נושאים חמים

כל מה שחשוב לדעת על אמצעי המניעה שמחליף את הגלולות

הורמונלי או לא הורמונלי? פלסטיק או נחושת? ואיך זה ישפיע על המחזור החודשי שלך? רופא נשים מומחה עושה סדר לגבי סוגי ההתקנים השונים, היתרונות והחסרונות שלהם ולמי כל אחד מהם מתאים

התקן תוך רחמי (ShutterStock)
מומלץ גם לנשים שלא עברו לידות (אילוסטרציה: shutterstock)

עולם אמצעי המניעה הפך בשנים האחרונות ליותר ויותר מבלבל, סוגי גלולות שונים, מדבקה, קונדום, קונדום נשי, התקן תוך רחמי, אמצעים מבוססי הורמונים וכאלה שאינם כוללים הורמונים – וההיצע הולך וגדל. עם זאת, אמצעי מניעה אחד בולט בשנים האחרונות מבחינת רמת החידוש והופך ליותר ויותר נפוץ, כשגיל השימוש הממוצע בו יורד משמעותית וממדיו הפיזיים הולכים וקטנים – ההתקן התוך רחמי. לאחרונה אף המליצו האיגוד האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה והאיגוד הישראלי לאמצעי מניעה על שימוש בהתקן גם בקרב נשים צעירות שלא ילדו, כולל נערות בגיל העשרה.

עוד בנושא:
אמצעי מניעה גם לגברים: העתיד של אמצעי המניעה
אמצעי מניעה לא מנעו מהאמא הזאת ללדת שני זוגות תאומים
בעקבות בחירת טראמפ לנשיאות: זינוק במספר האמריקאיות שרוכשות התקנים תוך רחמיים

מהבטוחים ביותר במבחן המציאות

התקנים תוך רחמיים הם מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר ויעילותם עומדת על 99-99.8 אחוזים, בהתאם לסוג ההתקן – נתון גבוה במיוחד ביחס לנתונים של כ-91 אחוזי יעילות בגלולות (בעקבות שיכחה, השפעות של תרופות שונות, הקאות, שלשולים ועוד). ההתקנים נחלקים לשני סוגים: התקן תוך רחמי הורמונלי - התקן שמפריש פרוגסטרון, המונע הריון על ידי כמה מנגנונים, כשהעיקרי בהם הוא הפיכת ריר צוואר הרחם לכזה שמונע כניסת זרעונים מהנרתיק לחלל הרחם, והתקן תוך רחמי לא הורמונלי.

התקנים תוך רחמיים שאינם הורמונליים, מכילים נחושת. יוני הנחושת מונעים הפריה בעיקר על ידי פגיעה ביכולת ההפריה של הזרעונים ומניעת יכולת השתרשות של ביצית מופרית. התקן תוך רחמי הורמונלי בנוי מפלסטיק ויש לו מיכל קטן שמפריש את הורמון הפרוגסטרון בכמות קטנטנה ומדודה בכל יום, למשך 3 או 5 שנים (תלוי בסוג ההתקן). התקנים תוך רחמיים לא הורמונליים בנויים מפלסטיק ונחושת, מיועדים לפרק זמן של חמש שנים וצורתם לרוב היא כצורת האות T.

אישה מחזיקה גלולות (ShutterStock)
יעילות רק ב-91 אחוזים מהמקרים (אילוסטרציה: shutterstock)

לא רק לנשים לאחר לידה
למרות הסברה שרווחה בעבר שהתקן הוא אמצעי מתאים לנשים שסיימו את פרק הילודה בחייהן, כיום השימוש בהתקן הולך ומתרחב. למעשה, התקן תוך רחמי יתאים לכל נערה מגיל העשרה ועד הפסקת הווסת, לא משנה אם ילדה בעבר או לא. התקן תוך רחמי מתאים מאוד לנשים שלא מתכננות היריון בשנים הקרובות אך מחפשות אמצעי מניעה יעיל, אמין, זול (בתחשיב של שימוש לכמה שנים) ושאינו דורש התעסקות יומיומית. בנוסף, השימוש בהתקן מתאים לנשים, אשר בוחרות לדחות את הכניסה להריון בעקבות קריירה, לימודים, או הפסקה בין הריונות, למשל.

כיצד תדעי איזה סוג התקן תוך רחמי מתאים לך?

נשים בעלות ווסת קצרה, ללא תופעות לוואי (מרבית הנשים):
לנשים שאינן סובלות מווסת חזקה או כאבים חזקים בזמן הווסת, התקן תוך רחמי לא הורמונלי הנו פתרון מצוין. יתרון נוסף שיש להתקן התוך רחמי הלא הורמונלי הוא שאפשר להשתמש בו כאמצעי מניעה לאחר יחסי מין כמו גלולת היום שאחרי: ניתן לשים את ההתקן עד חמישה ימים מקיום היחסים וזה ימנע היריון ביעילות גבוהה משמעותית מגלולת היום שאחרי.

מרבית ההתקנים התוך רחמיים שאינם הורמונליים גורמים לווסת להיות מעט ארוכה יותר ולעיתים כואבת יותר. לאחרונה נכנס לשימוש התקן חדש פרי פיתוח ישראלי שאינו מכיל הורמונים. התקן זה הינו בעל מבנה כדורי ללא קצוות חדים או פינות העלולים לגרום לגירוי ודקירה של דפנות חלל הרחם. מבנהו הייחודי וגודלו הקטן יחסית מביא לכך שבמחקרים נראה שהוא גורם לפחות תופעות כגון הגברת הדמם הווסתי וכאבי הווסת בהשוואה להתקני הנחושת בעלי צורת ה-T.

התקן תוך רחמי (ShutterStock)
יש סיכוי שעם אחד מאלה הווסת שלך תתקצר משמעותית או אפילו תיעלם. התקנים תוך רחמיים (אילוסטרציה: shutterstock)

נשים הסובלות מווסת ארוכה וכואבת:
לנשים הסובלות מווסת חזקה או מכאבי ווסת חזקים יתאים יותר התקן תוך רחמי הורמונלי. התקנים תוך רחמיים הורמונליים מפחיתים את הדימום ביותר מ-90 אחוזים, כך שרוב הנשים מפסיקות לצרוך טמפונים ופדים ובקרב אחוז מסוים מהנשים אין כלל הופעה של ווסת. הירידה בעוצמת ובאורך הווסת מושגת באמצעות הפרשת מינון נמוך של פרוגסטרון לתוך חלל הרחם בשחרור איטי, דבר אשר הופך את רירית הרחם לדקה יותר. חשוב לדעת שהירידה בכמות הווסת לא כרוכה בפגיעה בפריון, ובתוך חודש מהוצאת ההתקן הווסת תחזור למתכונתה המקורית.

נשים הסובלות מתופעות לוואי של הורמונים:
להתקנים תוך רחמיים הורמונליים עשויות להיות תופעות לוואי שקשורות בהורמונים עצמם, נשים רבות תעדפנה להשתמש בהתקן תוך רחמי שאינו הורמונלי. הפרוגסטרון שמופרש על ידי ההתקן, הוא אותו ההורמון שהאישה מפרישה בגוף לאחר ביוץ ולפני הווסת הבאה. הפרשת הורמון זה מלווה לעיתים בתופעות לוואי שונות בתקופה שלפני הווסת, כגון: גודש בשדיים, נפיחות בבטן, אקנה, השמנה ועוד. אי לכך, נשים הרגישות במיוחד לתופעות אלה, מעדיפות שלא להעצימן באמצעות הורמונים. תופעת לוואי נוספת היא שלאחוז מסוים מהנשים (6-20% תלוי בסוג ההתקן) עלולות להופיע ציסטות בשחלות כתוצאה מהשימוש בהתקן התוך רחמי ההורמונלי, אם כי רובן חסרות משמעות ואינן מסוכנות.

לסיכום, התקן תוך רחמי הוא אמצעי המניעה ההפיך הבטוח והיעיל ביותר לנשים שלא מעוניינות בהריון למספר שנים. בחירת סוג ההתקן הנה אינדיבידואלית וישנם מספר פרמטרים ויתרונות משמעותיים אשר חשוב מאוד לשקול בעת בחירת סוג ההתקן. רצוי ומומלץ להיוועץ ברופא נשים המתמחה בתחום על מנת להתאים לכל אחת את ההתקן הטוב ביותר עבורה.

הכותב הוא מומחה לרפואת נשים, מזכיר האיגוד הישראלי לאמצעי מניעה ומומחה בתחום ההתקן התוך רחמי.