שמש נצחית בראש צלול: חוקרים הצליחו למחוק זיכרונות רעים

הזיכרון שלנו הוא אלמנט קריטי וחיוני לתפקודנו, אבל יש זיכרונות שהם כה טראומטיים עד שהם פוגעים בתפקוד ועלולים אף להוביל להתפרצויות של הפרעות נפשיות. בין 10-15 אחוזים מנפגעי מלחמות הם נפגעי הלם קרב, ובישראל חיים כ-4,000 הלומי קרב, על פי נתוני נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי). אבל תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD) אינה מנת חלקם של חיילים השבים משדות הקרב בלבד, גם קורבנות של התעללות בילדות, פשעים אלימים, תאונות דרכים ופיגועים סובלים ממנה. בין התופעות המאפיינות את התסמונת: פלאשבקים, הפרעות בשינה והתנהגות פרנואידית. תארו לעצמכם שכמו הדמויות של ארנולד שוורצנגר בזיכרון גורלי או של ג'ים קארי בשמש נצחית בראש צלול, האנשים הללו יוכלו יום אחד להגיע למרפאה לטיפול אחד שימחק את הזיכרונות הרעים שלהם.

חוקרים מאוניברסיטת טורונטו שבקנדה גילו לאחרונה ממצא בעל משמעות עבור כל אותם אנשים. הם גילו שזיכרונות מסויימים מוצפנים בכמה תאים בודדים במוח, והם סבורים שהם יכולים "לכבות" את התאים הללו באמצעות תרופות. החוקרים, שהצליחו להוכיח שהם מסוגלים לנטרל זיכרונות ספציפיים בעכברים, מקווים שיצליחו לעשות את אותו הדבר במוחות אנושיים.

עוד בנושא:
זיכרון שווא: איך אנחנו זוכרים דברים שבכלל לא קרו לנו?
מחקר: שוקולד משפר את הזיכרון
ה-FDA אישר מחקר על אקסטזי כטיפול בפוסט טראומה

זיכרונות מאוחסנים ברשת מצומצמת של תאים שמכונים אנגרמות (engrams), והחוקרים גילו שקומץ נוירונים שמגורים במהלך אירוע מפחיד ומאיים, מגוייסים לצורך קידוד זיכרון אותה תקרית במוח. "אף על פי שבמוח ישנם מיליוני נוירונים, רק אחדים מהם נחוצים ליצירת זיכרון מפחיד או מאיים", אמרה ד"ר שינה ג'וסלין, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו והחוקרת שהובילה את המחקר.

"הממצאים שלנו מצביעים על כך שביום מן הימים נוכל לטפל בסובלים מפוסט טראומה באמצעות מחיקת הזיכרונות הטראומטיים. עבור אותם אנשים, הזיכרונות הללו הם חודרניים ומשבשים את חייהם", אמרה ד"ר ג'וסלין. "המטרה שלנו היא למצוא דרך פרמקולוגית להנעל רק על הנוירונים הללו ולנטרל אותם באמצעות תרופה שתפעל כמו טיל מונחה", הסבירה.

במהלך הניסוי שנערך בשלב זה בעכברים, החוקרים גילו שהם יכולים למחוק זיכרונות מפחידים על ידי הסרה כירורגית של האנגרמות – המעגל הקטן של תאים שיצר את הזיכרון מלכתחילה. התהליך שבו השתמשו החוקרים אינו שונה בהרבה מזה שמתואר בסרט "שמש נצחית בראש צלול", שבו הגיבורה בגילומה של קייט ווינסלט מבקשת ממדען למחוק את זיכרונותיה ממערכת יחסים שכשלה.

אולם, ד"ר ג'וסלין אמרה שהליך הסרת הזיכרונות ישמש אך ורק במקרים שבהם מדובר בחוויה כה טראומטית עד שהיא פוגעת בבריאותו הנפשית של המטופל. "יש גם חסרונות אפשריים לטיפול, במיוחד במקרים של אנשים שירצו למחוק זיכרון 'רע' של פרידה קשה", אמרה. "כולנו לומדים מהטעויות שלנו. אם נמחק את זיכרון טעויות העבר מה ימנע מאיתנו לחזור עליהן?".

לא קשה להבין שהאפשרות של מחיקת זיכרונות טומנת בחובה גם סוגיות אתיות מורכבות. "ההשלכות האתיות הן עצומות ויש שיקולים מוסריים שיש לקחת בחשבון", מודה החוקרת. "זה שניתן לעשות דבר מסויים לא בהכרח אומר שראוי לעשותו. המחקרים שלנו מהווים הוכחה עקרונית לכך שזה אפשרי. אולם, החברה תצטרך לגבש עקרונות אתיים עבור השימושים האפשריים של התהליך".

אחד מאנשי המקצוע הבולטים שהביעו חשש מההשפעה המוסרית והאתית שתהיה לטיפול מהסוג הזה הוא פרופסור סיימון ווסלי, נשיא הרויאל קולג' לפסיכיאטריה שאמר כי "מדובר בהתקדמות מעניינת במחקר המדעי, אך היא דורשת מאיתנו זהירות. שכחה – מחיקת זיכרון באופן עצמאי – היא פונקציה חשובה וטבעית. אולם, אנחנו לא יכולים לדעת האם מחיקה מלאכותית של זיכרונות תמחה יחד איתם גם את הרגשות שקשורים בהם".

לדבריו, "אחד הסיכונים עם טיפול כזה בחולי פוסט טראומה הוא למשל במקרה של חריגה מוסרית – כמו חייל שהיה עד או ביצע בעצמו מעשי זוועה – גם אם ניתן היה למחוק את זיכרונות של חייל כזה, לא בטוח שמבחינה מוסרית זה הדבר הנכון לעשות. אני אישית, סבור שלא", אמר פרופ' ווסלי.

תגלית נוספת שעלתה מהמחקר הקנדי היא שנוירונים חדשים מגוייסים ליצירת זיכרונות מדי שש שעות, כך שאם מתרחשים שני אירועים מפחידים בטווח של אותן שש שעות, אותם נוירונים יתעדו את שתי התקריות והן לעד תיחקקנה בזיכרונו של אותו אדם כקשורות זו בזו.

טכניקת מחיקת הזיכרון שאותה בחנו החוקרים יכולה לשמש גם כטיפול בהתמכרויות - על ידי מחיקת הזיכרון המענג של החוויה המקורית שהתחילה את ההתמכרות, ולספק תובנות נוספות לעומקם של תהליכים הפוגעים בזיכרון כמו במחלות נוירולוגיות דוגמת אלצהיימר ופרקינסון.