נושאים חמים

משועבדים לבעיות השינה של הילדים? כך תצאו מעבדות לחירות

התינוק מתעורר אינספור פעמים בלילה כי נפל לו המוצץ? מתהפך ובוכה עד שיחידת החילוץ ההורית תבוא להפוך אותו בחזרה? כך תשחררו את עצמכם מהשעבוד לשינה של הילדים שלכם

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
תינוק ישן על הגב עם מוצץ (ShutterStock)
מגיל חצי שנה הגבילו את המוצץ לשינה ורגיעה בלבד (אילוסטרציה: shutterstock)

מרגישים שאתם עבדים של הקטנים שלכם כשהם מתעוררים באמצע הלילה? צריכים להפוך אותם, להכניס להם מוצץ לפה, לכסות אותם בשמיכה? רוצים לצאת מעבדות לחרות כמו בני ישראל ממצרים? כל הטריקים הקטנים איך ללמד אותם לעשות את הדברים הללו בכוחות עצמם.

עוד בנושא:
5 טעויות שאתם עושים עם השינה של הילדים שלכם
מחקר קובע: הורים שישנים עם התינוק, ישנים פחות טוב
איך יוצרים טקס שינה לתינוק?

מוצץ

מעבדות
מוצץ הוא צורך פיזיולוגי, אוראלי ורגשי של התינוק, שמסייע לו להירגע, להירדם, לעמוד בפני גירויים והסחות, ובהמשך חייו משמש כחפץ מעבר המסייע לו בהתמודדות בפרידה מהוריו.
הבעיה מתחילה כאשר הילד נרדם עם המוצץ, אך ברגע שהוא נופל מפיו הוא מתעורר, בוכה, ומחכה ליחידת החילוץ ההורית שתגיע ותתחוב את המוצץ לפיו, על מנת שיחזור לישון. תוך זמן קצר אתם עלולים למצוא את עצמכם בשירותו הצמוד של הקטנטן שפוער את פיו כמו גוזל רעב ומחכה חסר אונים שהמוצץ יחזור אליו בכל שעה עגולה במהלך הלילה.

לחירות
ראשית, מניעה. אני ממליצה, בעיקר מגיל חצי שנה, לא לתת לתינוק להיות עם המוצץ כל היום אלא רק לצורך הרגעה והרדמה. שנית, מרגע שהתינוק התרגל למוצץ, לנסות ולשלוף את המוצץ מפיו כמה דקות לאחר ההירדמות. כך, הוא יתרגל להמשיך לישון ללא המוצץ בפיו.

אילוסטרציה (ShutterStock)
נסו לשלוף את המוצץ מפיו כמה דקות לאחר ההירדמות (אילוסטרציה: shutterstock)

בגיל 5-6 חודשים, ניתן להתחיל ללמד את התינוק לקחת את המוצץ בכוחות עצמו. כן, כן, הוא מסוגל. רק צריך להאמין בו. המטרה היא שיידע לגשש עם כף ידו הזעירה על המזרן בלילה, למצוא את המוצץ ולהכניסו לפיו. התחילו באימונים בשעות היום, על מזרן הפעילות. כוונו את ידו למוצץ, אמרו "קח מוצץ" והובילו עמו את המוצץ לפיו. אם הוא מתנגד, שימו לו את המוצץ בכף היד ואז הובילו לפיו. לאחר כמה ימים, רק עזרו לו למצוא את המוצץ ולאחוז בו, ושאת ההובלה לפיו יעשה בכוחות עצמו. בשלב הבא, עזרו רק בפעולת החיפוש, ובשלב האחרון הצביעו על המוצץ "קח מוצץ" ושייקח לבד. במקביל עם ההתקדמות, התעקשו שייקח לבד (על פי שלב הלימוד) גם בעת ההשכבה ואז גם באמצע הלילה.

נכון, הלילות הראשונים יהיו מתסכלים, כי הוא יתעקש שתכניסו לו את המוצץ לבד, אך אם תהיו עקביים ותאמינו בו שהוא מסוגל (כפי שהוא מסוגל בשעות היום) לבסוף הוא יצליח במשימה, ואתם תצאו מעבדות לחירות.

מגיל שנה ומעלה אני ממליצה לארגן סלסלה קטנה בפינת המיטה עם כל המוצצים, ולהרגיל אותו לקחת את המוצץ משם, בהרדמה ובאמצע הלילה. למשוך את ידו לכיוון הסלסלה, "קח מוצץ" ולאחר פעם פעמיים רק להצביע (הוא כבר מספיק גדול ויודע לקחת לבד את המוצץ מבחינה מוטורית). באופן הזה אנחנו למעשה מספקים לו את הנוחות המלאה לקחת לבד את המוצץ ממקום קבוע ומוכר.

התהפכות

מעבדות
"יא כמה מרגש! היא התהפכה! לבד!" ואז... שוב, באמצע הלילה. והתעוררה מזה. ועכשיו זה כבר פחות מלהיב...
כאשר הקטנטנים שלנו לומדים להתהפך, הם מתחילים לתרגל את היכולת החדשה שרכשו בכל שעות היממה, בעת ההשכבה וגם באמצע הלילה. מה שגורם להם להתעורר שוב ושוב בבכי, ולהורים לגשת ולהפוך אותם בחזרה לצד שעליו הם רגילים לישון.

תינוק ישן בעריסה (ShutterStock)
אם תמשיכו להפוך אותם, הם ימשיכו להתעורר (אילוסטרציה: shutterstock)

בעת רגרסיה בשינה על רקע מוטורי, יש שלב ראשוני שבו באמת אין להם את היכולת להתמודד לבד וההורים נאלצים לעשות את ההיפוך עבורם. אולם, אם נהפוך אותם שוב ושוב, הם ימשיכו להתעורר ולצפות שאנחנו נעשה עבורם את השירות של ההתהפכות גם לאחר שכבר ישלטו בכך ויידעו להתהפך לבד. בשלב הזה, הציפייה לעזרה בהתהפכות הופכת להתנהגותית (כלומר פיתחו הרגל להתעורר על מנת שההורים יהפכו אותם, במקום פשוט להתהפך חזרה בעצמם ולהמשיך לישון).

לחירות
לא מומלץ להפוך את הילדים מצד לצד בצורה יזומה בעצמנו. כלומר, לא לעשות את כל ההיפוך מההתחלה ועד הסוף, כי הדבר רק יגדיל את התלות שלהם בנו. ברגע שהם מראים יכולת, התפקיד ההורי שלנו הוא לעודד אותם לעצמאות ולכוון אותם להתהפכות, אך שהם ישלימו את הפעולה בעצמם.
אם התינוק רגיל לישון על הגב, מתהפך על הבטן ובוכה, יש לאחוז את רגלו ולכוון אותו להתהפכות לכיוון הנכון, באמצעות דחיפת הרגל וקיפול הברך, תוך כדי שטופחים על המזרן ואומרים "על הגב", וממתינים שישלים את ההתהפכות לבד. אחרי כמה פעמים כאלה, הוא כבר ישלוט בפעולה, יתהפך בכוחות עצמו ואתם תוכלו להשתחרר מעבודת ההיפוך ולחזור לשינה חופשיה ורגועה.

כיסוי בשמיכה

מעבדות
אין תינוק (שכבר מתנועע מוטורית בכוחות עצמו) שנשאר כל הלילה מכוסה מתחת לשמיכה. לא קיים. תוך זמן קצר מרגע שדאגנו לכסות אותם היטב, הם מתהפכים, מטיילים במיטה, מסתובבים על צירם, השמיכה מושלכת הצדה או נתחבת תחת גופם הפצפון.

מתוך דאגה ומחשבה ש"יהיה להם קר, איך אפשר בלי שמיכה? הוא יתעורר!", ההורים המודאגים נכנסים שוב ושוב לחדר לכסות את הקטן. ולפעמים אפילו עלולים להעיר אותו. לאחר המעבר למיטת המעבר, אל שלל התירוצים (מים! גרביים! פיפי! נשיקה! חיבוק! פיל! אפיקומן!) מתווסף גם תירוץ ה"אמאאאאא!! תכסי אותי". שוב ושוב ההורים נכנסים ונאלצים לכסות אותו, ולא ברור האם השמיכה נפלה, או שהוא הפיל אותה – בטעות, או שלא כל כך בטעות.

אמא משכיבה ילדה לישון (ShutterStock)
מכסים פעם אחת בלבד (אילוסטרציה: shutterstock)

לחירות
מגיל שנתיים הפעוט שלכם הוא כבר ילד קטן ולא תינוק, והוא יכול ומסוגל להתכסות בשמיכה בכוחות עצמו. תקיימו עמו שיחה בשעות אחר הצהריים, שהוא כבר גדול ועכשיו לומדים איך להתכסות לבד כמו הגדולים. תקיימו תרגולים שבמסגרתם תראו לו איך מתכסים והניחו לו להתנסות בכך. לאחר שיצליח, תעודדו אותו ותחזקו אותו על ההצלחה, ומעתה ואילך התנהלו בצורה אחידה וקבועה: בהשכבה לשנת הלילה, כשהוא נכנס למיטה, נותנים חיבוק ונשיקה ומכסים אותו פעם אחת בלבד. הכינו אותו לכך. לאחר שמכסים אותו פעם אחת בלבד בשמיכה, גם אם הוא קורא לכם שוב ושוב, אתם לא מכסים אותו בשמיכה אלא מזכירים לו "תתכסה בשמיכה כמו גדול, אתה יכול". ואם לא מתכסה.. אז שלא יתכסה. בחורף, חממו את החדר בהתאמה, או שתלבישו בשכבה נוספת. ובקיץ, חם.

חג חירות שמח!

שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים