מה אתם באמת יודעים על סוכרת?

בסרטון: מגפת הסוכרת לא פוסחת גם על ילדים

מחלת הסוכרת הפכה למגיפה עולמית. כיום חיים בישראל יותר מחצי מיליון סוכרתיים, ועוד חצי מיליון טרום סוכרתיים, כאשר 80 אחוזים מתוכם כלל לא מודעים למצבם. כמו כן, סוכרת שאינה מאוזנת עלולה לגרום למחלות לב וכלי דם (כגון התקפי לב ואירועים מוחיים) וכתוצאה מכך - למוות. סוכרת עלולה לפגוע גם באברים נוספים, כגון הכליות, הרשתית והעצבים. טיפול מוקדם ומיטבי במחלה מונע את סיבוכיה, ובשביל זה צריך להכיר את המחלה היטב. לרגל יום הסוכרת הבינלאומי שחל היום (רביעי) הנה כמה מיתוסים על המחלה שכדאי לבחון מחדש.

עוד בנושא:
האם הטיפול שמעלים סוכרת באמת עובד?
צרות של גדולים: למה יותר ויותר ילדים חולים בסוכרת מבוגרים?
מתוק לו: 4 סימנים שהסוכר שלכם גבוה

לא נכון. פחמימות, ובדרגה נמוכה יותר חלבונים, הם הגורם העיקרי המשפיע על רמות הסוכר בדם. אבל לא רק, מזון הוא רק פקטור אחד מתוך מספר גורמים משפיעים.

1. סטרס - סטרס הנובע מכאב, מריבות עם אדם יקר, או תקופה לחוצה בעבודה יכולים להשפיע על איזון הסוכר ולעלות את רמת הסוכר בדם.

2. מחלה - דלקת או מצב חולי אחר בגוף, גורמים לתנגודת לאינסולין ויכולים לגרום לעליית רמות הסוכר בדם. בזמן מחלה יש להתייעץ עם הרופא המטפל לשינוי זמני בכמות הטיפול התרופתי בכדי לשמור על איזון הסוכר.

3. פעילות גופנית - אימון מאומץ גם יכול להעלות את רמת הסוכר בדם. מומלץ לבצע בדיקות סוכר לפני הפעילות ואחריה בכדי לצפות את ההתנהגות הסוכר ולטפל בהתאם.

לא נכון. במסגרת תפריט מאוזן הכולל ספירת פחמימות, גם אדם סוכרתי יכול לשלב אכילת פירות, כאשר ההמלצה היא לצרוך עד 2 פירות ביום לסוכרתיים שרמת הסוכר בדם שלהם מאוזנת. מומלץ לאכול ביחד עם הפרי 7 שקדים או שני אגוזי מלך, אשר יאטו את ספיגת הסוכר בגוף ובכך ישפיעו על המדד הגליקמי של הארוחה. כמו כן, מומלץ לפזר את אכילת הפירות לאורך היום ולא לצרוך אותם בבת אחת.

לא נכון. אנשים רבים אוהבים לשתות מיצים אך אינם אוהבים לאכול פירות. חשוב לדעת כי מיץ הוא מקור לסוכר זמין שמעלה במהירות את רמת הסוכר בדם, ולכן עדיף לאכול את הפרי בשלמותו. קליפת הפרי עשירה בסיבים תזונתיים התורמים לעיכול, לשובע ולהאטת קצב פירוק וספיגת הסוכר בגוף. כוס מיץ סחוט (כ-200 מ"ל) שווה לאכילת 2 פירות, כך שמבחינה קלורית משקה מיץ קנוי יכול להכיל כ-5 פירות ויותר מעבר לכמות הסוכר והקלוריות הגדולה.

נכון, חלקית. פעילות גופנית בדרך כלל מורידה את רמות הסוכר, אך מגוון של תרגילים שמבוצעים בעצימות גבוהה (ספינינג, ריצה מהירה לטווח קצר, אימוני כוח) עלולים דווקא להעלות את רמות הסוכר.

לא נכון. בעבר הדעה הרווחת הייתה שטיפול בהיפוגליקמיה מצריך שתי תרופות: גלוקוז שנספג במהירות וחטיף לאחר מכן. בכדי לטפל בהיפוגליקמיה יש לאכול או לשתות 15 גרם של פחמימות שמתפרקות מהר (לדוגמה, 3-4 טבליות גלוקוז של 4 גרם, בקבוקון נוזל גלוקוז או חצי כוס מיץ מתוק), יש להמתין 15 דקות ולבדוק את רמת הסוכר בדם, ורק במידת הצורך יש לחזור שוב על הטיפול. בדרך כלל 15-30 גרם פחמימות פשוטות יספיקו בכדי להעלות את רמת הסוכר לטווח התקין וזה תלוי בחומרת ההיפוגליקמיה.

אכילה מרובה בזמן היפוגליקמיה עלולה לגרום לעליית רמות הסוכר בדם מעבר לטווח הרצוי. כאשר מטפלים בהיפוגליקמיה, מומלץ לדלג על שימוש בשוקולד או בעוגיות. זאת בגלל שכמות השומן הרבה שבהם מצריכה זמן רב יותר כדי לגרום לרמת הסוכר בדם לעלות.

לא נכון. טיפול באינסולין יכול להביא לאיזון טוב יותר ולשיפור בבריאות ואיכות החיים של החולה. במקרים רבים דווקא דחיית השימוש באינסולין, עלולה לגרום להחמרה משמעותית ולסיבוכים במחלת הסוכרת.

התפיסה הרפואית כיום היא שכדאי לטפל כמה שיותר מוקדם, על פי הגישה שנקראת זיכרון מטבולי, לפיה אם תתחיל בטיפול אינטנסיבי בשלב מוקדם, הגוף יזכור זאת ויגיב בהתאם גם בהמשך. גם ההפך הוא נכון. אם אינך מגיע לאיזון גליקמי טוב בתחילת הטיפול כי אז הסיכויים שלך לפתח סיבוכים גבוהים במידה ניכרת בעתיד, גם אם בשלב מאוחר יותר של המחלה התחלת בטיפול אינטנסיבי.

נכון. אחד הסיבוכים המידיים והקשים של הסוכרת הוא "חמצת קטוטית" המופיעה כאשר רמות הסוכר בדם עולות לערכים מאד גבוהים, מעל 300 עד 400 מ"ג/ד"ל, בעיקר בסוכרת מסוג 1 אך עלולה להופיע גם בסוג 2. בעצם מדובר במצב חירום המחייב טיפול מהיר בנוזלים ובאינסולין לתוך הוריד. הלוקים בסיבוך זה חשים חולשה, בחילה, הקאה וכאב בטן. אם לא מקבלים טיפול בזמן, המצב עלול להידרדר ואף לסכן את חיי החולה. לכן, חשוב להשתמש במערכת לבדיקת סוכר וקטונים בדם.

לא נכון. מחלת הסוכרת ידועה עוד משנת 100 לפנה"ס ביוון העתיקה, ואובחנה כמחלה שכרוכה בהטלת שתן מוגברת וצימאון, מצב שבו המים זורמים בגוף ישר למוצא. פירוש השם סוכרת הוא שתן מתוק מדבש, על שם כך שבעבר היו טועמים את השתן ובודקים את רמות הסוכר בגוף.

ד"ר מריאנה ירון, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה במרכז DMC לטיפול בסוכרת ובמכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם במרכז רפואי ת"א ע"ש סוראסקי