ישנם לא מעט ברי מזל בעולם שהתברכו באהבה לפעילות גופנית - כזו שגורמת להם להיתקף ברגשות אשמה קשים כשהם מוותרים עליה. מנגד, יש את אותם האנשים שלא מבינים מה מוצאים בפעילות שגורמת להזעה מוגזמת, מאיצה את פעילות הלב ומכבידה על הנשימה. אולם, לא בטוח שידעתם שיש כאן גם קבוצה שלישית. היא נדירה יחסית ולא הרבה אפילו שמעו על קיומה, אך מדובר בקבוצה אמיתית לחלוטין של אנשים שפעילות גופנית ממש יכולה להרוג אותם בדיוק כמו אלרגיה לעקיצות דבורים או לבוטנים.
עוד בנושא:
האם פעילות גופנית באמת הופכת אותנו לרעבים יותר?
בחנו את עצמכם: איזה אימון גופני הכי מתאים לכם?
6 טיפים שיעזרו לכם להתחיל לרוץ וגם להתמיד
אלרגיה המערבת פעילות גופנית היא תופעה יחסית נדירה, ועל פי ההערכות ניכרת ב-50 מתוך 100 אלף בני אדם ברחבי העולם. התופעה אותרה לראשונה ב-1979 ועולם המדע טרם הצליח להבין למה היא מתרחשת. חשוב להבין כי רק חלק קטן מהאנשים שמאובחנים עם התופעה חווים תגובה אלרגית לפעילות הגופנית עצמה, בעוד רוב האנשים חווים אותה לאחר אינטרקציה של ההתעמלות עם גורמים פיזיולוגיים אחרים.
אצל חלק מהאנשים, התגובה האלרגית ניכרת אם הם מתעמלים לאחר שאכלו מזונות מסוימים (שלא גורמים לתגובה אלרגית ללא התעמלות). במקרים אחרים, הפעילות הגופנית דווקא מתנגשת עם תרופות מסוימות כמו משככי כאבים. בעבור חלק מהנשים שאובחנו עם התופעה, היא מורגשת בשלב במחזור החודשי שבו ניכרת רמה גבוהה של ההורמון אסטרוגן. זאת מכיוון שההורמון נקשר לתאים שאחראיים לתגובה האלרגית.
מומחים שבחנו את התופעה מצאו כי התסמינים לא משפיעים באותה הצורה על כל מי שסובל מהתופעה. אנשים שמצליחים לשמור על רמת כושר גבוהה יותר על אף האלרגיה להתעמלות, סובלים מהתסמינים פחות ממי שלא נחשב כבעל כושר גופני טוב. כמעט כל סוגי ההתעמלות עלולים לעורר את התגובה האלרגית, לרבות ריצה, ריקוד ורכיבה על אופניים. עם זאת, עדיין אין עדויות על אנשים שחוו תגובה אלרגית לאחר שחייה.
למה זה קורה?
תגובה אלרגית נוצרת כאשר מערכת החיסון מגיבה בצורה לא תקינה לחומר מסוים המתפקד כאלרגן. על אף שטרם נמצאה סיבה לאלרגיה לפעילות גופנית, תיאוריה אחת גורסת כי במהלך הפעילות, הדם מוזרם בקצב מהיר יותר, מה שמגביר גם את קצב הפעילות של תאי מערכת החיסון הרגישים לחומרים שונים. תאים אלו יכולים להיות רגישים למזונות או חומרים כימיים, אך להישאר רדומים, עד שההתעמלות תפעיל אותם.
תיאוריה אחרת מציעה שהתגובה האלרגית יכולה להיות קשורה דווקא לחיידקי המעיים. לדברי מומחים, הפעילות גורמת לשינויים בהרכב החיידקים במעי, שבמגע עם מזונות מסוימים עלולה לגרום לתגובה בלתי צפויה של הגוף. תיאוריה שלישית דווקא טוענת שבפעילות גופנית הגוף סופג יותר חומרים שעוברים במערכת העיכול, מה שמגביר את הסיכוי שנסבול מתגובה אלרגית לחומרים שאנחנו בלאו הכי יותר רגישים אליהם, אך לא צורכים בשיעורים גבוהים כל כך.
עם זאת, קשה לבחון את התיאוריה הזאת משום שקשה לייצר את התנאים שגורמים לה במעבדה. אולם, מה שהחוקרים כן יודעים, זה שאלרגיה הקשורה להתעמלות לא שונה מאלרגיות אחרות המוכרות לנו, וברגע שמאבחנים אותה, אפשר לטפל בה באמצעות תרופות אנטי-היסטמיניות והימנעות משילוב החומרים שגורמים לה.
אז איך תדעו אם אתם סובלים מהאלרגיה המשונה? קודם כל לא צריך להיבהל מכל הזעה מופרזת או עלייה בדופק. במקום זאת, חפשו תסמיני אלרגיה קלאסיים הכוללים קוצר נשימה משמעותי וחריג, נפיחות בפנים או גירוי ואודם בעיניים.