נושאים חמים

עונג שבת: לא צריך להתאמן כל יום, מספיק להתאמן בסופ"ש

מתקשים למצוא זמן לחדר הכושר באמצע השבוע בין המחוייבויות בבית לעבודה? לא נורא. מחקר חדש גילה שגם אם תדחסו פעילות גופנית של שבוע ליום או יומיים, עדיין תהנו מכל היתרונות הבריאותיים

בווידאו: דוגמה לפעילות גופנית שאתם יכולים לשמור לסופ"ש

למי יש כוח להתאמן באמצע השבוע? אורכו של יום עבודה ממוצע לא ממש משאיר זמן לפעילות גופנית וזה מותיר את רוב האנשים עם אחת משתי אופציות: לקום ממש מוקדם בבוקר ולהתאמן לפני העבודה, או לנסות ולהפריד בין הישבן לספה בסוף היום כדי ללכת לחדר הכושר בערב. תוסיפו למשוואה הזאת עוד כמה משתנים, שקיימים בחיים של רובנו, כמו: מחוייבויות משפחתיות, נסיעה ארוכה אל ומהעבודה והצורך לדחוס גם כמה שעות שינה איפשהו ביממה העמוסה, וכל העניין כבר נראה אפילו פחות סביר.

ובכל זאת, בשל חשיבותה של הפעילות הגופנית לבריאות ולגזרה, רבים עושים את המאמץ כדי להצליח להתאמן לפחות במהלך סוף השבוע. אז אם אתם מאלה שסובלים מנקיפות מצפון על כך שבימי החול נעלי הריצה שלכם עומדות מיותמות בארון, תשמחו לדעת שלמאמץ המרוכז שלכם בסופי השבוע יש תוחלת.

עוד בנושא:
האם שעה באמבטיה חמה יכול להחליף פעילות גופנית?
כמה תצטרכו לרוץ כדי לשרוף משולש פיצה?
מחקר: פעילות גופנית משפרת את איכות הזרע

אימון בוקר (ShutterStock)
לקום מוקדם ולצאת לרוץ. למי יש כוח? (אילוסטרציה: shutterstock)

על פי מחקר שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי JAMA אתם עדיין יכולים להנות מכל היתרונות הבריאותיים של שעות הפעילות הגופנית המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי, גם אם אתן מרכזים אותן בשני ימי המנוחה שלכם ולא פורסים אותן על פני השבוע כולו.

המלצות ארגון הבריאות העולמי לגבי פעילות גופנית כוללות 150 דקות שבועיות של פעילות מתונה (או 75 דקות שבועיות של פעילות מאומצת). אולם, עד כה לא היה ברור האם מתאמנים שמבצעים את כל הפעילות הזאת במשך יום או יומיים מרוכזים בשבוע נהנים מאותם יתרונות בריאותיים כמו מי שמתאמנים באופן יומיומי.

ארוך ומרוכז, או קצר ועקבי?

במסגרת המחקר, שנמשך על פני תקופה של 9 שנים, התברר שמתאמני הסופ"ש נהנו מפיחות של 30 אחוזים בסיכוני התמותה שלהם, בהשוואה לאנשים שלא ביצעו פעילות גופנית כלל. השפעה אפילו משמעותית יותר נרשמה בהקשר של סיכוני התחלואה של מתאמנים אלו – הם נמצאו בסבירות נמוכה ב-40 אחוזים לחלות במחלות לב וכלי דם, ושיעור תחלואת הסרטן שלהם היה נמוך ב-18 אחוזים (בהשוואה לעמיתיהם שלא עסקו בפעילות גופנית כלל).

אף על פי שה"פרצה" הזאת בשגרת האימונים עשויה להשתלם במובנים מסויימים, החוקרים טרם הצליחו להכריע בשאלה איזה סוג של שגרת אימונים הוא המיטבי ביותר לבריאותנו. האם עדיף להתאמן בעקביות 30 דקות מדי יום, או שאולי אימון רצוף ואינטנסיבי בן 75 דקות הוא טוב יותר? ואולי בכלל עדיף לגוון בין השיטות?

אילוסטרציה (ShutterStock)
מאמץ מרוכז בסוף השבוע זה גם סבבה (אילוסטרציה: shutterstock)

המחקר הנוכחי סבל ממספר מגבלות ביכולתו לענות על חלק מהשאלות הללו. ראשית, משום שהוא הסתמך על נתונים שנאספו במסגרת של דיווח עצמי, ולא ניתן לדעת האם המשתתפים דיווחו בו את כל האמת על אימוניהם. שנית, משום שהמשתתפים התבקשו לדווח רק בתחילת האימון, ולא בסיומו (כך שבהחלט ייתכן שהם ביצעו אימון קצר יותר או אינטנסיבי פחות ממה שדיווחו בתחילתו).

יש לנו פיצוח?

פיצוח הנוסחה של המינון השבועי המדוייק של פעילות גופנית מיטבית לבריאות עשוי להוות מידע שימושי במיוחד עבור מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, שמנסים למצוא איזון בין עבודתם והרצון לשמור על אורח חיים בריא ולהשאר פעילים. לעת עתה, אתם יכולים לפחות להתנחם בעובדה שגם אם אתם לא מספיקים להגיע למכון במשך השבוע ודוחסים את האימונים שלכם לסופ"ש, זה עדיין נחשב.