סדרה של ניסויים בתרופות מדור חדש למניעת מיגרנה נראית מבטיחה, ונראה שהן יוכלו להיכנס לשוק כבר בשנה הבאה. זוהי בשורה גדולה למיליוני האנשים הסובלים ממיגרנה ברחבי העולם, כיוון שאפשרויות הטיפול הנוכחיות מוגבלות ואין תרופות ספציפיות נגד התופעה שממררת את חייהם של המונים.
מיגרנה מזוהה מעל הכול עם כאב ראש, אבל למעשה היא כוללת מגוון רחב של תסמינים, ובהם כמו בחילה, הקאות, עייפות ורגישות לאור ולרעש. כל מי שהתמודד אי פעם עם מיגרנות חוזרות יודע שיש תרופות רבות בשוק, אך אף אחת מהן אינה ספציפית למיגרנה. במקום זאת מדובר בתרופות שנועדו לטפל במצבים אחרים, כמו דיכאון, יתר לחץ דם או אפילפסיה, ולכן יש להן תופעות לוואי רבות. לכן תרופה שתתמקד רק במיגרנה עשויה להיות חדשה מרעישה.
עוד בנושא:
האם מיגרנות בכלל נועדו להגן על המוח שלכם?
על סוגי כאב ראש והדרכים להתמודד אתם
תרופות כאלו נמצאו בשני ניסויים קליניים שתוצאותיהם פורסמו בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine. באחד הניסויים פותח נוגדן ספציפי נגד הקולטן לחלבון CGRP, שקשור להעברת תחושת כאב וממלא תפקיד במחלה. נוגדן הוא מולקולה חלבונית שמערכת החיסון שלנו משתמשת בה כדי לנטרל ספציפית חומרים מסוימים שפולשים לגוף. אצל חולי מיגרנה נמצאה עליה של בערך פי 2 ברמה של CGRP בדם במהלך ההתקפות. עליה זו היתה כה מובהקת, עד כדי כך שאפשר להבדיל בין חולי מיגרנה לבין אנשים בריאים, וגם בינם לבין אנשים עם כאב ראש אינו מוגדר כמיגרנה רק לפי רמת CGRP בדם. מכאן שלחלבון זה חשיבות מכרעת במחלה ולכן נטרול ההשפעות שלו עשוי לסייע בטיפול בה.
ירידה של 50 אחוזים
במהלך הניסוי הזריקו את התרופה, שנקראת Erenumab, כטיפול מונע למיגרנה אפיזודית מיגרנה שמופיעה מדי פעם, פחות מ-15 ימים בחודש ל- 955 חולים ב-121 אתרים שונים. נכון להיום זו התרופה היחידה שחוסמת את הקולטן ל-CGRP במוח.
התרופה, שניתנה במשך שישה חודשים בזריקה תת-עורית, הפחיתה את מספר התקפות המיגרנה באופן דרמטי: מחצית מהחולים שקיבלו את המינון הגבוה דיווחו על ירידה של 50 אחוזים או יותר במספר הימים בחודש שבהם חוו מיגרנה. "התוצאות מייצגות עבור החולים מעבר אמיתי מטיפולים שנועדו למטרות אחרות ושאינם מובנים די הצורך, לטיפול ספציפי למחלה", אומר החוקר המוביל פטר גואדסבי (Goadsby) מקינגס קולג' בלונדון בראיון לאתר "Science Alert"
תרופה אחרת, בשם Fremanezumab, מתוצרת חברת טבע הישראלית, נבדקה על 1,130 חולי מיגרנה כרוניים בניסוי קליני אחר. הזרקה שלה למשך 12 שבועות הפחיתה בכשליש את מספר הימים בחודש שבהם החולים חוו מיגרנה, מ-13.2 ל-8.5. שלא כמו Erenumab, התרופה הזו מכוונת למולקולת ה-CGRP עצמה, ולא לקולטן שלה. במקרה של שתי התרופות, לא נרשמו תופעות לוואי בהשוואה לפלצבו.
בשני הניסויים נראה יתרון ברור של התרופה על פני תרופת דמה (פלצבו), אבל יידרש מחקר נוסף כדי לקבוע אם הן אכן יעילות ובטוחות לטווח הארוך. דבר אחד בטוח אנו צפויים לשמוע יותר ויותר על נוגדנים ל-CGRP, שכן שתי חברות נוספות מפתחות גם הן גרסה לנוגדנים אלה ונראה שלפחות אחת מארבע החברות הללו תוציא את התרופה לשוק בשנה הבאה. יש לקוות שהתחרות בתחום תפחית במידת מה את מחיר הטיפולים, שמוערך כעת ב-8,500 דולר לשנה לפחות.
באתר העמותה הבריטית Migraine Action, שמסייעת לחולי מיגרנה, אמר גואדסבי, "הניסוי הקליני מייצג צעד חשוב מאין כמוהו לקראת הבנה של מיגרנה וטיפול יעיל יותר בה". ומנכ"ל העמותה סיימון אוונס (Evans) הוסיף, "יותר מדי פעמים ממעיטים בערכה של המיגרנה כסתם כאב ראש, כשבפועל מדובר במצב בריאותי כרוני ומתיש שיכול להרוס חיים. אנו מקווים שמתחיל שינוי אמיתי באופן שבו המצב הזה מטופל".
ד"ר עידו מגן מתמחה בכיר במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון