לפעמים, יציאה להליכה או לטיול יכולה מאוד לעזור לנו לנקות את הראש, להפיג מתח ולחלץ לא רק את העצמות אלא גם את המחשבות והנפש. אבל האם היא יכולה לסייע גם בהתמודדות עם מצב נפשי חמור יותר כמו דיכאון, למשל?
כריס למנסקי, צעיר בן 26 מקליפורניה, היה שקוע בהתקף נוסף של דיכאון כשהחליט באפריל 2016 לצאת למסע רגלי מטורקיה לפורטוגל, בתקווה שזה יעזור לו להתמודד עם השפל הנפשי שחווה. הוא החל את מסעו בן 9,656 הקילומטרים באיסטנבול, כשלאורך כל הדרך הוא מעדכן על התקדמותו בבלוג שלו, לצד תמונות מרהיבות שצילם. הוא סיים אותו בפורטוגל שאליה הגיע באוקטובר האחרון 18 חודשים לאחר שיצא לדרך.
עוד בנושא:
סובלים מדיכאון? יכול להיות שהמוח שלכם מנסה לעזור לכם
המאכלים שעלולים להחמיר תסמיני דיכאון
היתרון המפתיע של הליכה על חוף הים
למנסקי בפורטוגל - נקודת הסיום של המסע
למנסקי מימן את מסעו בעזרת חסכונותיו וכסף שהרוויח מנגינה על יוקללי ברחובות לאורך המסלול שלו, וגם בעזרת תרומות שנאספו על ידי תומכים וגולשים שעקבו אחרי הבלוג שלו. "האתגר הכי גדול עבורי בהתחלה היה ללמוד איך לצעוד לאורך כבישים מהירים ואיך להתעלם מהרגליים הכואבות שלי", סיפר למנסקי בראיון לאתר לונלי פלנט. "מרגע שהתרגלתי לזה שלא נוח לי, נדמה שהאתגרים הלכו והתרחקו ממני והתחלתי ליהנות מכל אתגר פיזי שחיכה לי בדרך. מכאן והלאה, האתגר האמיתי שלי היה מנטלי והתבטא בניסיון שלי לנסות לא לקחת שום סיטואציה שנקלעתי אליה יותר מדי ברצינות. אחת המחשבות שעזרו לי בדרך כלל היתה: 'הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך כרגע הוא שתיהרג באיזו תאונה וגם אז, לא יהיה טעם שתדאג, כי אתה תהיה מת. אז למה לדאוג מלכתחילה?'"
הפעמים היחידות שבהן הרגיש שלילי לדבריו, היו כשסבל מרעב, עייפות או חשק לסיגריה, אבל גם במצבים האלה הוא לרוב ניסה להתמודד באמצעות הומור עצמי. "עדיין הייתי צריך למצוא לעצמי מזון ומקום לישון בו בלילה, אבל אחרי כמה חודשים של הליכה בהרי מזרח אירופה פשוט הפסקתי לדאוג לגבי משאבים קיומיים ופשוט השארתי את עיני פקוחות להזדמנויות שייקרו בדרכי ווידאתי שהצידה שלי תספיק גם לתרחישים הגרועים ביותר", הוא מספר.
בזמן המסע למנסקי התאהב בדרך החיים הזאת והחל לשכוח מחייו הקודמים. הוא אומר שהוא גילה שעבורו, הליכה היא המפתח לאושר והעצה שלו לאחרים ששוקלים לצאת למסע דומה, היא פשוט לצאת החוצה ולעשות את זה: "אל תתנו לפחד מהבלתי ידוע לעצור אתכם מלעשות את הצעד הראשון הזה".
"כל מה שאתם יכולים לעשות כדי להתכונן לגרוע מכל הוא להודות בינכם לבין עצמכם שיהיה פעמים רבות שבהן תשנאו את המסע. אולי אפילו תשנאו את עצמכם על שיצאתם למסע, אבל הרגשות האלה ייעלמו אחרי שתצעדו עוד 10 קילומטרים בערך", אמר למנסקי.