גיים אופ קרוהן

בישראל חיים כיום כ?30,000 חולי קרוהן וקוליטיס - שתיהן מחלות דלקתיות כרוניות של מערכת העיכול. מספרם של החולים עולה בכל שנה. לקרוהן יש תקופות של שקט ותקופות של החמרה, המתבטאות בהתקפים של כאבי בטן, שלשול, ירידה במשקל ולעתים גם חום. נכון להיום, אין למחלה ריפוי מלא. איכות חייהם של החולים נפגעת באופן משמעותי בשל המחלה, ומכאן חשיבותו של הטיפול התרופתי במניעת הישנות של התקפי המחלה. יש לא מעט תפיסות ואמונות שגויות באשר למחלה, הנה כמה מהן:

ממש לא. כל אזור במערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת, יכול להיפגע מקרוהן. אמנם ב?80 אחוז מהמקרים המחלה פוגעת רק במעי הדק, אבל ב?20 אחוז היא פוגעת רק במעי הגס, ואצל 50 אחוז מהחולים המחלה פוגעת בשניהם. בניגוד לקוליטיס כיבית, בקרוהן יכולות להיות מעורבות כל שכבות המעי (גם הרירית וגם השכבות העמוקות יותר). במקרים נדירים נוצרים כיבים החודרים את כל שכבות המעי וגורמים לקשר בין חלל המעי לאיבר סמוך (זו מחלה פיסטולרית). המופע השכיח ביותר של קרוהן הוא המופע הדלקתי (הדלקת גורמת לכאבים בבטן הימנית התחתונה, לשלשול, לירידה במשקל, לחולשה ולעתים לשקיעת דם ולחוסר דם). צורה נוספת של המחלה היא היצרות של חלל המעי, המביאה לכאבי בטן קשים לאחר האכילה, להתנפחות הבטן, לבחילות ולהקאות.

לאו דווקא. בקרוהן אמנם יש אלמנט גנטי (המדענים זיהו גנים רבים השכיחים יותר אצל חולי קרוהן, וידוע גם כי המחלה שכיחה יותר בקרב יהודים אשכנזים), אבל גם אלמנטים סביבתיים משפיעים עליה – עישון ותרופות ממשפחת האספירין, למשל. ידוע גם כי יש חולים רבים יותר בעיר מאשר מחוץ לעיר.

לא. האבחון נעשה על ידי בחינת ההיסטוריה הרפואית של החולה, בדיקות דם וצואה, הדמית רנטגן וגם קולונוסקופיה, המאפשרת לבחון את רירית הרקטום והמעי הגס לכל אורכו ולעיתים לחדור ולראות את המעי הדק הסופי, או באמצעות סיגמואידוסקופיה, שדומה לקולונוסקופיה, אך בודקת רק את המעי הגס השמאלי.

לאו דווקא. למחלה שני פיקים – סביב שנות ה?20 אבל גם בשנות ה?50?60. אנשים שבגופם מתגלה קרוהן בגיל הצעיר מתקשים לא פעם לעכל את עובדת היות המחלה מחלה כרונית, שתלווה אותם כל החיים, ויש ללמוד להתנהל לצדה. חולי קרוהן וקוליטיס בדרגה בינונית וקשה סובלים משיבוש משמעותי בשגרת חייהם.

לא נכון. אמנם לא ניתן עדיין לרפא את המחלה לחלוטין, אבל ישנם טיפולים רבים שמאפשרים לחולי קרוהן להמשיך ולנהל שגרת חיים תקינה, עם מינימום תופעות לוואי. ככל שהחולים ישכילו להקדים בנטילת התרופות, כך יוכלו לחזור לתפקוד רגיל. קיימות בשוק תרופות מכמה קבוצות:

• אמינוסליצילטים ASA-5 (רפאסל, פנטסה, אסקול): תרופות אנטי דלקתיות, המיועדות לחולים עם מחלה קלה של המעי הגס או המעי הדק הסופי.

• סטרואידים: ניתנים כאשר מדובר במחלה בינונית עד קשה.

• אימונומודולטורים (מדכאי מערכת החיסון - אימורן, פורינטול, מטוטרקסט): אלו יכולים לסייע בשמירה על הפוגה מהמחלה, וניתן לשלבם עם סטרואידים בשלב ראשון.

• טיפולים ביולוגיים (רמיקייד, יומרה): אלו מיועדים לחולים הסובלים ממחלה פעילה בדרגה בינונית עד קשה, או מחלה פיסטולרית. תרופות אלו מדכאות מעט את המערכת החיסונית, ולכן החולה חשוף יותר לזיהומים. לאחרונה אישר ה?FDA טיפול ביולוגי חדש לחולי קרוהן וקוליטיס כיבית – ודוליזומב, הפועל באופן ממוקד על מערכת העיכול בלבד. הטיפול בוודוליזומב מפחית את תסמיני המחלה ומסייע בשמירה על איזון ורגיעה.

פרופ' רמי אליקים הוא מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בבית החולים תל השומר