אתם יושבים במסעדה, אוכלים מנה ועוד מנה, עד שאתם מרגישים שאכלתם מספיק בשביל שבוע שלם, ואז המלצרית ניגשת עם שאלה שמשום מה אתם לא יכולים לעמוד בפניה: "תרצו תפריט קינוחים?" דקה אחת קודם לכן, נשבעתם שסיימתם את הרומן עם אוכל לזמן הקרוב, ועכשיו אתם כבר "יורדים" על עוגת שוקולד עם קצפת וגלידה בצד. אז למה זה קורה? ממה נובע הצורך הבלתי מוסבר הזה להתעלל בגוף שלנו בשביל כמה שניות נוספות של עונג?
עוד בנושא:
רעבים? מסתבר שיש לזה גם יתרון משמעותי למוח שלכם
7 סיבות אפשריות לכך שאתם רעבים כל הזמן
למה אנחנו עצבניים יותר כשאנחנו רעבים?
אתם בוודאי זוכרים שכשהייתם ילדים ודרשתם באובססיביות את הקינוח לפני הארוחה, אמא אמרה שלא תקבלו כלום עד שתרוקנו את הצלחת. כעת, מחקר חדש מציע שההרגל החינוכי הנפוץ הזה הוא האשם העיקרי בהפרעת האכילה הקולקטיבית הזאת שרובנו סובלים ממנה כיום.
את התיאוריה הזאת פיתחו חוקרים מאוניברסיטת ורמונט שבארצות הברית. הם החליטו לבחון אותה דווקא בעזרת עכברות, אך מאמינים כי מדובר במנגנון התנייתי שעובד באותה הצורה גם בקרב בני אדם. החוקרים נתנו ל-32 עכברות לאכול כמה שירצו, ונתנו קינוח רק לאלו שאכלו עד שהתמלאו. כך הם בנו התניה במוחן, לפיה הן מתוגמלות על אכילה כשהן מלאות. בשלב השני ראו החוקרים שהעכברות הגיעו ביותר הזדמנויות למצב של אכילה מופרזת כדי לקבל קינוח.
החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Psychological Science מאמינים כי הניסוי הזה מלמד על התניה פסיכולוגית במוחנו, אשר מצליחה להתעלות על תחושת השובע. קביעה זו מצטרפת למחקר קודם שהוכיח כי רעב מושפע במקרים רבים מגורמים חיצוניים, ולא מצורך גופני. לדברי החוקרים, מה שאנחנו מרגישים ברגעים האלה הוא רעב אמיתי, אך אין לו שום קשר למחסור במזון בגוף.
"אם אתם מקשרים בין פעולת האכילה לכל דבר אחר, הקשר הזה הופך להרגל", הסביר ד"ר גארי פוסטר, המנהל הרפואי של ארגון Weight Watchers, בראיון לאתר הדיילי מייל. לדבריו של פוסטר, שלא היה מעורב במחקר, בניגוד לעכברים, לנו יש את האפשרות לבחור ולתקן את ההתניות שמזיקות לנו. כדי לעשות את זה, הוא מציע שכשאתם אוכלים, פשוט תאכלו, תהנו מהחוויה ואל תתעסקו בדברים אחרים. הוא מציע גם לא לאכול מול הטלוויזיה, או בקולנוע, טיפ שיהיה קשה לחלקנו לממש. זאת מכיוון שהפעולות האלה מעודדות החמרה של תסמיני האכילה הרגשית.
הקינוח מצית מחדש את המוח
על אף שהיינו שמחים להפיל את כל הבעיות שלנו על החינוך של ההורים, יש גם הסבר פיזיולוגי לעובדה שגם אם אתם עומדים להקיא, לא תוכלו לסרב לעוגה בסוף הארוחה. עוד בשנת 2003, סקירה נרחבת שפורסמה בכתב העת International Journal of Obesity מצאה שכשאנחנו אוכלים הרבה מטעם מסוים, כך פחות נרצה להמשיך לאכול אותו ונרגיש שבעים מהר יותר. זאת מכיוון שהמוח מפסיק להתרגש מהטעם ומפריש מהר יותר את הלפטין, הורמון השובע.
עם זאת, כשהקינוח מגיע, המחשבה על הטעמים החדשים מגרה את המוח, ושולחת אותות שגורמים לכם להרגיש שוב את תחושת הרעב. גם כאן, תמשיכו לאכול עד שהמוח יפסיק להרגיש את הגירוי, ואז תתפקחו ותבינו איזו טעות קשה עשיתם.
אז איך נמנעים מאכילה מופרזת? החדשות הטובות הן שמומחים מציעים שלא לוותר לחלוטין על הקינוח, כדי לא לחוות את התסכול והפספוס, שרק יגבירו את הכמיהה אליו. עם זאת, כדי להימנע מאכילת יתר, מומלץ לאמץ את אחד הטיפים המוכרים והקלים ביותר בתחום פשוט לאכול לאט. מחקרים הראו כי אכילה איטית מאפשרת גירוי גבוה יותר מכמות קטנה יותר. כך תהיו שבעים מהר יותר ותאכלו פחות.