לפני שיהיה מאוחר: באיזה גיל חשוב לבצע בדיקת ראייה לילד?

אין דבר שחשוב לנו יותר מבריאותם של הילדים. לכן, כשמתעוררת בעיה בריאותית כלשהי, אנו נעשה הכול כדי להעניק לילדינו את הטיפול הטוב ביותר. אך מה לגבי בעיות שאנו לא מודעים לקיומן?

בשנים הראשונות לחייו, בהן הילד עדיין לא יודע להסביר את הבעיה או להגיד שכואב לו, המשימה שלנו כהורים היא לא רק לטפל בבעיה כאשר היא מתעוררת, אלא גם לאבחן אותה בזמן או למנוע אותה.

ישנם לא מעט תחומים בהם ניתן לעקוב אחר התפתחותו התקינה של הילד על פי מאפיינים חיצוניים, אך לא בתחום הראייה. כדי לעקוב כראוי ולוודא שההתפתחות אכן תקינה ותואמת את גיל הילד, חייבים לגשת לבדיקת ראייה אצל אופטומטריסט מוסמך.

ילד צעיר אינו יכול לדעת שמשהו בראייתו פגום, לא כל שכן לדווח עליו. במצב כזה, חוסר אבחון של הבעיה או הזנחה שלה עלולים לגרום להידרדרות הראייה ולנזקים לטווח ארוך. "מערכת הראייה של ילדים נבנית ומתפתחת בקצב מהיר במיוחד", אומר אורן פסקל, אופטומטריסט ואורטופטיסט M.S.C באופטיקליניק, מרשת "מכבי ממבט ראשון". "הפרעה במהלך התפתחות הראייה עלולה לפגוע בתפקוד העיניים וחדות הראייה, מה שעלול להפריע בהמשך בתפקודי הראייה היומיומיים".

משרד הבריאות פרסם המלצה רשמית לפיה חשוב לערוך לילדים בדיקות ראייה בשלוש נקודות בחיים: בגיל חצי שנה, פעם נוספת בגיל שלוש ושוב לפני הכניסה לכיתה א'. "גילאים אלו הם צמתים שבהן אמורות להתפתח אבני דרך חשובות בראייה ובתפקוד העיניים. כאשר אנחנו מזהים פגמים בתקופות אלו, ברוב המקרים אנחנו יכולים לטפל ולתקן את המצב לפני שייגרם נזק קבוע", מדגיש פסקל. את הבדיקות השוטפות האלו ניתן לערוך אצל רופא עיניים או אורטופטיסט מוסמך.

בגיל חצי שנה, התינוק עדיין אינו יכול להשיב על שאלות ולכן הבדיקה מבוססת בעיקר על מכשירים מפיצי אור, הבוחנים את מבנה העין. בדיקת העיניים כוללת בדיקת מעקב אחר חפץ, בחינה של מנח העיניים ושל יכולת התנועה שלהן ובדיקה של מצב האישונים, כולל בדיקת הרפלקס האדום. בדיקה של מנח העיניים ושל יכולת התנועה של גלגלי העיניים מאפשרות לאבחן, בין היתר, פזילה, מגבלה בהנעת גלגלי העיניים וצניחת עפעף. זהו אבחון חשוב מאוד שכן מצבים אלו עלולים לגרום ל"עין עצלה". בדיקת הרפלקס האדום מיועדת לוודא שמאחורי האישון לא קיימות בעיות כגון קטרקט או גידולים שונים, שעלולים להפריע להתפתחות הראייה.

בגיל שלוש הילד בדרך כלל מתחיל ללמוד כיצד להביע את עצמו וכבר אפשר לשאול אותו שאלות. לכן מקובל לבדוק את חדות הראייה באמצעות לוח סנלן, שעליו מצוירים ציורים. במהלך הבדיקה הילד מתבקש לזהות ציורים בגדלים שונים, ככל שהציור שמזהה הילד קטן יותר - ראייתו חדה יותר.

הבדיקה השלישית, לדברי פסקל, היא הבדיקה המעמיקה ביותר, שנועדה להעריך האם הילד מוכן לכיתה א' מבחינת תפקוד מערכת הראייה. "בבדיקה זו נעריך לעומק את היכולת הדו-עינית לקריאה מקרוב ולהסתכלות על הלוח מרחוק. הבדיקה חשובה ביותר להצלחתו של הילד בלימודים, מכיוון שעיניים בריאות וראייה תקינה הן מרכיב משמעותי בהתפתחות יכולות הקריאה והלמידה של הילד". בעיות שונות בראייה עלולות לגרום לילד כאבי ראש, עייפות, כפל ראייה וכל אלו עלולים להוות חסם התפתחותי ומכשול להצלחת הילד בלימודים, להסתגלות לבית הספר ולבניית בטחונו העצמי בחברת הילדים החדשה.

במסגרת תפקידו כאורטופטיסט, נתקל פסקל לא פעם בהורים החושבים שהילד סובל מהפרעות קשב וריכוז, כאשר בפועל הבעיה שונה לחלוטין. "לפעמים הורים מספרים לי שהילד היה תלמיד מצוין בכיתות א'-ב' ואז חווה ירידה חדה בלימודים", הוא מספר. "הרבה פעמים משייכים את זה לקשיי קשב וריכוז, כאשר למעשה הבעיה קשורה למערכת הראייה של הילד".

לדבריו, בעיות בראייה עלולות לגרום לילד להיות עצבני, לא מרוכז, להתקשות במבחנים ולסבול מכשלים בהבנת הנקרא. בגילאים מוקדמים, הילד לא ידע לזהות בעצמו שזו הבעיה וכאן נכנסת החשיבות של מודעות ההורים – לבדוק, לשאול ולאתר את הבעיה האמתית מאחורי הקושי הזה.

בהקשר הזה, מוסיף פסקל, קיים הבדל מהותי בין האתגרים הניצבים בפני הילד בשנתיים הראשונות ללימודים לבין השנים הבאות. "בגילאים בהם לומדים לקרוא, עד כיתה ב', האותיות גדולות יותר ולילדים קל יותר לעשות את זה", הוא מדגיש. "החל מכיתה ג', הילדים קוראים כדי ללמוד. בשלב זה הכתב נהיה קטן יותר ויש גם צורך להבין מה קוראים". לכן, בתקופה זו העומס על מערכת הראייה צפוי להיות גדול יותר, ואם יש קושי שמשפיע על התפקוד – סביר שהוא יורגש דווקא בשנה זו.

אחת התופעות הרפואיות הנפוצות ביותר בגילאים צעירים היא התפתחות עין עצלה - עין שיכולתה לראות מוגבלת מאוד. זהו מצב שבו העין בריאה, אבל מרכז הראייה במוח אינו מקבל תמונה ברורה וחדה ממנה. לתופעה זו יכולות להיות סיבות שונות הכוללות בין היתר פזילה, הפרעה בציר הראייה, או איכות תמונה ירודה באחת מהעיניים או בשתיהן.

"הסיבות האפשריות אמנם רבות, אך התוצאה אחת היא - פער גדול בחדות הראייה ובתפקוד הדו-עיני", מזהיר פסקל. לדבריו, הפער הזה בין שתי העיניים עלול להוביל, אם לא מטפלים בו כראוי, לפגיעה בראייה התלת-ממדית, לקשיים בהערכת מרחק, לתפיסת עומק לקויה ועוד. מדובר בליקוי שאם לא מטפלים בו בזמן, הוא עלול להחמיר ולהפוך לבלתי הפיך.

החדשות הטובות הן שניתן בהחלט לטפל בעין עצלה לפני שהמצב יחמיר, אבל כדי לעשות זאת חשוב לאתר את הבעיה מוקדם ככל האפשר. הטיפולים מגוונים וכוללים בין היתר תיקון פזילה בניתוח, שימוש זמני ברטייה, טיפול באמצעות טיפות מטשטשות לעין הטובה לתקופה מסוימת, או תרגילים לשיפור המיקוד והסנכרון בין שתי העיניים.

לכן, כדי למנוע נזק לטווח הארוך – חשוב מאוד לא להמתין לסימנים ברורים לפגיעה בראייה של הילד. הקפידו על בדיקת ראייה סדירה במועדים המומלצים. אם עולה קושי או חשד לליקוי ויש ספק לגבי תפקוד העיניים של ילדיכם, מומלץ לפנות בהקדם לבדיקה אצל אופטומטריסט מוסמך.