וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קשה להירדם? שימו את הסמארטפון בצד

15.4.2014 / 13:00

למה כל כך הרבה אנשים סובלים מהפרעות שינה, מה המסך של הסמארטפון עושה לאיכות השינה שלנו ומה קורה לאנשים שסובלים מג'ט לג תמידי? הכתבה שתשאיר אתכם ערניים

אילוסטרציה. ShutterStock
הבעיות שלנו לא הולכות לישון בלילה/ShutterStock

למרות ששינה הייתה שם מאז ומעולם, רפואת השינה היא תחום חדש יחסית שנחקר בעיקר בעשורים האחרונים. עם השנים מתברר כי שינה טובה היא הרבה מעבר לערנות מול עייפות. מדובר בתהליך שאחראי על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו.

עוד על שינה:
לא נרדמים? פורום הפרעות שינה
מסיבת פיג'מות עם ההורים
רוצים זוגיות ארוכה? לכו לישון

שינה אצל מבוגרים אמורה לארוך שש עד שמונה שעות, ובממוצע - שבע וחצי שעות. כל שינה קצרה מכך פוגעת באופן כרוני בבריאות. שינה מחולקת למחזורים, כל מחזור אורך כשעה וחצי ולכן עדיף לישון בכפולות אלה.

למעלה מ-30% מאוכלוסיית הישנים סובלים מהפרעות בשינה, וההפרעות האלה עלולות להפריע למהלך התקין של החיים: נדודי שינה, הפרעות נשימה בשינה, הפרעות בתזמון שעות העוררות וההירדמות ועוד.

"הלילה והיום מהווים רצף אחד. למרות התחושה שבלילה הכל רגוע – מתרחשים בגוף בלילות תהליכים רבים לא פחות מאשר במהלך היום", מסביר פרופ' ירון דגן, מנהל המכון לרפואת השינה באסותא מרכזים רפואיים, "רופאים לומדים לטפל באדם הער בלבד. אלא שגם באדם הישן חיוני לטפל וכדי שלא נקבל תמונה חלקית על מצבו הבריאותי של האדם, יש להסתכל על רפואת הבוקר ורפואת הלילה כעל רצף אחד".

לדברי פרופ' דגן, יש מחלות שהן ספציפיות ללילה, אבל גם רוב המחלות של היום לא הולכות לישון בלילה. "אם לאדם כואב – הכאבים ממשיכים להתקיים בלילה ולפעמים מפריעים למהלך שינה תקין", הוא מסביר.

דור המסכים: זיהום אור

כיום, מספר פרופ' דגן, מובילים במכון לרפואת השינה באסותא מחקר העוסק בהשפעה של החשיפה לאור הנובע ממסכים כמו מסכי פלזמה, סמארטפונים, לפטופים וכדומה, בשעות שונות של היממה ובעוצמות שונות. "זה לדעתי הסיפור של התקופה שבה אנו חיים", הוא אומר, "מדובר בעוצמות אור שיכולות לשבש אבל גם לתקן את השעון הביולוגי".

לדבריו, בשנים האחרונות מתחיל להצטבר חומר שמעלה את ההשערה שמסכים יכולים להיות זרז לערנות אבל גם לשינה. "יש אנשים שסובלים מנדודי שינה ואחרי ישיבה באור מסוים הם נרדמים, ולעומתם ישיבה מול מסך יכולה לגרום לאדם לחוש ערני, כך שאם הוא יישב מולם בלילה הוא לא יישן ואם הוא יישב מולם בבוקר – זה יעיר אותו".

המחקר עוסק ב"לייט פולושן", כלומר - זיהום אור. "הגענו למסקנה שסוגים שונים של אור עלולים למנוע הפרשה של מלטונין ובכך גורמים לא רק לעייפות אלא לתחלואה שמגיעה עד מקרים של סרטן, בקרב עובדי משמרות לילה. חלק מהמחקרים שלנו בודקים כיום את החשיפה של ציבורים גדולים לבעיות אלה. זה העתיד", אומר פרופ' דגן.

טאבלט. GettyImages
למסכים יש השפעה על הבריאות שלנו/GettyImages

אם המחקר יגלה שזה אכן המצב, יהיה צורך ליצור סביבת עבודה עם אור נכון לעובדי המשמרות. גם לכל המסכים שסביבנו יהיה צורך למצוא פתרון. "למצוא את המסכים עם עוצמות האור הנכונות, ללמוד מתי כדאי לצפות ומתי לא, אולי ישתמשו במגני מסך או במשקפי הגנה. הכל פתוח", הוא מוסיף.

אילו הפרעות שינה מוכרות כיום?

יש הפרעות שינה מזדמנות, בעיקר בתקופות לחץ, ויש הפרעות כרוניות. גם נחירות הן סימן להפרעות בשינה. יש מי שהם נחרנים ללא הפרעות נשימה, פשוט כתוצאה ממבנה הלוע ויש מי שיש להם מאמץ נשימתי שגורם לנחירה. ככלל, נחירה אינה מסוכנת, אבל היא מטרידה. "יש מי שחושבים שהם ישנים מצוין אבל מתעוררים עייפים וגם להם מומלץ להיבדק", אומר פרופ' דגן.

הפרעה נוספת היא דום נשימה בשינה. "לא מדובר בדום נשימה במובן של דום לב. הנשימה לא פוסקת לחלוטין ולא מתים מהפסקת נשימה ולכן המונח אינו מדויק. המושג מכונה 'תסמונת הפסקות נשימה'", מבהיר דגן.

התסמונת הזו נובעת מסיבות גנטיות, מבעיות עודף משקל, רפיון השרירים וכדומה. "מדובר בילדים ומבוגרים, גברים כנשים, שמפסיקים לנשום למשך כ-10-15 שניות מספר פעמים בשעה" מסביר פרופ' דגן, "בכל הפסקת נשימה כזו מוזרם פחות חמצן למוח ותהליכי הפרשת חומרים חיוניים לגוף לא מתקיימים. למרות שאין כאמור סכנת מוות מידית, הפרעה זו מהווה גורם סיכון לאירועים מוחיים, מחלות לב, יתר לחץ דם, אימפוטנציה ועוד".

טיפול אפשרי לבעיה זו הוא מכשיר עזר לנשימה הנקרא 'סיפ אפ' (CPAP) הבנוי ממסכה לאף ומכשיר קטן ליד המטה המזרים אוויר ומונע את הפסקות הנשימה וגם מצמצם את הנחרנות.

חיות לילה

יש אנשים שערים בלילה וישנים ביום, ולא מצליחים אחרת. "מדובר באנשים הסובלים מהפרעות בתזמון השינה – הם חיים בג'ט לג תמידי, לא מצליחים להירדם לפני שתיים בלילה, קמים לקראת הצהרים וכל שעון הרעב והריכוז שלהם זז אף הוא", אומר דגן.

לדבריו, מדובר בתופעה שלא מוכרת לרוב הרופאים וגורמת סבל רב שמתבטא בחוסר יכולת לתפקד בבית כמו שצריך, לעבוד בעבודות יומיות רגילות. אנשים שסובלים מג'ט לג תמידי נחשבים לא פעם לבעלי הפרעות קשב וריכוז ולעצלנים, שלא באשמתם.

"הבשורה החיובית היא שאפשר לאבחן את התופעה בקלות ולטפל בה באמצעות כדורי מלטונין - הורמון הקיים בגופנו הנחשב למתאם השעון הביולוגי וגורם לנו לישון בחושך. ברגע שמוצאים מה יש להם, האבחנה מסירה מהם את כובד 'האשמה'", מבטיל דגן.

חלק ניכר מבעיות השינה, קשור לא רק למסכי הפלזמה והסמארטפונים, אלא לאורח החיים המערבי התובעני, ללחץ, לשעות השינה הדלות, לחשיפה מועטה לשמש. "יש כיום בעיה קשה של ניהול שעות הערות. אנשים ישנים פחות שעות מאשר בעבר כי אין להם אפשרות אחרת או שהם מתכננים לא נכון את היממה. הם נוטלים חטיפי אנרגיה או משקאות מעוררים, אבל לו ישנו כמו שצריך – היו מתפקדים יותר טוב".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully