וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אמהות ומתאפקות: מתי בפעם האחרונה הלכת לשירותים?

לירון גור שטייגמן

25.7.2016 / 7:06

את מגיעה הביתה ויש תיקים לפרוק, וארוחת ערב להכין, עוד מייל קצר של עבודה לשלוח והילדים שוב רבים וצריך להפריד... ופתאום את לא מבינה למה נגמרה לך הסבלנות ואת מקפצת בעצבנות – אולי את פשוט צריכה פיפי?

שירותים. ShutterStock
הולכות לשירותים רק כשזה דחוף/ShutterStock

לפני כמה חודשים העליתי דיון בקבוצת #זמןאמא בנושא הרגיש - פיפי, והגיעו אליי אלפי תגובות של אמהות ש"אין להן זמן לגשת לשירותים". הן סיפרו שהן מוצאות את עצמן מתאפקות כל כך הרבה זמן שלפעמים רק בדקה ה-90 הן מגיעות לשירותים. אבל אם הילד מבקש? מיד הן עוזבות הכל ומגיעות לשירותים. פתאום יש הרבה זמן.

אנחנו האמהות, אנחנו זן עמוס. אנחנו עושות כל כך הרבה, אפילו כשאנחנו כבר בוחרות לנוח, אנחנו חושבות על הכביסה שמחכה לנו ועל הכלים בכיור. ובגלל שאנחנו מאוד עמוסות ואין לנו זמן, אנחנו ניגשות לשירותים רק אחרי שכבר החלטנו שזה מספיק דחוף. וגם שם, ברגעים האינטימיים שלנו, מגיחות ידיים קטנות שעוזרות לנו לתלוש נייר טואלט במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב משאירות לנו עוד עבודה בחצי הדקה שכבר לקחנו לעצמנו והתיישבנו.

דמיינו לכן אחר צהריים. הגעתן הביתה עם הילדים ואז, מה? את רק מסדרת משהו קטן, מעמידה סיר עם ביצים קשות לארוחת ערב, מכניסה כביסה למכונה, עונה לשכנה, מנחמת את הילד שנפל ובכה ורק ורק... והנה אנחנו מתאפקות כבר כמה שעות. ואז אנחנו לא מבינות איך איבדנו את הסבלנות, מאיפה העצבים הגיעו, ולמה כבר יותר קשה לנו לענות בנחמדות לאותה שאלה בפעם השלישית ומרגיש לנו שהשעון כאילו הפסיק לעבוד?

והרי, אם באותה סיטואציה, כשאנחנו נכנסות הביתה, הילד היה אומר לנו שהוא צריך להתפנות, היינו זורקות הכל מהידיים וניגשות לעזור לו (בהנחה שהוא צריך עזרה).

אמא לחוצה שותה קפה חם. ShutterStock
מנסות להיות סופרוומן ולכבות כל כך הרבה שריפות במקביל/ShutterStock

אני פוגשת שוב ושוב בהבדלי הגישה שלנו כאשר מדובר בצרכים שלנו לעומת צרכי הילדים שלנו. יש לנו מן מנהג שכזה בתרבות שלנו - קודם כל הילדים. אני שומעת את זה מהרבה אמהות. זה לא שאני לא מסכימה. גם אני אמא לשניים ומטפלת מסורה בילדים. אני פשוט חושבת שהפוקוס שלנו הרבה פעמים שגוי. אנחנו מכבות כל כך הרבה שריפות בזמן שאנחנו מנסות להיות סופרוומן ולמלא כל כך הרבה תפקידים בעת ובעונה שאם רק נדאג רגע לצרכים שלנו – רגע לפני שהם כבר ממש דחופים, אנחנו נהיה טובות יותר עבור כולם. אם אני לא מרקדת את ריקוד ה"התאפקתי מלא היום" אני הרבה יותר נעימה לעצמי. אם אני נעימה לעצמי, כולם מקבלים אותי טובה יותר. זה מתחיל בהבנה שאסור לי להזניח את הצרכים שלי. למרות העומס, למרות שאני אמא.

מעבר לזה שאני דואגת לי, אני מחנכת את הילדים שלי - אמא לא מתאפקת, כמו שהם לא מתאפקים ואז מגיעים לדקה ה-90. כשיש צורך להתפנות, עוצרים הכל והולכים להתפנות. גם אתם וגם אמא.

לירון גור שטייגמן היא אמא לשניים, מאמנת לנשים ואמהות ומקימת קבוצת #זמן אמא בפייסבוק

** המאמר מדבר על אמהות אבל בהחלט מכוון לשני המינים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully