נושאים חמים

חיים של אבא: כל התורה כולה

היהדות בישראל, כפי שהיא משתקפת בתקופה האחרונה דרך הרשתות החברתיות, נראית קיצונית ומסוכנת. ארז מיכאלי נכח בבת מצווה של ילדה בת שמונה שנאספה מבית יתומים ברוסיה, וגילה שדווקא במרחק 9,500 קילומטר מארץ הקודש קל יותר למצוא יהדות פתוחה, שוויונית ומחבקת יותר

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
יהדות קצת אחרת (צילום: ארז מיכאלי)

אנסטסיה התיישבה בפינתו של הספסל האחרון של בית הכנסת הצנוע, נרגשת עד עמקי נשמתה ונבוכה באותה מידה מתשומת הלב שהורעפה עליה. יש לה בת מצווה והיא בחרה לחגוג את היום המיוחד הזה יחד עם כל ילדי המחנה "ספראוט לייק" שבניו יורק. רזה, גבוהה לגילה, חברי הצוות מתארים אותה כחברותית, נדיבה וצנועה. ילדה טובה מבית טוב. לקח זמן עד שמצאה את הבית הטוב הזה. אנסטסטיה נולדה ברוסיה, ילדותה עברה עליה בבית יתומים ורק בגיל שמונה זכתה למשפחה שתאסוף אותה לחיקה. "היא אמרה שכאן היא מרגישה הכי יהודייה", סיפרה לי מרתה, אחת מאנשי הצוות הבכירים במחנה.

משפחתה יושבת בשורה הראשונה. האלין, מנהלת המחנה, עולה לבמה לברך ואחרי כמה משפטים קולה נשבר. היא מכירה את אנסטסיה כשזו רק הגיעה לארצות הברית, "לא ידעת מילה באנגלית, אבל ידעת לחייך וזה הספיק", אמרה ודמעה. אחר כך עלתה אנסטסיה לבמה יחד עם בתי וחברותיה לקבוצה, הם קראו ושרו מהסידור, ובהמשך היא קיבלה את הכבוד לפתוח את ארון הקודש כדי להוציא את ספר התורה מתוכו ולשאת אותו ברחבי בית הכנסת. החיוך שלה היה רחב, המעמד היה מרגש.

אני מכיר לא מעט יהודים שלמקרא שורות אלה יפלבלו בעיניהם, ימלמלו משהו על כך ש"זאת לא באמת יהדות" ויחפרו עמוק אל תוך נשמתם הצדקנית והמקובעת כדי לחפון הסבר רציונלי ומסורתי לשיטתם מדוע כך הדבר. נראה אותם אומרים זאת מול החיוך המבויש של אנסטסיה.

חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
אחלה יהדות (צילום: ארז מיכאלי)

היהדות בישראל, כפי שהיא משתקפת בתקופה האחרונה דרך הרשתות החברתיות, נראית קיצונית ומסוכנת. הפוכה לבת המצווה של אנסטסיה. יהדות סגורה, מדירה, כזאת שבעיניה "קול באישה ערווה" וכל מי שאינו מתיישב במקומו המוגדר לפי פירוש ההלכה אליבא דה פוסקים מטעם עצמם, טמא הוא. יהדות שמפחדת מנשות הכותל וממצעדי גאווה.

יהדות אחרת

לא מדובר פה רק באנשי שולים, אלא גם באנשים מהשדרה המרכזית של היהדות הציונית. הרב יגאל לוינשטיין, לדוגמה, הוא תזכורת לכך. לוינשטיין, ממקימי המכינה הקדם צבאית בעלי, חוזר בתשובה ואיש חינוך, ביקר בנאומו הארוך את השינויים המדאיגים לדעתו שעוברים על צה"ל, ובטיעוניו הייתה מידה לא מבוטלת של צדק. אבל בין דברי התוכחה הוא קבע גם ש"הזרם הרפורמי הוא לא זרם ביהדות" ובכך מחק, לשיטתו, כ-2 מיליון יהודים מצפון אמריקה. מחק את האופן שבו אנסטסיה חגגה בת מצווה. מחק את בית הכנסת שבו ישבו בנים בצד אחד ובנות בצד השני ושרו ביחד, מחק את עלייתה לתורה. כאן, ב"ספראוט לייק", ילדיי לפחות נחשפים ליהדות אחרת, שבארץ נדחקה לאחור.

לוינשטיין גם הגדיר לדוגמה את ההומואים כ"סוטים", קבל על כך ש"נלקחים קורסיסטים בבה"ד 1 להצגות תיאטרון ב'הבימה', 'קאמרי', בהם יש ערכים הכי חמורים שאפשר בכלל להעלות על דעתנו בנושא חינוך ללחימה לצדקת הדרך". כ-300 רבנים פרסמו הצהרת תמיכה בדבריו. ליהדות שלהם אין שבעים פנים, פניה אינם אלא פניהם בלבד, יהדות של גבר לבן מבוגר עם זקן, שדרך אמונתו היא היחידה ואין בילתה. וכאן צצה הסכנה. כל כך לא יהודי מצדם.

חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
דברים שרואים מכאן לא רואים משם (צילום: ארז מיכאלי)

משפחתה של אנסטסיה עלתה כדי לקרוא בתורה. אחר כך הוריה סיפרו על מעלותיה ואופיה הטוב, ועל האופן שבו השתלבה והייתה לאחת מהם. אלה הם לא רק פניה היפות של היהדות, אלא פניה היפות של האנושות. והמעשה האצילי אינו חד-צדדי, כי הם ידעו לספר גם על האופן שבו אנסטסיה תרמה להם בכך שחיזקה והרחיבה את לב המשפחה.

במשך מאות בשנים היהדות הוכיחה כי כוחה והישרדותה דווקא בפלורליזם המחשבתי, בוויכוח, ביכולת לקיים דיון, "לשבת יחד על דף גמרא", ולא בדיכוי זרמים אחרים, ומחיקת זהות יהודית שאינה תואמת להשקפת העולם של מי שמפרשים את ההלכה כך ולא אחרת.

דווקא בישראל חופש הדת הפך מוגבל עבור היהודים, כשהזרם האורתודוקסי הפך במשך השנים - ובניגוד לעובדה שרוב היהודים אינם משתייכים אליו - לגורם הקובע והמגדיר מהי "היהדות האמתית", והרי אין "יהדות אמיתית" והמילה הזאת "יהדות" כולה פירושים, מסורות ומנהגים שנבדלים זה מזה. הזרם האורתודוכסי עשה זאת בעזרת המדינה, באמצעות הרבנות הראשית, והשתלט למעשה על תחום הגיור, הנישואין והגירושין והכשרות. בת מצווה כמו של אנסטסיה אינה שכיחה בישראל.

להיות יהודי מחוץ לישראל זאת עבודה

להיות יהודי מחוץ לארץ ישראל זאת עבודה. אנחנו לא צריכים להתאמץ כדי להגדיר ולחזק את הזהות הזאת. היא מקיפה אותנו, חלק מאיתנו בממלכת העברית שבה רוב יהודי. בחו"ל זה שונה. היהודים האמריקאים, לדוגמה, מוקפים בנוצרים, זאת ממלכת האנגלית וכדי לשמר את הזהות ולבדל את עצמם מהסביבה הם נדרשים ללכת לבתי ספר יהודיים או ללמוד לימודי עברית אחר הצהריים, להיטמע בקהילה יהודית, ללכת למחנות קיץ יהודיים, לקיים את "והגדת לבנך" מדי יום.

לא מעט אנשים בישראל שוכחים זאת או כלל לא מודעים לכך. ויש לא מעט הנאבקים בקנאות בכל מה שאינו מתיישב עם תפיסת עולמם. דווקא במרחק 9,500 קילומטר מארץ הקודש קל יותר למצוא יהדות פתוחה, שוויונית ומחבקת יותר.
הפרשה של אנסטסיה הייתה פרשת בלק, הוא מלך מואב ששלח את בלעם לקלל את בני ישראל אך זה במקום לקלל יצא מברך. בקול שקט היא נשאה דברים על עצמה, משפחתה ועל הפרשה, שלבה, כך לפי פרשנותה, הוא המשפט "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". נדמה שאצלנו יש לא מעט ששכחו שזו בערך כל התורה כולה.

לכל הטורים של חיים של אבא
לפייסבוק של חיים של אבא
לטוויטר של ארז מיכאלי