רוב המטופלים באנטיביוטיקה מכירים את הכלל החשוב שלפיו גם אם מרגישים טוב יותר חייבים להמשיך וליטול את התרופה כדי להימנע מפיתוח חיידקים עמידים. הנחייה זו מוכרת בקרב כלל הרופאים, אולם אנליזה חדשה, שבחנה את כלל הידע המצוי בתחום, משנה כעת את חוקי המשחק. האנליזה נכתבה בין היתר על ידי מומחים מאוניברסיטת אוקספורד ובית הספר לרפואה בבריטון, ופורסמה בכתב העת הנחשב British Medical Journal. מומחים אלו ממליצים להפסיק ליטול את התרופה כשמרגישים טוב יותר, ולא להמשיך עד המועד שנקבע.
עוד בנושא:
דו"ח חדש חושף למה אנטיביוטיקה הפכה כל כך מסוכנת
מחקר ישראלי: האם בקרוב חיידקים טורפים יחליפו את האנטיביוטיקה?
האם האנטיביוטיקה החדשה נמצאת באף שלכם?
במאמר צוין כי "האמונה שהפסקת הטיפול באנטיביוטיקה בשלב מוקדם יותר מעודדת התפתחות של עמידות (חיידקים) לאנטיביוטיקה, לא מגובה בראיות. עם זאת, נטילת אנטיביוטיקה לפרק זמן ארוך מהנדרש בהכרח מגבירה את הסיכון".
התיאוריה המקובלת שמנחה את הטיפול באנטיביוטיקה קובעת שהטיפול הורג את החיידקים המזיקים, אבל התהליך לוקח שבוע ולפעמים יותר. על פי תפיסה זו, אם מפסיקים את הטיפול מוקדם, הורגים רק את החיידקים החלשים יותר, כאשר אלו שמצליחים לשרוד הם חזקים יותר, ואכן יחוסלו אם הטיפול יימשך, אך אם הוא ייקטע, הם יוכלו להשתכפל ולהפיץ עוד יותר את העמידות המוגברת שלהם. כך, בפעם הבאה שהאדם יחלה, החיידקים יהיו "חזקים" יותר, ויהיה קשה יותר לטפל בהם.
אולם, אחד ממחברי המאמר, פרופ' טים פתאו, מומחה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, אמר בראיון למגזין Time כי יש מעט הוכחות התומכות בתפיסה הרווחת הזאת: "תמיד יש אפשרות שקיצור משך הטיפול יגרום לזיהום לחזור, אך גם ההוכחות המועטות שאכן מצביעות על כך, מציעות שזה בטוח לעשות זאת (להפסיק את הטיפול), ושגם אם תתרחש חזרה של החיידקים, היא תהווה מטרד, יותר משתהווה סכנה".
מנגד, מדגישים המומחים, ישנם סוגי חיידקים שידועים ביכולת המוגברת שלהם לפתח מוטציות, וכאשר מטפלים בהם אכן חשוב להמשיך את הטיפול עד הסוף. ברשימה זו נכללים החיידקים שגורמים למחלת השחפת ולזיבה. הדבר נכון גם לזיהומים נגיפיים כמו HIV וצהבת B.
להפסיק או לא להפסיק?
"מדובר בעבודה מעניינת שהיא קריאת השכמה חשובה לעולם הרפואה, שבשנים האחרונות הופך למודע יותר ויותר לבעייתיות של שימוש יתר באנטיביוטיקה, הן ברפואת הקהילה והן בבתי החולים", מסביר רופא הבית שלנו, ד"ר עידן גורן. לדבריו, מחקר קליני שפורסם בכתב העת JAMA ב-2016 קבע כי טיפול אנטיביוטי בן חמישה ימים למטופלים ללא מחלות ריאה, שפיתחו דלקת ריאות, היה יעיל באותה מידה כמו טיפול ממושך יותר. עם זאת, הוא הדגיש כי "גם בעבודת מחקר זו, התנאי להפסקת האנטיביוטיקה כעבור חמישה ימים היה היעדר חום ביום הטיפול החמישי או אי יציבות קלינית".
את ההמלצה החדשה, מדגיש ד"ר גורן, חשוב לבחון בזהירות. "אם נתמקד למשל בשני זיהומים שכיחים בילדים, דלקת גרון ודלקת אוזניים, נראה שמחקרים שהשוו משך טיפול מקובל למשך טיפול מקוצר הגיעו לממצאים הפוכים. כך למשל בסקירה שפורסמה ב-Cochrane בשנת 2009 לא נמצא יתרון לטיפול בן עשרה ימים לדלקת גרון סטרפטוקוקלית בילדים, לעומת טיפול מקוצר בין שלושה עד שישה ימים".
"מנגד, מחקר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine ובחן טיפול מקוצר לדלקת אוזניים ביותר מ-500 ילדים, מצא כי הוא פחות יעיל מעשרה ימי טיפול", אמר ד"ר גורן, והוסיף כי במחקר זה נמצא כי הטיפול הארוך לא הגביר את שיעור החיידקים העמידים, בשונה מטיפול בן חמישה ימים.
בהמלצה החדשה ממליצים המומחים כאמור לקצר את משך הטיפול באנטיביוטיקה בזיהומים שכיחים כמו דלקת ריאות שנרכשה בקהילה, צלוליטיס וזיהומים בטניים. ד"ר גורן מדגיש כי "הנתונים שהציגו המומחים אכן הדגימו יעילות דומה לטיפול קצר יותר, אך כל אחת מהמסקנות מבוססת על מחקר בודד אחד".
אז איך אפשר לדעת מתי להפסיק ליטול את האנטיביוטיקה? בהקשר הזה החוקרים ממליצים שלא לקבל החלטות על דעת עצמנו ולהיצמד להוראות הרופא המטפל. הרופאים מתעדכנים כל הזמן בהנחיות החדשות, ומכירים גם את המאמרים האחרונים שפורסמו בנושא. לכן, הם בהחלט יוכלו לסייע לכם לקבל החלטה מושכלת יותר, המבוססת על ראיות ולא על השערות.