ריפוי מחלות, אך מנגד גם לשם האצת גדילתם של העופות.

      בעיה בריאותית בוערת

      ריבוי מתן אנטיביוטיקה גורם לכך שחיידקים מפתחים עמידות לסוג האנטיביוטיקה הניתן על ידי המגדלים. הסיבה לכך היא שאחת היכולות הבולטות של חיידקים היא יכולתם להתחלק, הם גם יודעים להעביר את תכונת העמידות הלאה לצאצאיהם. התוצאה היא חיידקים עמידים לסוגי האנטיביוטיקה הקיימים - מה שגורם לעלייה בתפוצת המחלות ומקרי המוות.

      ואם כל זה לא מספיק מטריד, הנה כמה מספרים: דו"ח שפורסם בבריטניה מנבא תמותה של 10 מיליון איש בעולם בשנת 2050 כתוצאה ממחלות הנגרמות מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וכבר היום יש מי שטוענים שמדובר באחת מהסכנות הבריאותיות שהעולם עומד ויעמוד מולן.

      חיידקים (ShutterStock)
      הופכים לעמידים בשל שימוש יתר באנטיביוטיקה. חיידקים (צילום: ShutterStock)

      בנוסף, מאמר משנת 2018 שפורסם בכתב העת Journal of antibiotics מציין כי לפי דוח של ה-CDC, אנטיביוטיקה בחקלאות, אחראית לכ-20 אחוזים ממקרי הזיהום העמידים לאנטיביוטיקה בבני אדם. לפיכך מציעים כותבי המאמר כי בדומה לקמפיין העולמי נגד עישון, יש לנקוט בפעולה משמעותית לשם הפחתת השימוש המוגזם באנטיביוטיקה בחקלאות. מעבר לכך, כבר בשנת 2012 גופים שונים וביניהם איגוד הרפואה האמריקאי (AMA), הקהילה האמריקאית למחלות זיהומיות (IDSA) וארגון הבריאות העולמי (WHO) הרכיבו יחד הצהרות ודרכי תיקון לשינוי מדיניות השימוש באנטיביוטיקה.

      מה המצב בישראל?

      למרבה הפלא דווקא בישראל, מדינה בה צריכת העוף היא השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב, לא קיימות תקנות המבקרות את השימוש באנטיביוטיקה בעופות, ולכן יש חשיבות גדולה לבדוק אם העוף שאתם קונים, אכן גדל ללא אנטיביוטיקה.

      אך יש גם חדשות טובות. נראה כי ניתן בהחלט לגדל עוף ללא שימוש מאסיבי באנטיביוטיקה. צמצום היקף תחלואת העופות אפשרי באמצעות מניעת צפיפותם בלול, הקפדה על אקולוגיה נקייה מחיידקים ושימוש בליווי מקצועי נכון. בקרה על גדילתם אפשרית בעזרת תזונה מתאימה המבוססת על תוספת של פרה ביוטיקה ופרו-ביוטיקה התורמים לשגשוג חיידקי המעי הטובים במערכת העיכול של העופות.

      סקר שוק שנערך בישראל ב-2016 על ידי מכון ברנדמן מדגים כי מעל 70 אחוזים מהישראלים מאמינים שצריכת עוף ללא אנטיביוטיקה והורמונים היא בריאה והם יעדיפו לקנות עוף כזה על פני עוף אחר. כל שנותר לנו הוא לקוות שמגמת גידול עוף ללא אנטיביוטיקה תגבר עם הזמן גם בישראל, למען הבריאות של כולנו.