האישה שמסוגלת להריח פרקינסון עוזרת לפתח בדיקה לאבחון מוקדם של חולים

אישה שמסוגלת להריח את מחלת הפרקינסון סייעה למדענים במחקר שהצליח לזהות 10 מולקולות, שעשויות להוביל לפיתוחה של בדיקה לזיהוי המחלה. יכולתה הייחודית של ג'וי מילן בת ה-67 לאתר את המחלה בעזרת חוש הריח שלה בלבד נבדקה בתנאי מעבדה והתוצאות הדהימו גם את הרופאים והחוקרים.

הכישרון הייחודי שלה התגלה בנסיבות מצערות – לס, בעלה של ג'וי, חלה במחלה ובסופו של דבר מת כתוצאה ממנה לפני כשנתיים, בהיותו בן 65.

עוד בנושא:
מחקר מדאיג: הקשר בין מוצרי חלב דלי שומן ומחלת הפרקינסון
הפרעת השינה שעלולה להיות סימן מקדים למחלת הפרקינסון
6 סיבות שיגרמו לשתן שלכם להריח מוזר

החוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר נחשפו לראשונה לאפשרות שלמחלת הפרקינסון יש ריח ייחודי ובר זיהוי לאחר ששמעו את סיפורה של מילן. בעלה של ג'וי אובחן כחולה במחלה בגיל 45, אולם לטענתה היא הבחינה בריח יוצא דופן בעל ניחוח מאסק שנדף ממנו כמה שנים לפני האבחון. מילן, אחות שפרשה לגמלאות, ביצעה את הקישור בין הניחוח הזה ובין המחלה רק מאוחר יותר כאשר הבחינה שאותו ריח שהכירה מבעלה נודף גם מעוד משתתפים בקבוצת התמיכה לחולי פרקינסון שאותה נהג לס לפקוד.

במהלך כנס שעסק במחלה, פנתה לכמה מדענים וסיפרה להם על היכולת שלה להבחין בריח ספציפי שמאפיין חולי פרקינסון. ואלה בחנו את היכולות שלה בניסוי מפוקח, שבמסגרתו ריחרחה וזיהתה נכונה את חולצותיהם של חולי פרקינסון. אבל זה אפילו לא הדבר הכי מרשים שקרה בניסוי הזה – מילן זיהתה את הריח הקשור במחלה גם באחת החולצות מקבוצת הביקורת, של מי שהיו אמורים להיות אנשים בריאים. החוקרים חשבו בתחילה שמדובר בטעות או סטיית תקן, אולם בעליה של אותה חולצה אובחן 3 חודשים לאחר מכן כחולה בפרקינסון.

"אני שייכת לענף זעיר באוכלוסייה שנמצא איפשהו בין כלב לבן אנוש – ואני לא מתייחסת לזה כעלבון. להיפך, אני חושבת שזה די נחמד שחוש הריח שלי טוב יותר משל רוב בני האדם", אמרה מילן. היא שחזרה את האירוע שבו הבחינה לראשונה בריח הייחודי: "התיישבנו בפגישה של קבוצת התמיכה, שתינו תה, ואמרתי לבעלי 'האנשים האלה מריחים כמוך'. בהתחלה הוא לא הבין מה אני אומרת, אז הסברתי לו והוא אמר: 'אנחנו חייבים לנסות את זה שוב'. כשחזרנו הביתה אמרתי לו שזה מדהים כי יש רמות שונות של הריח, אבל הוא בהחלט נוכח".

כיום, האבחון של מחלת הפרקינסון עדיין נעשה באותה שיטה שבה השתמש ג'יימס פרקינסון, שהיה הראשון לזהות את המחלה (הקרויה על שמו) בשנת 1817, ומבוססת על הערכה קלינית של התסמינים. כעת מקווים החוקרים שבעזרתה של ג'וי מילן וחוש הריח המשוכלל שלה יצליחו לפתח שיטה חדשה ויעילה יותר שתוכל לעזור לחולים פוטנציאליים במחלה. החוקרים הצליחו לזהות מולקולות ייחודיות שמרוכזות על עורם של חולי פרקינסון, ולדבריהם הם קרובים מאוד לזהות מהו החומר שמעניק להן את הריח הייחודי שלהן.

אחד האנשים הראשונים שמילן פנתה אליהם כדי לספר על יכולת ההרחה הייחודית שלה היה ד"ר טילו קינאת', מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת אדינבורו, שגייס למשימה את פרופ' פרדיטה באראן, מומחית לאנליזה כימית מאוניברסיטת מנצ'סטר, בניסיון לבודד את המולקולות הספציפיות שאותן מצליחה מילן להריח. הבטחתה האחרונה של ג'וי מילן לבעלה המנוח לפני שהלך לעולמו היתה לדבריה, שהיא תעשה כל שביכולתה כדי לבדוק האם היכולת הייחודית שלה יכולה להועיל לחולים אחרים ולחסוך סבל ממשפחות אחרות.