בבית החולים רמב"ם בחיפה נאבקו במשך יממה ארוכה על חייו של אמיר פרישר גוטמן, שטבע אתמול (שבת) מול חוף נווה ים שליד עתלית, אולם בסופו של דבר נאלצו לקבוע את מותו. כבר בצהריים הודיע מנהל בית החולים, ד"ר מיקי הלברטל כי "אין לנו עוד יכולות טיפוליות". לדברי הלברטל, "אפסו סיכויי ההישרדות של אמיר פרישר גוטמן. משפחתו עמו". הוא ציין כי לבו עוד פועם, אולם הבהיר כי אין עוד הליכים טיפוליים שניתן לבצע. הערב ד"ר ירון בר לביא, ראש מחלקת טיפול נמרץ ברמב"ם, אמר כי "המשפחה הייתה מאוד אצילית קיבלה את המצב בהבנה, לצערנו זה הסתיים במצב של מוות מוחי".
אנשים רבים חושבים שהמוות מתרחש כאשר הלב מפסיק לפעום והריאות מפסיקות לנשום, אבל מכונות הנשמה מלאכותיות ותרופות מסויימות יכולות להמשיך ולתמוך בתפקודים אלה גם כאשר המוח כבר לא יכול ומדובר על מוות מוחי. מוות מוחי מוגדר למעשה כמצב בלתי הפיך, שבו פעילות גזע המוח והמוח כולו פסקה. מכיוון שגזע המוח אחראי בין היתר על תפקודים כמו לחץ הדם, הכרה, דופק ונשימה ניתן לפרק זמן מסויים להמשיך לתמוך בגוף באמצעים מלאכותיים, לרוב לא יותר משעות עד ימים בודדים. פרק זמן זה הוא גם למעשה אותו חלון הזדמנויות שבו ניתן לשמר תפקוד של איברים שאותם ניתן לתרום, בפרק הזמן עד לקריסת מערכות הגוף.
איך נקבע מוות מוחי?
בכל בתי החולים בישראל ישנן וועדות שהוקמו לצורך קביעת מוות מוחי ומבצעות את אותה סדרת בדיקות בדיוק לשם קביעת מוות מוחי. צוותים שכוללים רופאים מומחים שעברו הכשרה ייעודית ועוסקים במקצועות רפואיים ספציפיים לפי המוגדר בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, קובעים מוות מוחי לאחר בדיקות שמראות היעדר פעילות מוחית על ידי סדרה של בדיקות נוירולוגיות ונשימתיות. הבדיקות יבוצעו רק לאחר שלילת גורמים שונים שיכולים לדמות מצב של מוות מוחי, דוגמת תת-חום גוף או תת-לחץ דם משמעותי, תרופות מסוימות והפרעות מטבוליות.
כאשר לא נמצאה סיבה הפיכה ימשיכו הרופאים באופן בלתי תלוי בסדרה של בדיקות קליניות ולפי הצורך בבדיקות מכשירניות ויצטרכו להגיע באופן עצמאי להחלטה. אם יש עדות לפעילות מוחית אפילו מינימלית ואם יש סימני חיים, התהליך מופסק ולא נקבע מוות מוחי. במצבים שבהם אין עדות לפעילות מוחית ולמעשה אין למטופל סימני חיים, המשמעות היא שהוא נפטר. כאשר מוכרז מוות מוחי נקבעת גם שעת המוות אבל לרוב התמיכה במערכות הנשימה והלב נמשכת על מנת לאפשר לבני המשפחה זמן להיפרד וגם לאפשר למשפחות שמעוניינות בכך, לתרום איברים של יקירם על מנת להציל חייהם של אחרים. חשוב לציין, שעצם הצורך בתרומת איברים להשתלות, אין בו כדי להשפיע על התהליך הסטנדרטי והמהימן של קביעת מוות מוחי.
כמו כן, צריך להבהיר שמוות מוחי שונה ממצב של תרדמת (קומה) או מצב וגטטיבי ("צמח"), שכן מוות מוחי הוא מצב של מוות מוחלט, ממנו לא ניתן לחזור לחיים.