נושאים חמים

חוסך שבטו: איך אתם מענישים את הילדים שלכם?

האם הילדים שלכם מצייתים לכם רק מתוך פחד? למה הם מצפצפים עליכם כשאתם מאיימים עליהם בעונשים? ולמה חייבים להימנע מענישה גופנית בכל מחיר? מדריכת ההורים שלנו עם התשובות לשאלות הכי קשות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
אמא מענישה ילד (ShutterStock)
האם אנחנו חייבים להעניש אותם כדי שיכבדו אותנו? (אילוסטרציה: shutterstock)

פסח המתקרב גורם לי להרהר בסיפור בני ישראל במצרים. אלוהים, כמו אבא קשוח וחמור סבר, מתעקש להפיל מכות קשות על ראשו של פרעה, כדי שהלה יעשה את שנדרש ממנו, ויכבד אותו. מעניין לחשוב על ההקבלה להורות שלנו. האם יש צורך במכות ובעונשים על מנת להשיג כבוד? האם אנו רוצים שהילדים שלנו יפחדו מאיתנו כדי שיצייתו לנו?

החוק בישראל קובע כי "העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, והיה העושה אחראי על קטין או חסר ישע - דינו מאסר תשע שנים". על-פי החוק, האחריות הפלילית בגין התעללות בקטין מוטלת על הורי הקטין ועל כל מבוגר אחר האחראי עליו ופוגע בו.

עם זאת, הורים רבים מתלוננים כי החוק הזה פוגע בהם. י', אב לילד בן חמש, אומר "לקחו ממני את הכלי היחיד שיכולתי להפעיל נגדו כדי לאפס אותו ולגרום לו לשמוע אותי. מי ישמע מה כבר עשיתי לו, לא התעללתי בו אבל כן, סטירה פה ושם שילמד לפחד ממני ולכבד אותי. אני אבא שלו וסטירה עוד לא הרגה אף אחד, אבל בלי סטירה, אנחנו ההורים היום כלום ליד הילדים". זה אולי נשמע לכם קיצוני, אבל י' משקף דעה שאני שומעת מהורים רבים.

עוד בנושא:
זה מה שאתם צריכים לעשות כשהילד מספר לכם שהוא עצוב
למה ילדים אומרים 'קקי' כל הזמן? ועוד שאלות שהורים מתים לשאול
האם יש מקרים שבהם זה בסדר להכות ילדים?

ילד עצוב מתחבא בארון (ShutterStock)
הכאת ילדים פוגעת בהם בצורה קשה (אילוסטרציה: shutterstock)

רוב ההורים המכים את ילדיהם לא עושים זאת מתוך רצון לפגוע בהם, אלא משום שזה מה שהם מכירים מהבית ומההורים שלהם, משום שהם אינם מכירים דרך אחרת, או משום שהם אינם מצליחים לשלוט בתסכוליהם – בין אם הם קשורים לילדים, להם עצמם או לאנשים אחרים. אך חשוב להבין, שלמרות שהם אינם מתכוונים לפגוע, התוצאה פוגעת בילדים בצורה קשה.

הילד לומד להתנתק ולבטל את עצמו

הפגיעה בילדים מתבטאת בכמה דרכים. כאשר הורים מכים את הילד כשהוא אינו מתנהג בהתאם לרצונם או כאשר הם כועסים עליו, הם מלמדים אותו שאלימות היא צורת התנהגות לגיטימית במצב שבו הוא אינו מרוצה, כועס או מתוסכל. במקרים רבים, הילד מבין שהדרך היחידה להמנע מפגיעה היא לנתק מגע ולא לבלוט, ולכן הוא הופך לשקט ופאסיבי, מתנהג בהתאם למצופה ממנו ולא בהתאם לצרכיו ורגשותיו ומפגין התנהגות של ביטול עצמי וותרנות כלפי כולם. במקרים אחרים הילד עלול לגלות רמות גבוהות של תוקפנות מול הסביבה ולהתפרץ לעתים קרובות, להתעלל ולהכות אחרים, בעיקר - כאלו שחלשים ממנו.

ילד מוכה הוא ילד עצוב ומדוכא. ולעתים, מתוך ניסיון להדחיק את הכעסים שנוצרו אצלו בעקבות האלימות שספג, הוא יסגור את עצמו ויהפוך למנותק רגשית. פעמים רבות הוא יגדל להיות מבוגר שמנותק מעצמו ואטום גם לרגשותיהם של הסובבים אותו. מאחר והוריו - הדמויות המשמעותיות ביותר, שאמורות לספק לו את ההגנה - אינן דמויות מיטיבות, הוא לומד שהוא לא יכול לסמוך עליהם. עקב כך, הוא עלול לתפוס את העולם כולו כרע ופוגעני, וככזה שצריך כל העת להישמר ממנו.

ילד כועס (ShutterStock)
ילד מוכה לומד שאין מי שיגן עליו ושהעולם כולו רע ופוגעני (אילוסטרציה: shutterstock)

גם מכה אחת יכולה לשנות את עולמו של הילד ואל תשלו את עצמכם, זה לרוב לא יגמר בזה. אתם תמצאו את עצמכם חוזרים ומכים בזמן כעס ותסכול, ואלו המכות שיכולות לשבור את הילד שלכם.

"לך לחדר, אתה בעונש!"

מוסכם אם כן, שהימנעות מהכאת הילד היא הכרחית, אבל מה לגבי עונשים?

הילה, אם לשלושה ילדים מספרת "אני לא יכולה יותר. כל היום אני מאיימת עליהם שאני אעניש אותם. אני משתדלת שלא, באמת, ואני בכלל לא מאמינה בעונשים. אני חושבת שהם צריכים להבין מה הם עושים ולבחור להימנע מזה, אבל אני מוצאת את עצמי בסוף מאיימת ומאיימת".

הורים רבים מתלבטים מול התנהגות בלתי ראויה של הילד. ההורים מחפשים תגובה הולמת ויעילה, שתגרום לכך שהילד לא יחזור על ההתנהגות ובמקומה יבחר בהתנהגות מקובלת ומכבדת ויפנים את הנורמות והערכים שההורים מעוניינים להנחיל לו. מרבית ההורים לא חשים בנוח עם עונשי. הם וגורמים להם להרגיש כאילו שלחו את הילד לשבת במרתף החשוך לבד, וזה יהיה איום ונורא ויגרום נזק בל יתואר לנפשו הרכה. למעשה, המילה עונש כל כך מרתיעה כיום, שבגנים לא תשמעו את הגננת אומרת אותה. גם בכיתות המורים משתדלים לדבר על "תגובה" ועל "למידה", מבלי לנקוט במילה המפורשת. בואו נתבונן על מהו עונש.

אמא כועסת על ילדה בחנות (ShutterStock)
העונש צריך להיות קשור למעשה, חינוכי ולא משפיל (אילוסטרציה: shutterstock)

עונש הוא תוצאה טבעית, בלתי נעימה ולעיתים אף מכאיבה להתנהגויות מסוימות שלנו. אם אני מרתיחה מים בקומקום ונוגעת בו בלי כוונה, התוצאה הטבעית היא שאני נכווית וכואב לי. אם הילד מנסה ללמוד להחליק על רולר בליידס ונופל, כואב ומעליב לו. אם הילד רץ בחצר ומועד, הוא מקבל מכה ובוכה, עוד תוצאה טבעית. הענישה נקרית על דרכנו במהלך חיינו, כדרך טבעית בהכוונת התנהגותנו והתאמתה לסביבתנו, מתוך כוונה ש"הנענש" ילמד מהניסיון, ימנע מלחזור על אותן התנהגויות ובכך יחסוך מעצמו פגיעות נוספות.

הורים שנמנעים מעונשים מנסים לחנך את הילדים בדרכים אחרות. הם מנסים להתעלם מההתנהגות הלא מקובלת, בתקווה שכך היא תיעלם, או מנסים לדבר עם הילד ולהסביר לו שהתנהגותו לא מתאימה, מהן השלכותיה ואיך כן היה עליו להתנהג, תוך הבעת אמון וביטחון בכוחו של הילד לשנות את התנהגותו מעתה ואילך. אולם, במקרים רבים ההתנהגות הבעייתית לא נובעת מכשל בהבנה של הילד, אלא מחוסר יכולת ויסות עצמי שלו. לכן, כל אלו אינם מספיקים. הם חשובים וטובים, אולם יש צורך לעיתים גם בענישה. המסר לילד צריך להיות שלכל התנהגות שלו יש תוצאה, שתלויה רק בו. והעונש, קרי התוצאה, יהיה קשור למעשה, חינוכי ולא משפיל.

התגובה ההורית שלנו צריכה להיות מורכבת מארבעה שלבים עיקריים:

א. הגדרת הציפיות שלנו מהילד לגבי האופן שבו עליו להתנהג בסיטואציות בהן התנהגותו הייתה לא מותאמת. אל תגידו לו "תתנהג יפה", כי יפה זה עניין סובייקטיבי ומה שהיא התנהגות יפה בעיניכם היא לא בהכרח כזו בעיני האחר. במקום זאת, הגדירו בצורה מדויקת מה אתם מצפים ממנו.

אמא כועסת על ילדות (ShutterStock)
בקשו מהילד לחזור במילים שלו על מה שמצופה ממנו לעשות להבא (אילוסטרציה: shutterstock)

ב. ודאו שהילד אכן הבין מהן הציפיות שלכם מהתנהגותו. בקשו ממנו לחזור, במילים שלו, על מה שמצופה ממנו לעשות.

ג. חזקו את הילד בצורה משמעותית בכל פעם שהוא מראה שיפור מסוים, אפילו קל ביותר. חשוב שהחיזוק יהיה תואם גיל, וייתן לו מוטיבציה אמיתית להתאמץ גם בהמשך. ניתן לבחור בחיזוק חברתי כמו נשיקה, מחמאה, או חיבוק. וניתן גם לבחור בחיזוק חומרי כמו מדבקה, פרס וכדומה. זכרו לעודד ולפרגן לילד בפעמים שבהן התנהגותו מתחשבת, על כל שיפור והתקדמות וגם על הישגיו בתחומים שאינם בהכרח קשורים להכחדת התנהגות מסוימת. ילד צריך לקבל מדי יום יותר חיזוקים חיוביים מאשר עונשים. חיזוקים חיוביים הם אלו שמקדמים את הילד להתנהגות הרצויה.

ד. אם הילד חוזר להתנהגותו הלא מותאמת, התאימו את התגובה לגילו ולמצב. העונש צריך להגיע מיד לאחר הופעת ההתנהגות, ללא איומים מיותרים, רק עשיה מעשית של ההורה, מתוך איפוק ושליטה עצמית. כמו כן, יש למצוא עונש חינוכי, לא פוגעני ומקושר למעשה עד כמה שניתן. אל תאיימו בעונשים שאינכם יכולים לקיים מפני שהילד יבין מהר, שאתם לא מתכוונים ביזנס.

כך תענישו נכון

1. חשוב להקפיד על עונשים שמחוברים למעשה עד כמה שניתן. למשל, אם הילד שיחק בכדור בסלון וזה נוגד את חוקי הבית, אין טעם למנוע ממנו טלוויזיה לשבוע, אבל כן אפשר לקחת לו את הכדור עד סוף היום.

2. עונשים שניתן לממש אותם בלי שההורה יבצע חרקירי בעצמו במהלכן. לא להדליק טלוויזיה לחודש או לא להיפגש עם חברים שבוע זה עונש שההורה עצמו יתקשה מאד לעמוד בו, וממילא לא יצליח. למנוע טלוויזיה או מפגש חברים ליום הוא עונש סביר.

3. עונשים שההורה מסוגל לממש בפועל. למשל, לאיים שנפסיק את הביקור ונחזור מסבתא אם התנהגות מסוימת תקרה, כשאין מצב שההורים יעשו את זה כי הם לא יכולים לעמוד בלחץ המשפחתי, או שהדבר יגרום למריבה עם הוריהם, הוא עונש לא אפקטיבי כי הוא לא ימומש לעולם. אם אתם אומרים לילדים שתעזבו מקום כלשהו עליכם לעשות כן.

4. תנו עונשים תוך שמירה על כבוד הילד, לא להשפיל אותו, להפחיד אותו או לפגוע בגופו ובכבודו. לצרוח על הילד תוך כדי העונש כי תזרקו אותו לפנימייה הקרובה - זה לא. לדבר במשפטים קצרים, אסרטיביים, ברורים ומכבדים - זה כן.