נושאים חמים

לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים

מחקר ישראלי מצא כי רופאות נשים מתמודדות יותר טוב בעימותים עם מטופלים, שהולכים ומתרבים בתקופתנו, מגברים. איך הן עושות את זה, ומה עמיתיהן הגברים יכולים ללמוד מהן

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
האנטומיה של גריי (יח"צ , באדיבות yes, Scott Garfield)
מה עושה רופא כשהמטופל מערער על האבחון שלו? מרדית ודרדת מהאנטומיה של גריי (צילום: יח"צ)

היחסים בין רופאים ומטופלים ידעו תהפוכות של ממש עם השנים, מהתקופה שבה רופא הכפר הגיע לטפל בכל מכאוביו של המטופל בביתו והוא נשמע לו באדיקות, לתקופתנו אנו, שבה חולה יכול לאבחן את עצמו באינטרנט ולהתווכח עם הרופא המומחה לגבי אופן הטיפול המיטבי. יחד עם אובדן הסמכות הבלעדית של הרופא והמודעות הגוברת של המטופל, מתרחשים יותר ויותר קונפליקטים בין רופאים ומטופלים.
אז מה עושים הרופאים כשסמכותם מתערערת והמטופל חולק על אופן הטיפול והצדדים לא משתפים פעולה?

ד"ר רעות שוהם, פסיכולוגית ארגונית שעובדת בבתי חולים ומלווה מנהלים ורופאים בנוגע לתקשורת עם מטופלים, ערכה מחקר ובו ניסתה לבחון באיזה כלים משתמשים רופאים כשהם נמצאים במצב של קונפליקט עם מטופלים, מצבים שנעשים יותר ויותר שכיחים. הממצאים שלה מדליקים נורה אדומה, בעיקר עבור גברים.

עוד בנושא:
גזענות רפואית: רופאים חושבים שלשחורים כואב פחות?
חולה זכה בחצי מיליון דולר אחרי שרופאיו לעגו לו בזמן שהיה מורדם
דמעות של מתמחים: האם המערכת שוברת גם אותם?

רוך וקושי

הממצא המרכזי במחקרה של שוהם, שפורסם לאחרונה בכתב העת מגמות בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ומכון סאלד, הוא הבדל משמעותי באופן שבו רופאים גברים ורופאות נשים מתנהגים במצבי עימות עם מטופלים, הבדל שעשוי להיות בעל השפעות משמעותיות על טיבו של הטיפול הרפואי.

המחקר מתבסס על תשובות לשאלונים של 211 רופאים, מתוכם 126 גברים ו- 80 נשים, (וחמישה משתתפים שלא ציינו את מינם) בקופת חולים בישראל, שנשאלו מספר שאלות על התנהגותם בסיטואציה היפותטית של קונפליקט עם מטופל. המחקר מבוסס על עבודת הדוקטורט של שוהם בהנחיית פרופ' יוסף שורצולד באוניברסיטת בר אילן.

רופאה עייפה (ShutterStock)
זה מתיש להיות אמפתי (אילוסטרציה: shutterstock)

"יש בגדול שתי אסטרטגיות מרכזיות, או אמצעי השפעה - בשפה המקצועית, שבהם רופאים נוקטים במצבים שכאלה, דרכים להשפיע על האחר כשאנחנו לא מאמינים שיש בינינו שוויון, אסטרטגיה קשה ואסטרטגיה רכה", הסבירה ד"ר שוהם בשיחה עם וואלה! בריאות. בעוד שבאסטרטגיה הקשה, היא מסבירה, הרופאים יתבצרו בעמדתם, יבליטו את היתרון שלהם על פני האחר וינסו לכפות את עמדתם, האסטרטגיה הרכה מבליטה את השוויון בין הצדדים ופועלת מתוך הקשבה ושיתוף פעולה.

"מצאתי שגברים משתמשים הרבה יותר מרופאות באסטרטגיות קשות. הנושא של הכוח, המעמד והאגו הרבה יותר מרכזי אצל הגברים, ואילו אצל נשים יש יותר שימוש באסטרטגיות הרכות, שמבליטות את השותפות של המטופל בתהליך קבלת ההחלטות", אמרה.

למה ביקורים אצל רופאות ארוכים יותר?

מחקרה של שוהם מצטרף לגוף מחקר קיים לגבי הבדלים במתן הטיפול הרפואי בין גברים לנשים. חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, למשל, פרסמו בשנת 1991 מחקר על ההבדלים המגדריים בתקשורת בין רופאים ומטופלים.

המחקר המצוטט תדיר מ-1991 בחן 127 רופאים, בהם 101 גברים ו- 26 נשים, ועקב אחר האינטראקציות בין הרופאים והמטופלים. החוקרים מצאו כי ביקורים אצל רופאות נשים ארכו יותר זמן מאצל רופאים גברים (22.9 דקות בממוצע לעומת 20.3 דקות בממוצע), כשחלק נכבד יותר מהטיפול הוקדש אצל הרופאות הנשים לשיחה. כמו כן נמצא, בדומה לממצאיה של שוהם, כי רופאות נשים הרבו להתבטא בצורה חיובית ופתוחה ששיקפה רצון לשיתוף פעולה ובניית קשר עם המטופל.

מוח גברי ונשי (ShutterStock)
רופאים ממאדים רופאות מנגה? (אילוסטרציה: shutterstock)

אז מהו מקור ההבדל? כאן צוללים אל ויכוח ישן נושן בנוגע להשפעות הטבע והחברה על עיצוב האישיות וההבדלים בין גברים ונשים. לדברי ד"ר שוהם, "כמו כל תכונה, מדברים על דברים שהם שילוב של הגנטיקה והסביבה. מחקרים מצאו אמפירית למשל שלנשים יש יתרון ורבלי. חוץ מזה, אמנם זה לא הוכח מדעית, אבל ניתן לראות אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר אצל נשים לרוב".

ייחודו של מחקרה של שוהם הינו שהוא בבסיסו יישומי, ואמור לסייע לרופאים לתקשר בצורה טובה יותר עם מטופלים ולהיות יותר קשובים לצרכיהם, מה שעשוי להשפיע על הטיפול הרפואי עצמו. "אנחנו צריכים להבין שאם נרצה לשכנע את המטופל בתוכנית טיפולים מורכבת, למשל טיפול במשהו כרוני או דיאליזה, יש חשיבות לגישה של הרופא. אם הרופא ירגיש שאין לו כוח ויגיב בצורה יותר תוקפנית ופחות סובלנית, המטופל עלול לא לשתף פעולה. לאישה יהיה יתרון במצב הזה", היא מסבירה.

"הרופא יכול להיות מאבחן מעולה אבל מטופלים לא יעקבו אחרי הטיפול", ד"ר שוהם אומרת, ומוסיפה כי הממצאים ישרתו אותה בעבודתה עם רופאים בכדי להעלות את המודעות למורכבות המצב. "הרעיון הוא לפענח או להרגיש את המטופל, מה הצרכים שלו ואיך אנחנו יכולים להיענות לכל אחד, ולגרום לרופאים להיות מודעים לאלמנטים חשובים בתהליך התקשורת".