נושאים חמים

עניין של זמן: זו השעה הטובה ביותר לפעילות גופנית

מתי אתם יוצאים לריצה או מגיעים לחדר הכושר? עבור רובנו זמן האימון הוא בקצוות של היום – בבוקר או בערב. מחקר חדש גילה שאחת האפשרויות עדיפה משמעותית על השנייה

צילום: עידו שחם, עריכת וידאו: מיכאל ברגמן ונטלי זברו

בווידאו: בעניין של כושר? זה תרגיל הבטן המושלם

פעילות גופנית היא עניין מבורך בכל מינון ובכל שעה, אבל מסתבר שיש שעות ביום שבהן היא יעילה יותר. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן ופורסם בכתב העת המדעי Cell Metabolism.

במסגרת מחקרם, התמקדו החוקרים בתאי שריר של עכברים, ובאופן ספציפי בשעון הפנימי שלהם המכונה גם השעון הצירקדי. בניסיונותיהם הראשוניים, שיבשו החוקרים באמצעות מניפולציה גנטית את השעון הפנימי של תאי העכברים, וגילו שזה פגע ביכולתם של התאים לשרוף 'דלקים' דוגמת סוכר ושומן בתגובה לריכוזי חמצן נמוכים - תהליך חיוני בעת מאמץ גופני. בנוסף, הם גילו שהזמן שבו התאים שרפו אנרגיה בצורה היעילה ביותר היה בשעות המוקדמות והסמוכות ביותר לשעת היקיצה הטבעית של העכברים. ועל אף שעכברים הם יצורים ליליים (קרי, שעות הערות שלהם הן בלילה), החוקרים סבורים שניתן להחיל את מסקנותיהם גם על בני אדם, בהתאמה. כלומר, שהשעות הטובות ביותר לאימון כושר הן בשעות המוקדמות הסמוכות ליקיצה שלנו.

עוד בנושא:
מה הזמן הכי טוב לקיים יחסי מין?
מתי אנחנו צפויים לחוות את האושר הגדול בחיינו?
מחקר קבע: כמה שעות באמת כדאי לישון?

ריצת לילה בשטוקהולם (ShutterStock)
פחות טוב. ריצת לילה (אילוסטרציה: shutterstock)

"השעון הפנימי והחמצן מבצעים מעין ריקוד בתוך תאי השריר כדי להפיק אנרגיה, וטיב הסנכרון ביניהם מושפע מהשעה ביום שבה מבוצע הריקוד הזה. היכולת וההספק של תאים לבצע את הפעולה החשובה הזאת משתנים לאורך שעות היום", הסביר ד"ר ג'וזף בס, מרצה לאנדוקרינולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת נורת'ווסטרן שעמד בראש המחקר.

כאשר אנחנו מבצעים פעילות גופנית קלה, התאים שלנו מזרימים חמצן כדי לספק לנו אנרגיה, אבל ככל שרמת המאמץ עולה והחמצן בסביבת התא הולך ומתמעט, הגוף פונה לסוכרים ולבסוף לשומן כמקורות לאנרגיה. המקורות הבלתי חמצניים לאנרגיה מייצרים תוצאי לוואי בדמות חומצה לקטית, שמשמשת כמעין בלם חירום – היא מאפשרת לנו לאמץ את הגוף עד לנקודה מסויימת, לפני שהיא מאלצת אותנו להוריד הילוך ולהסדיר נשימה (וכך להעלות שוב את ריכוז החמצן שלנו). אבל התהליך היעיל הזה יצא מאיפוס לחלוטין כאשר החוקרים שיבשו את השעון הפנימי של התאים בעכברים.

"כאשר תימרנו את השעון הפנימי באופן גנטי, גילינו שנוצרו חריגות משמעותיות בתאי השריר", סיפר ד"ר בס. "זה כיוון אותנו לבחינת השפעת השעון הפנימי של תאי השריר על טיב ויעילות ויסות תהליכי שינוע האנרגיה בשרירים". בס ועמיתיו נוקטים לשון זהירה בכל הנוגע להסקת מסקנות ללא מחקר נוסף: "אנחנו לא מתיימרים לדעת לומר לאתלטים באיזו שעה עליהם להתאמן. אבל בעתיד, ייתכן שנוכל לנצל את התובנות הללו כדי לבצע אופטימיזציה לפעולת השרירים", אמר בס.

הבנת האופן שבו החלבונים ששולטים בשעון הפנימי של הגוף מנהלים אינטראקציות עם תאי השריר עשוי לאפשר לנו בעתיד לבצע מניפולציות בתגובת החמצן של התאים, הוסיף בס, דבר שעשוי לסייע לנו להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי הפרעות מטבוליות חמורות כמו סוכרת למשל.