יובש, גזים ובחילות: זה מה שקורה לגוף שלכם במהלך טיסה

בכל יום מופעלות כ-85 אלף טיסות מסחריות ברחבי העולם, ובהחלט נראה שבשנים האחרונות כמות האנשים שמרשים לעצמם לטייל ברחבי העולם עלתה פלאים. בעוד שטיסה לחו"ל יכולה להיות חוויה נפלאה ומלאת זיכרונות חיוביים, הרי שגם לנסיעות עלולים להיות סיכונים בריאותיים. רוב האנשים מודעים לנושאי הזיהומים הפוטנציאליים ומקפידים לפנות לקבלת ייעוץ וחיסונים לפני נסיעה ולשמור על כללי היגיינה הדרושים במהלך הטיול. אבל לא כל הבעיות מתחילות בטיול, חלקן יכולות להופיע עוד בדרך אליו, במטוס עצמו.

עוד בנושא:
7 טיפים לטיסה שקטה עם ילדים
למה האוזניים נסתמות בטיסות?
התפרצות חצבת באירופה: מי צריך להתחסן, ואיפה עושים את זה?

טיסה כרוכה במספר השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות על גופם של הטסים. שינוי הגבהים, שינויי הלחץ, התנודות ואפילו ההתרגשות עלולים להשפיע על נוסעים רגישים, ובייחוד על נוסעים חולים. אז מי נמצא בסכנה?

אנשים הסובלים מתחלואה משילוב של מחלות לב וכלי דם וממחלות ריאה עלולים להיות רגישים יותר משינויי גובה ולחץ אוויר. שינויים אלה עלולים גם להקשות יותר על חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), מחלת ריאות אינטרסטיציאליות או יתר לחץ דם ריאתי. מצבים רפואיים כרוניים נוספים שעשויים להחריף בגבהים כוללים גם מחלות לב מולדות ומסתמיות, מחלת לב תסמינית, אי ספיקת לב ודום נשימה בשינה. לכן, חשוב לוודא עם הרופא המטפל כי המחלות הללו מטופלות היטב ומאוזנות ככל שניתן לפני הטיסה.

בכל המטוסים המודרניים, הנוסעים והצוות נושמים תערובת של אוויר טרי וממוחזר. אומנם שילוב זה מאפשר וויסות טוב של הטמפרטורה ומסייע לשמור על קצת לחות, אבל המטוס - בייחוד בזמן שיוט בגבהים הגבוהים - מאופיין בסביבה יבשה מאוד עם לחות של סביב 12 אחוזים בלבד. האוויר היבש מייבש את הריריות בדרכי הנשימה, מייבש את העיניים, מגרה את הסינוסים ומייבש את העור.

וזה לא הכל. ריריות יבשות הן גם רגישות יותר להידבקות במזהמים שמגיעים בעיקר ממגע עם משטחים מזוהמים כמו מגשים, משענות יד, מסכי מגע וחדרי שירותים אבל גם משאיפה של מחוללים מהנוסעים שסביבנו.

למרבה הצער אי אפשר לשנות את האוויר במטוס, אבל אפשר להקל על חלק מתסמיני היובש. שתייה מרובה יכולה להקל על היובש בפה (ולשפר את ההרגשה הכללית), ותחליפי דמעות יכולים להקל על היובש בעיניים.

אם להאמין לסרטים ולסדרות שאנחנו רואים, בכל טיסה שנייה רופא מוזעק ממקומו לצורך הצלת חיים. המציאות היא לא ממש כזו. השכיחות בפועל של מקרי חירום רפואיים במהלך נסיעות מסחריות אינה ידועה, אבל ההערכות שפורסמו הן על ידי חברות תעופה והן במספר עיתונים רפואיים מציינים כי הסיכון לאירוע רפואי חמור נע בין 1 ל-10,000 לבין 1 ל-40,000 נוסעים.

לפי דיווח של חברת British Airways משנת 2009, צוות האוויר עצמו מסוגל לתת מענה לכ-90 אחוזים מהבעיות הרפואיות בטיסה. לטענתם, במהלך שנה עם עשרות אלפי טיסות ברחבי העולם נדרשו למענה רפואי רק 375 מקרים. חברת התעופה Cathay Pacific שמובילה כ-15 מיליון נוסעים בכל שנה דיווחה על שימוש בדפיברילטור במטוס בסך הכל 10 פעמים בשנה.

אז איזה מצבים רפואיים בכל זאת שכיחים בטיסות? לפי פרסומים בעיתונות המקצועית, הבעיות הרפואיות השכיחות ביותר בטיסות כוללות כאבים בחזה, אירועי עילפון או טרום-עילפון, החמרת באסתמה ותלונות שקשורות למערכת העיכול. הכאבים בחזה יכולים לנבוע מסיבות רבות, חלקן קשורות ללב, חלקן קשורות למערכת העיכול ולעיתים הם פשוט תוצאה של חרדה.

אם יש לכם מחלת לב ידועה, חשוב להקפיד לנטול את התרופות הקבועות לפני או במהלך הטיסה. אם אתם סובלים מחרדה במקומות סגורים רצוי לשוחח על כך לפני הטיסה עם הרופא המטפל. התעלפויות נובעות ברוב המקרים מהתייבשות ולכן חשוב להקפיד לשתות לפני ובמהלך כל הטיסה. חולים עם מחלות ריאה רצוי שיביאו את המשאף שלהם לטיסה למקרה של הופעת התקף.

הרבה אנשים מתלוננים גם על כאבי בטן וגזים בטיסות. הסיבה לכך היא בדרך כלל התרחבות גזים ככל שעולים בגובה. הנטייה של רבים ללעוס מסטיק או סוכריה בהמראה כדי להקל את הלחץ באוזניים עלולה להחמיר את בליעת האוויר ואת כאבי הבטן בעקבותיה.

כדי להתמודד עם התופעה רצוי להימנע משתיית משקאות מוגזים ומשקאות שמכילים קפאין במהלך הטיסה, להקפיד על שתיית מים מספקת והליכה סדירה לשירותים כדי להיפטר מעודפי הגזים.

יש אנשים סובלים דווקא מבחילות בטיסה. מדובר בגרסה האווירית של מחלת ים, הקרויה Air sickness. במקרים כאלה מומלץ לא לאכול הרבה לפני הטיסה, להימנע משתיית אלכוהול וקפה במטוס, ולאכול מעט בטיסה. בנוסף, רצוי לשבת באזור הכנפיים כי שם יש פחות תנודות.

אחד הסיבוכים הידועים של טיסות ארוכות, בייחוד לנוסעים במחלקת תיירים, הוא פקקת ורידית עמוקה. מדובר למעשה בקריש דם שנוצר בוורידים העמוקים של השוקיים, ועלול להיסחף לריאות, שם הוא נקרא תסחיף ריאתי.

הסיבה לכך שטיסה היא גורם סיכון לפקקת היא שמתקיים שילוב של חוסר יחסי בתזוזה עם התייבשות, מה שמאט את זרימת הדם ומגביר את צמיגותו. הפתרון הוא הקפדה על שתייה מרובה, הנעת הגוף והגפיים גם במהלך הישיבה במושב והקפדה על הפעלת הגוף ותנועה במעברי המטוס בזמנים שבהם לא חייבים להיות חגורים במושב. גרבי לחץ גם יכולים לסייע.