בגיל 15 וחצי, אחרי שנרדמה לה היד גילתה טליה זלינגר, בת 17, תלמידת תיכון מקרית אתא, שהיא חולה בטרשת נפוצה. "זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המושג הזה", היא מספרת. מאז לדבריה המחלה נתנה לה הזדמנויות לגלות על עצמה דברים חדשים. "המחלה הביאה איתה דברים רעים אבל היא גם הביאה דברים טובים", היא מספרת.
איפה נמצאים הקשיים בכל זאת? "קשה להיות בתיכון ושכל שאר החברים שלך ממשיכים עם המבחנים שלהם והדאגות העיקריות זה מה ללבוש לנשף או איזה ציון הם יקבלו ואני צריכה לדאוג אם יכאב לי מחר או לא, או אם יהיה לי התקף או לא". ולמרות זאת טליה מספרת שהיא מצליחה לשים את המחלה שלה בצד.
"זה לא 'שלום אני טליה יש לי טרשת נפוצה', זה לא עובד ככה. זה לא חלק מרכזי, אלא זה מה שבא איתי. אני מתכננת לעשות שירות (צבאי) וטיול אחרי זה. אני מנסה לשים את הטרשת בצד רגע ולהמשיך הלאה. מותר לבכות, מותר להתעצבן, מותר להגיד למה אני, אבל להרים את הראש, לא להישאר למטה. פשוט להמשיך הלאה".
עוד בנושא:
ארבעה ילדים וטרשת נפוצה: האם האופטימיות יכולה לנצח?
טרשת נפוצה: דרכי ההתמודדות כשהגוף תוקף את עצמו
כשהחיים התהפכו בגיל 15: הצעירה שלא נותנת לטרשת לעצור אותה
23.5.2017 / 12:21